רשימת הגאונים ותקופת פעילותם

[משכיל אל דל]

נא עזרתכם,
אין לי אוצר החכמה,
מישהו יכול להעלות לכאן?
תודה מראש.

[נהר שלום]

ראשי ישיבת סורא
רב מר בר רב הונא - 591
רב חנניה (חיננאי) - בערך 610
רב הונאי (הונא) - בערך 650
רב ששנא (משרשיא בר תחליפא) - בערך 670
רב חנניה הכהן מנהר פקוד (חיננאי) - 694-689
רב נהילאי (הילאי) הלוי מנרש - 712-694
רב יעקב הכהן מנהר פקוד - 730-712
רב שמואל גאון מפומבדיתא, נכדו של רב רבה - 748-730
רב מרי הכהן מנהר פקוד - 756-748
רב אחאי גאון - ב-756
רב יהודאי בן נחמן - 761-757, הספר הלכות פסוקות מיוחס לו
רב אחונאי (אהונאי) כהנא בן פפא - 769-761
רב חנינאי כהנא בן הונא - 774-769
רב מרי הלוי בן משרשיא - 778-774
רב ביבוי הלוי בר רבא מנהר פקוד - 789-778
רב הילאי בן מרי - 798-789
רב יעקב הכהן בן מרדכי- 798
רב איבומאי אחיו של רב מרדכי
רב צדוק בן אשי (יצחק בן ישי) - 812-810
רב הילאי בן חנניה - 816-812
רב קימוי בן אשי - 820-816
רב משה (משרשיא) גאון בר רב יעקב - 830-820
שנתיים ללא גאון
רב כהן צדק בן איבומאי - 843-832
רב שר שלום בן בועז - 853-843
רב נטרונאי גאון בן הילאי - 861-853
רב עמרם גאון בן ששנא - 872-861, כתב את סידור התפילה הראשון
רב נחשון בן צדוק - 879-872
רב צמח בן חיים - אחיו של רב נחשון מאמו, 886-879
רב מלכא - ב-886
רב האי בן נחשון בן צדוק - 896-886
רב הילאי בן נטרונאי בן הילאי - 904-896
רב שלום בן מישאל - 904
רב יעקב בן נטרונאי - 924-911
רב יום טוב כהנא בן יעקב - 924
רב סעדיה גאון בר רב יוסף אלפיומי, היה במחלוקת עם ראש הגולה דוד בן זכאי 928-942
רב יוסף בן יעקב בר סטיא 930 בקירוב
הישיבה נסגרה כ-45 שנה
רב צמח צדק - בן יצחק בן פלטוי - 990 בקירוב-998 בקירוב‏[7]
רב שמואל הכהן בן חפני 998 בקירוב-1012, היה חותנו של רב האי גאון וחיבר ספרים רבים.
רב דוסא גאון 1012-1018, בנו של רב סעדיה גאון
רב ישראל הכהן בן שמואל בן חפני - 1018-1033
רב עזריה הכהן בן ישראל בן שמואל
רב יצחק - גאון אחרון בסורא
ראשי ישיבת פומבדיתא
רב חנן מאישקיא - מ-589
רב מרי בר רב דימי סורגו - בערך 591
חנא (הונא) - בערך 630
רב רבה (רבא, ראבא) - 651
רב בוסאי (בוסתנאי) - בערך 660
רב הונא מרי בן מר יוסף - בערך 689
רב חייא ממישן - בערך 700
רב רביא בן רב אביי (מורונאי) - סביב 710
רב נטרונאי בן נחמיה (בר מר ינקא) - מ-719
רב יהודה גאון - סביב 730
רב יוסף גאון (בר כותנאי) - 748-739
רב שמואל בן רב מרי - 755-748
רב נטרוי כהנא בן אמונה - שמשו של רב אחאי, בערך 755 עד 761
רב אברהם כהנא - כנראה ב-681
רב דודאי בן נחמן (רב דוראי) - אחיו של רב יהודאי גאון סורא, 767-761
רב חנניא בן משרשיא - 771-767
רב מלכא בן אחא - 773-771
רב רבא (אבא) בר דודאי - 782-773
רב שנוי - ב-782
רב חנינאי כהנא בן אברהם - 786-782
רב הונא הלוי בן יצחק - 788-786
רב מנשה בן יוסף - 796-788
רב ישעיה הלוי בן אבא - 798-796
רב יוסף בן שילא משלחי - 804-798
רב רברבי כהנא בן חנינאי - 810-804
רב איכומאי (אחונאי) כהנא בן אברהם - 814-810
רב יוסף בן אבא - 816-814
רב אברהם בן שרירא - 828-816
רב יוסף בן מר חייא - 833-828
רב יצחק בן חנניה - 839-833
רב יוסף בן רברבי - 841-839
רב פלטוי בן אביי - 858-841
רב אחא כהנא בן מר רב - ב-858
רב מנחם בן יוסף בן חייא - 860-858
רב מתתיהו הכהן בן רברבי בן חנינא - 869-860
רב אבא (רבה) בן אמי בן שמואל - 872-869
רב צמח בן פלטוי - 889-872
רב האי בן דוד - 896-889
רב קימוי בן אחאי - 905-896
רב מבשר הכהן בן קימוי - 905-917
רב כהן צדק בן יוסף - 917-922
רב צמח בן כפנאי - 937-935
רב חנניה בן יהודה 943-937, אביו של רב שרירא גאון
רב אהרן הכהן בן יוסף (כלף סרג'דו) - 960-943
רב נחמיה בן כהן צדק 968-960
רב שרירא גאון 968-1006, העביר בחייו את התפקיד לבנו רב האי גאון. האיגרת שחיבר נחשבת למקור היסטורי חשוב מאוד לתולדות העם היהודי.
רב האי גאון בן רב שרירא, 1004 - נפטר בשנת 1038. פטירתו נחשבת לסיומה של תקופת הגאונים.
רב חזקיה בן דוד ראש הגולה. נרצח על ידי הח'ליפה המוסלמי. יש מן החוקרים הסבורים שלא שימש כגאון[דרוש מקור].
חכמי בבל המאוחרים לתקופת הגאונים, הידועים לנו:
רב יצחק בן סוכרי - סביב 1070
רב עלי - עד 1130 בקירוב
רב שלמה - מ-1130 בקירוב עד 1160 בקירוב
רב שמואל בן עלי - מ-1160 בקירוב עד 1198 בקירוב
רב זכריה בן ברכאל - ב-1198
רב אלעזר בן הלל בן פהד - מ-1198 בקירוב עד 1201 בקירוב
רב דניאל בן אלעזר בן היבת אללה - -1201 בקירוב עד 1209
רב היבת אללה בן אבי אלרביע -ב-1209
רב יצחק הכהן בן אלאוני - 1210 בקירוב עד 1220 בקירוב
רב יצחק בן ישראל אבן אלשוויח - 1220 בקירוב עד 8 בינואר 1248
רב דניאל הכהן בו שמואל בן אבי אלרביע - 1248-1251
רב עלי בן זכריה - מ-1251
רב שמואל הכהן בן דניאל - ב-1288
חכמים ידועים שלא שימשו כגאון (ראש ישיבה)
רב אחא גאון משבחא, לא נסמך לגאון ולראש ישיבה בגלל מתיחות עם ראש הגולה - ועלה לא"י. רב אחאי כתב את "ספר השאילתות".
רבי שמעון קיירא, לא נסמך לגאון ולראש ישיבה. מקובל ליחס לו את חיבור הספר "הלכות גדולות" שהוא אחד מספרי הפסיקה החשובים מתקופת הגאונים, ספר המבוסס בעיקרו על הלכות פסוקות של רב יהודאי גאון ועל השאילתות של רב אחאי גאון.
רב יצחק מפירוז שבור, גאון ישיבת פירוז שבור, יצא לקבל את פניו של הכובש המוסלמי עלי בן אבי טאלב.
גאוני ארץ ישראל
בשנים האחרונות נחשפו קטעי גניזה רבים שהעלו מציאות של ספרות הלכה בארץ ישראל בתקופה שלאחר חתימת הירושלמי, ושלבני ארץ ישראל הייתה מסורת הלכתית מיוחדת שנשענה על התלמוד הירושלמי ועל מסורות ארצישראליות נוספות. ומכאן "ששלשלת של תורה וראשי ישיבות לא פסקה בארץ ישראל מעולם עד סוף תקופת הגאונים". מסורת ארצישראלית זו היוותה בסיס להבדלים בין יהדות אשכנז שנסמכה עליה לבין יהדות ספרד שנסמכה על המסורת הבבלית. בין גאוני ארץ ישראל נמנים:
ר' אהרון בר' משה בן מאיר נשיא הסנהדרין בארץ ישראל והחולק על רס"ג בקביעת לוח השנה.
ר' אברהם בר' אהרון בן מאיר, גאון וראש ישיבה בירושלים-ד' תש"כ (960)
ר' אביתר בר' אליהו הכהן, אחרון גאוני ארץ ישראל, ראש הישיבה בירושלים ואחר כך בצור (1042-1112 בקירוב).
[מוויקיפדיה]

[משכיל אל דל]

תודה רבה מאד, תזכה למצוות.

[ישראל אליהו]

סבי אמר לי שבאמצע השוק של בגדאד נמצא קברו של רב יצחק גאון. והוא מכונה "שיך יצחק" [והיתה שם ישיבה על קברו, והרש"ש בדרכו לארץ ישראל למד שם. כמובא בספר 'בניהו' לגרי"ח (פסחים פ"ו)].

[כל דצריך]

רב שרירא ורב האי גאון נפטרו בגיל 100 ו-99 שנים בהתאמה.

[כל דצריך]

מתי נפטרו רב עזריה הכהן בן ישראל בן שמואל ורב יצחק - גאון אחרון בסורא? הקודם להם נפטר בשנת 1033 למניינם, ונראה שנפטרו לאחר שנת 1038 למניינם ובוודאי רב יצחק נפטר לאחר שנה זו, אז איך פטירת רב האי בשנת 1038 למניינם נחשבת לסיום תקופת הגאונים?! פטירתו יכולה להיחשב לסיום גאונות פומפדיתא אך לא סיום התקופה בכללה!

[אחימעץ]

מתי נפטרו רב עזריה הכהן בן ישראל בן שמואל ורב יצחק - גאון אחרון בסורא? הקודם להם נפטר בשנת 1033 למניינם, ונראה שנפטרו לאחר שנת 1038 למניינם ובוודאי רב יצחק נפטר לאחר שנה זו, אז איך פטירת רב האי בשנת 1038 למניינם נחשבת לסיום תקופת הגאונים?! פטירתו יכולה להיחשב לסיום גאונות פומפדיתא אך לא סיום התקופה בכללה!

גם אח"כ נהגה הגאונות בבבל [בזמן הרמב"ם - ר' שמואל בן עלי] ובאר"י [וידוע הריב בין דניאל הנשיא ומשפחת הכהנים בדור שלפני הרמב"ם], אלא שאין הגאונות שם בלבד, אלא סמכות מסוימת וקבלת כלל ישראל, מה שנפסק אצל רב האי גאון, [ובמידה מסוימת כבר בחייו התחיל התהליך כמו שידוע הפולמוס עם ר"מ בן חנוך ועם ר"ש הנגיד בספרד אלא שרב האי עצמו את סמכותו לא איבד ונקבע לדורות בתוככי עמ"י כא' מגדולי הגאונים, ראה מ"ש הגר"א וסרמן בקונ' ד"ס].

[שייף נפיק]

יש ספר מקיף מאוד על תקופת הגאונים בשם עידן התלמוד של הרב גרשום הרפנס, בגלגול ראשון של הספר נקרא יהדות בבל.