האם צורת הפעול מעידה על כך שהדבר רגיל אצלו והוא חלק מעצמותו.
אתה חונן לאדם דעת זו צורת הפעולה חונן. ושמעתי כי חנון אני, היינו אני רגיל להיות חונן.
ולפי זה חסיד פירושו מי שרגיל לעשות חסד והוא חלק מעצמותו.
ולפי זה נזיק, מארבעה אבות נזיקין הוא שמצוי שמזיק. וזו כוונת הרא"ש בפירושו למשנה הו"ד במראה הפנים לירושלמי? עיי"ש בהמשך דבריו.
הגר"א מפרש באיזה מקום שחנון פירושו עניין שמיעת התפילה, האם יש לזה ראייה נוספת חוץ מפסוק ושמעתי כי חנון אני?