http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp? ... m_id=19616מקראי קודש לאחד מן הראשונים?
*כידוע יש שנהגו שלא לישב בסוכה כלל בליל שמ"ע בחו"ל, ואע"פ שאמרו בגמ' סוכה מ"ז ע"א: והילכתא מיתב יתבינן [בסוכה] ברוכי לא מברכינן (וכ"ה בטוש"ע סי' תרס"ח), מ"מ לא נהגו בזה. וכו"כ טעמים נאמרו בזה. ובתשו' מנחת אלעזר (ח"ג סי' ל"א) אחר שהאריך שטעם המנהג מיוסד ע"ד הקרבן נתנאל דבימות הקור אין לאכול בסוכה שאז ניכר שעושה כן למצוה, ובחו"ל לעולם המזג קר בעונה זו הוסיף וכתב:
'...הנה יש עוד דברים בגו וטובא גניז בגויה בס' מקראי קודש להגאון מוה"ר יוסף ב"ר בנימין סאסיגה ז"ל מהראשונים (נדפס בוויניציאה שנת שמ"ו והביאו לס' הלז במהרש"א ובשעה"מ על הרמב"ם) כתב וז"ל .... עכל"ה. ומי האיש הירא את דבר ה' הרואהדברים חמורים ונוראים כאלו על היושב בסוכה בשמ"ע יוצאים מפי גאון וגדול מהראשונים בקדושה ובטהרה ולא יחרד לבבו. והגם כי אין לנו אלא דחז"ל בגמ' והנפסק בשו"ע מ"מ כיון שיש בזה עקולי ופשורי חילוקים בין חמימי לקרירי וכו'. עכ"ל הגה"ק מנח"א.
וראה שם שהאריך עוד לפלפל ולדייק בדברי הרב מקראי קודש ששמא אין כונתו אלא באר"י ולא בחו"ל כלל וכו' וכו'.
עד כאן דבריו של הגה"ק המנח"א.
אכן בעל מקראי קודש ה"ה רבי יוסף סאמיגה לא היה 'מהראשונים' כמו שחוזר ע"כ המנח"א פעמיים. (ואל תשיבני שכונתו לקדמון, שבזמנו כבר הורגלו בחילוק משמעות ראשונים ואחרונים וכמו שיראה כל המצוי בספרו מנח"א). רבי יוסף סאמיגה היה מקובל בן דורו של רמ"ע מפאנו וידוע יותר על שום ספר הפולמוס שלו דרך ימין (וניציאה שס"ו) אודות סדר הנענועים בלולב. ונסתלק בשנת שפ"ט. ולא ראינו מעולם חרדה כזו על דברי מקובל אחרון, כמו שחרד המנח"א על דבריו, מה גם שלפי הבנתו הם היפך דברי הש"ס.
והנה מש"כ שנזכר הספר במהרש"א, [שגם זה קצת מוכיח שיש כאן טעות וחילוף בזמנים שכן מה לו למהרש"א למחבר איטלקי כמעט בן דורו] לא מצאתי שום זכר. מהרש"א נמצא בתקליטור השו"ת של בר אילן.
ומש"כ שנמצא בשעה"מ על הרמב"ם, אחר הבדיקה בתקליטור DBS ראיתי שכנר' איתחלף ליה להרב מנח"א מקראי קודש להר"ח אבועלפיא עם מקראי קודש סאמיגה. ובאמת אינו מובן היאך ס"ד דהרב מנח"א שספר קבלה ימצא מקומו בשעה"מ?
סוף דבר דברי המנח"א בענין זה הם תמוהים וצריכים פותר
תוקן על ידי מציץומליץ ב- 24/09/2008 2:41:20
דווח על תוכן פוגעני
מציץומליץ
מנותק
נשלח ב-24/9/2008 04:48 לינק ישיר
אכן שאלה קשה שכבר התעוררתי עליה מזמן, ותמוה ביותר.
שנים שחיפשתי את הספר, ולא היה בנמצא כלל באף תקליטור, אך לאחרונה יש הספר בהיברובוקס מספריית חב"ד. והרוצה לעיין בו יחפשו בספרים נדירים.
דדווח על תוכן פוגעני
אתנחתא
מנותק
נשלח ב-24/9/2008 09:46 לינק ישיר
נדמה לי שבמהרש"א ליבמות מזכיר לספר פורת יוסף למהר"י סאמיגה, ואולי לזה נתכוין המנח"א.
דדווח על תוכן פוגעני
chouteng
מנותק
נשלח ב-24/9/2008 10:02 לינק ישיר
בחיפוש בבר אילן נמצא שהמהרש"א מביא ארבעה פעמים את הספר פורת יוסף.
כולם בסוגיא דעשה דוחה לא תעשה, בתחילת יבמות (דף ד-ו).
https://www.google.co.il/search?q=%22%D ... LbU_G7gdgLאגב, ישנה סדרה בדורנו בשם "מקראי קודש" על הלכות המועדים מאת הרב משה הררי הי"ו מ"מרכז הרב" ובו הערות מרחיבות ממקורות שונים ובסוף גם שאלות ששאל את גדולי הדור ותשובותיהם.