גדרים בסיום מסכת

[אוהב אוצר]

אחת מן השאלות: ילד הלומד מסכת ואינו מקבל פשט אמיתי בדברים הקשורים בין איש לאשתו וכו' וכו' וכל מה שסביב, האם זה עדיין בגדר סיום מסכת?

[אוצר החכמה]

אם כוונתך במילים "אינו מקבל פשט אמיתי" שמקבל פשט מסולף ולא שמבין רק באופן חלקי, השאלה היא לא על הסיום אלא בכלל איך מותר ללמדו כן.
ואם מבין רק באופן חלקי מה בעצם הבעייה האם כל מי שסיים מסכת ולא הבין את אחת הסוגיות לאשורה אינו סיום?

[בברכה המשולשת]

וכבר כתב הגה"צ רבי אביגדר הלוי נבנצל שאין אי ידיעת פשט במעט סוגיות מעכבת מעשיית סיום

[קומי_אורי]

יש כל מיני שאלות בגדר סיום, אבל לא התברר לי אם באמת יש גדר ברור לזה, שהרי הסיום אינו חובה גמורה, אלא מצוה, וכן להיפך, אין בו שום איסור, שהרי להגיד קדיש אפשר על כל דבר תורה, וממילא שעצם הקדיש מותר, אפשר לומר שגם אם אומר קדיש של סיום אין לזה גדר הלכתי מיוחד, אלא כל שהוא עושה שמחה מחמת שסיים לימודו, והרי אין בתוספת של סיום הזכרת השם, אלא רק שאם אומר אותה סתם נראה כעושה צחוק מהקדיש (וצ"ע הגדר ההלכתי המדוייק של איסור זה, כמו גם בזימון, שהפוסקים תפסו לאיסור לעשותו כשאין הגדרים המתאימים, ולא התירו לעשות לרווחא דמילתא). וממילא הגדר הוא לא דוקא מסכת שלמה, אלא כל שסיים כמות ששמח בה. וגם הלומד נושא שלם יכול לעשות סיום. ויש מעשה על בעל תשובה שלמד דף אחד במשך זמן רב מאד ואמרו לו שיעשה עליו סיום.

[בברכה המשולשת]

יש כל מיני שאלות בגדר סיום, אבל לא התברר לי אם באמת יש גדר ברור לזה, שהרי הסיום אינו חובה גמורה, אלא מצוה, וכן להיפך, אין בו שום איסור, שהרי להגיד קדיש אפשר על כל דבר תורה, וממילא שעצם הקדיש מותר, אפשר לומר שגם אם אומר קדיש של סיום אין לזה גדר הלכתי מיוחד, אלא כל שהוא עושה שמחה מחמת שסיים לימודו, והרי אין בתוספת של סיום הזכרת השם, אלא רק שאם אומר אותה סתם נראה כעושה צחוק מהקדיש (וצ"ע הגדר ההלכתי המדוייק של איסור זה, כמו גם בזימון, שהפוסקים תפסו לאיסור לעשותו כשאין הגדרים המתאימים, ולא התירו לעשות לרווחא דמילתא). וממילא הגדר הוא לא דוקא מסכת שלמה, אלא כל שסיים כמות ששמח בה. וגם הלומד נושא שלם יכול לעשות סיום. ויש מעשה על בעל תשובה שלמד דף אחד במשך זמן רב מאד ואמרו לו שיעשה עליו סיום.

יעויין במש"כ מע"כ ידידי הרב שלמה גליקסברג שליט"א בשו"ת ניצני ארץ ח"ב (עתיד לצאת לאור בקרוב בעז"ה)

[אוהב אוצר]

לרב קומי אורי, יש"כ הנפק"מ בשעה שצריך לסמוך ע"ז לסעודת מצוה ו/או לתענית בכורות, בזה א"א לומר שיעשה סיום על חלק מסויים שלמד.

[קומי_אורי]

מדוע לא? כיון ששמח שמחה של מצוה, שגמר ענין מסויים שקבע ללמוד בו, זה יותר מהודר ממי שלמד לילה שלם מסכת הוריות כדי לעשות סיום. וכן מי שקבע ללמוד מסכת שאין גמ', אבל למד הגמרות השייכות כמו מקוואות, מעשרות, וכי אין בסיום זה שמחה של מצוה? והאם צריך לדקדק שאולי יש עוד גמ' בש"ס שנוגעת ולא ראה? ולפעמים יותר יש לו לדאוג שיש עוד ש"ך שנוגע לבירור הענין ולא ראה.

[נוה הלבנון]

מי שקבע לימודו לחזור כל דף 4 פעמים, וכעת הגיע לדף האחרון.
האם כאשר לומד בפעם הראשונה את הדף האחרון יעשה סיום, או רק אחר כל ה 4 דף?
או שמא יעשה 4 סיומים -אחר כל חזרה וחזרה?

[נהר שלום]

מי שקבע לימודו לחזור כל דף 4 פעמים, וכעת הגיע לדף האחרון.
האם כאשר לומד בפעם הראשונה את הדף האחרון יעשה סיום, או רק אחר כל ה 4 דף?
או שמא יעשה 4 סיומים -אחר כל חזרה וחזרה?

הרב אליהו בן חיים שליט"א אמר לנו שיעשה רק סיום אחד

[פלתי]

מדוע לא? כיון ששמח שמחה של מצוה, שגמר ענין מסויים שקבע ללמוד בו, זה יותר מהודר ממי שלמד לילה שלם מסכת הוריות כדי לעשות סיום. וכן מי שקבע ללמוד מסכת שאין גמ', אבל למד הגמרות השייכות כמו מקוואות, מעשרות, וכי אין בסיום זה שמחה של מצוה? והאם צריך לדקדק שאולי יש עוד גמ' בש"ס שנוגעת ולא ראה? ולפעמים יותר יש לו לדאוג שיש עוד ש"ך שנוגע לבירור הענין ולא ראה.

האם לדעתך מי שקבע ללמוד דף אחד במסכת, יכול לעשות עליו סיום בערב פסח ולפטור עצמו בזה מתענית?

[קומי_אורי]

לימוד דף אחד גמרא, אינו גורם לשמחת סיום וגמרה של תורה, אא"כ מדובר במקרה מאד חריג כמו אותו בעל תשובה שלמד דף במשך זמן רב מאד, או ת"ח עצום שלמד סוגיא אחת והקיף כל צדדיה עד שיצא לו חיבור עצום, פשיטא שיש כאן שמחת גמרה של תורה, גם אם הסוגיא היא רק כמה דפים או פחות. ולכאו' ג"כ קריאת מסכת הוריות בנשימה אחת אינה גורמת לשום שמחה, משא"כ נושא שלם שלומדים אותו במשך תקופה, וצריך התמדה וזכות כדי לסיימו, בין אם זו מסכת מזרעים שיש עליה סוגיות בגמ' כמו שביעית, ובין אם זה נושא שלם כמו הלכות נדה, בהחלט יש שמחת גמרה של תורה. אולי היום צריכים להסביר מתי ואיך, אבל אפשר שפעם הבינו לבד מה נקרא שמחת גמרה של תורה.

[נוה הלבנון]

מי שקבע לימודו לחזור כל דף 4 פעמים, וכעת הגיע לדף האחרון.
האם כאשר לומד בפעם הראשונה את הדף האחרון יעשה סיום, או רק אחר כל ה 4 דף?
או שמא יעשה 4 סיומים -אחר כל חזרה וחזרה?

הרב אליהו בן חיים שליט"א אמר לנו שיעשה רק סיום אחד

שאלתי מובאת בספר חוט שני להגר"נ קרליץ, ותשובותו, דסיום הוא על לימוד מסכת ולא על קריאת מסכת, וכיון שקבע לחזור על כל דף, הרי שזהו דרך הלימוד שקבע למסכת זו, וע"כ יחזור ד' פעמים ואח"כ יעשה סיום.