ישראל אליהו כתב:אפשר דדבר זה תלוי בפירושים שהובאו בתוס' קידושין ע'. ד"ה קשים גרים.
איתא בברכות, אמר להו רבא לבניה וכו' ואיכא דאמרי דלא תנסבו גיורתא.
אפשר לבאר ע"פ דברי ה"ר אברהם גר בתוס' קדושין (עא ע"א) שפירש מאמר הגמ' שקשים גרים לישראל כספחת, לפי שהגרין בקיאין במצות ומדקדקים בהם, קשים הם לישראל כספחת, דמתוך כן הקב"ה מזכיר עונותיהן של ישראל כשאין עושין רצונו. ע"ש. וכ' הב"ח בהגהותיו שם, דמ"ש שהגרים מדקדקים במצות, הכי משמע בפסחים סוף דף צ"א דאין עושין חבורה שכולה גרים שמא ידקדקו בו ויביאוהו לידי פסול. ע"ש. ועי' בס' ברוך שאמר על התפילה (עמוד קלג) שביאר בזה מדוע קוראים לגרים גרי צדק. ע"ש. וע"ע שם (בעמ' שה) שביאר עוד מדוע זכותם של גרים גדולה מזכות ישראל, משום שהגרים צריכים יותר לעבוד על עצמם כדי לקיים את התורה, משא"כ הנולד ממשפחה ישראלית שמחזיקים כבר ביראת ה'. ע"ש. וע"ע במ"ש בס"ד בחי' לקדושין (עו ע"ב). ומבואר ביבמות (סג ע"א), דנחית דרגא ונסיב אתתא. ולכן אמר רבא לבניו אל תנסבו גיורתא.
ועי' במהרש"א (הוריות יג ע"א בח"א סד"ה מפני) שכ', שמ"ש בגמ' שם הכל רצין לישא גיורת, ה"ט משום דאמרינן נחית דרגא נסיב אתתא חפצים בה יותר מבישראלית. ע"כ. ולדברינו איפכא הוא. ועי' למהר"י גויטע ז"ל בס' שדה יצחק (הוריות שם) שאי אפשר לומר שרצין אחריה יותר מישראלית. ע"ש [וע"ע בס' משולחנו של רבינו - שמושה של תורה ח"ב (עמוד קנב) שכ' בשם מהרא"מ שך ז"ל (מח"ס אבי עזרי) שאין שום פגם לישא גיורת. וכ"כ בשו״ת תשובות והנהגות (ח״א סימן תשכח וח״ב סימן תרכג). אולם בשו״ת משנה הלכות ח״ט (סימן רלז) וח״י (סימן רלט) אזיל כל בתר איפכא. ע"ש].
ועוד יש לבאר כוונת רבא ע"פ דברי רבי חמא ברבי חנינא בקדושין (ע ע"ב) שכשהקב"ה משרה שכינתו, אין משרה אלא על משפחות מיוחסות שבישראל. ועי' בדברי רבה בר רב הונא שם. וכן אומרות המיוחסות בתענית (לא ע"א). ובס' עין איה ביאר וז"ל: כי ראוי לדאוג שיהיו תולדותיו זרע ברך ד' בטבעם קשורים ג"כ בקשר טבעי לעם ד'. אבל הגיורת, קשורה אינו כ"א בחירי ואינו חזק כ"כ כהטבעי. ע"כ יש לחוש על קיומו, גם המדות הקדושות שהאומה הישראלית מעוטרת בהם חסרות המה בהכרח, והמזג פועל על הבנים. ע"כ. ועי' בס' מלחמות אלהים (עמ' רח).