הודעהעל ידי מה שנכון נכון » א' יוני 28, 2015 2:52 pm
במ"ב רפה,ו כתב אם אפשר לו שלא יפסיק בשמו"ת על שום דבר הוא טוב ויפה מאד. וכתב ע"ז בשעה"צ ס"ק יא נראה לי דזה הוא אף בין פרשה לפרשה, אבל באמצע ענינא מן הדין אסור להפסיק, וכמו שאמרו חז"ל, הפוסק מדברי תורה ועוסק בדברי שיחה, מאכילין אותו גחלי רתמים. ואפשר שלזה כוון הבאר היטב שכתב, ואיסור גדול להפסיק בקריאת שנים מקרא ואחד תרגום בדיבור.
וע"ע בבה"ל סימן תכב שכתב "ולא דמי למי שקורא בספר תהלים דיכול להפסיק לכל דבר". [וצ"ל שמירי במקום צורך ולא שיחה בעלמא].
זה מדינא. ובספרי הנהגה ומוסר הפליגו עוד והובאו מעשיות וכו'.