הודעהעל ידי שלח » א' יולי 19, 2015 1:09 pm
כאן ממשיב כהלכה מטות מסעי
להתרחץ בימה של א"י.
שאלה. בפסו' )לד ו( וגבול ים והיה לכם הים הגדול וגבול זה יהיה לכם גבול ים: צ"ע א"כ איך מותר להתרחץ בים הרי אסור
לצאת לחו"ל. ]קו' זו שאל הגרח"ק שליט"א לחזו"א[
תשובה.
א.[ הנה הראשונים גיטין ח ע"ב בדעת רבנן שם, נחלקו שכאילו מותחין חוט מטורי אמנון עד נחל מצרים וכל שבתוכה הוא
מא"י. האם רק האיים שבתוכה או אף הים שבתוכה יעויי"ש.
ב.[ במעשה איש (ח"ב עמ' רי"ח) כ' דהחזו"א השיב ע"ז דהמקומות דעדיין אפשר לאדם לרחוץ )או עכ"פ שרגילין להיכנס
שם( הרי בהכרח דהם בכלל א"י.
ח. איתא בגיטין ח. רב נחמן בר יצחק אמר בנהרות דאר"י דכו"ע לא פליגי, אלא כי פליגי בים הגדול, ופרש"י דאיכא למ"ד שפת
הים הוא הגבול, וים גופיה לאו אר"י הוא, ועי' בתוס', וכן עי' במהרש"א ב: תוד"ה ואשקלון. ומרן הגרח"ק שליט"א שאל את
משיב כהלכה -פרשת מטות מסעי )תשע"ה(
שו"ת בעניני הפרשה
9
החזו"א היאך שרי להתרחץ בים הא נמצא דיוצא לחו"ל, והשיבו החזו"א דבמקום שבנ"א יכולים להלך ולהתרחץ הוא עדיין
בכלל יבשה של אר"י, ועי' בארחות רבינו ח"ג עמוד קפא. אלא דיל"ע דלפי"ז אי שרי לשוט בסירה בעומק הים, וצ"ע היאך
לצורך ביעור מעשר שני איכא ת"ח דמפליגים בים. אלא דעצם דברי החזו"א צ"ב דבסוגיא מבואר דמותחים חוט מטורי אמנון
לנחל מצרים, ועי' ברש"י בריש הסוגיא דשפת הים הוא הגבול, היינו בטורי אמנון ונחל מצרים, אבל בשאר המקומות
המובלעים תוך הים הוא כאר"י. )ולפי"ז העירוני דיש לפלפל אי עדיף לילך לים בת"א דהתם הוי מובלעות, וכן יל"ע במקום
שייבשו את הים כעיר התחתית בחיפה, ועי' בזיו הים במכילתין ח. דהקשה היאך הים נתקדש בקדושת אר"י הא לא היה בו
כיבוש מלחמה(. ועי' בקובץ קול התורה )אב תשע"ב( במאמרו של הגרפ"ש שליט"א דהביא משמיה דמרן בעל השבט הלוי
שליט"א דכאשר יוצא וחוזר באותו יום ליכא איסורא דיציאה מאר"י. וצ"ע טובא מהגמ' עו: דלא היו מלוים את חבריהם אפילו
ע"ד לחזור באותו היום. ובשו"ת שבט הלוי ח"ה סימן קעג כתב, אבל בדעתו לחזור אסור לצאת שלא לצורך כלל, אבל בצורך
כל דהו לא גזרו, ובטיול ע"פ סברא לא נקרא צורך, ומכ"מ אם הולכים לזמן מועט מאד לראות פלאי הטבע של יוצר בראשית
ב"ה יש מקום לצדד להקל, כמובן צריך להפך הכל לדרך מצוה, ועיין בבלי וירושלמי ריש פ"ג דמו"ק.
ר