באו בה פריצים וחיללוה

[הוא היה אומר]

מה החידוש של דין זה, הרי משנה מפורשת אין מועל אחר מועל, דהיינו שכל מעילה מוציא את הדבר לחולין. ומ"ש עכו"ם מישראל לענין זה.

אודה על כל מראה מקום בענין.

[מה שנכון נכון]

הלא מהני גם בכלי שרת כבנדרים סב ע"א.
וראה עוד בבעה"מ וברמב"ן בע"ז דף כד מדה"ר.

[הוא היה אומר]

על הקושיא מנדרים ס"ב האריך הדברי חיים בתשובה או"ח ח"ב סי' ט"ז ומסיק שלא איירי בכלי שרת, אלא בשאר כלים שהביא שהשתמשו בהם בבית המקדש.

[מה שנכון נכון]

אדרבה את זה כתב הד"ח ליישב את שיטת הבעה"מ הנ"ל, אבל לרמב"ן שם שהוא דין מיוחד א"ש ההיא דנדרים בפשטות וניחא הכל.
[מה שכתבת בפשטות שבאו פריצים הוא ככל דין מעילה במה שאין בו קדוה"ג, שנוי במחלוקת הבעה"מ והרמב"ן שצינתי].

[מן השורה]

הנני כותב בלי עיון

1. האם מעילה מוציאה לחולין בגוי, הלא למעילה יש דינים, ולא שייך בגוי. [בעה"י אבדוק מקור מפורש]
2. באו פריצים מועיל גם בכלי שרת, ואילו בכל"ש יש מועל אחר מועל. [שו"ר שצל"ע במה שציינו הרבנים דלעיל כאן].
3. באו בה פריצים כמדומה מועיל גם בקרקע
4. מעילה צריך כוונה להוציא לחולין, באו בה פריצים נראה דל"צ כוונה.
5. הנה יל"ע איך היו נכרים מקרקרים בהיכלו מיום ז' אב [ולכאו' מיד חשיב שבאו פריצים וגו'] עד החורבן בת"ב, ואילו הכהנים המשיכו להקריב עד ת"ב, עי' בתענית כ"ט., ונראה דכ"ז שיש שם כהנים ל"ח באו פריצים וחיללוה, א"כ זכינו לחילוק נוסף, שמעילה שבאו פריצים זהו רק כששולטים במקום לבדם.

[מה שנכון נכון]

הנני כותב בלי עיון

1. האם מעילה מוציאה לחולין בגוי, הלא למעילה יש דינים, ולא שייך בגוי. [בעה"י אבדוק מקור מפורש]
2. באו פריצים מועיל גם בכלי שרת, ואילו בכל"ש יש מועל אחר מועל. [שו"ר שצל"ע במה שציינו הרבנים דלעיל כאן].
3. באו בה פריצים כמדומה מועיל גם בקרקע
4. מעילה צריך כוונה להוציא לחולין, באו בה פריצים נראה דל"צ כוונה.

על כל ארבעת פרטים אלו ראה ברמב"ן הנ"ל.

[הוא היה אומר]

הנני כותב בלי עיון

3. באו בה פריצים כמדומה מועיל גם בקרקע
\

הרמב"ם בהלכות בית הבחירה פסק שמקריבין קרבנות בזמן הזה, משום שהקדושה לא בטלה. ואח"כ כתב שהגם שקדושת הארץ בטלה לגבי תרומות ומעשרות, מכל מקום קדושת המקדש וירושלים לא בטלה. והטעם משום שקדושת הארץ תלוי בכיבוש והכיבוש בטל, אבל קדושת המקדש וירושלים תלוי בשכינה, ושכינה לא בטלה.
והקשה הרמ"ע מפאנו שהרי השכינה בטלה מדינא דבאו בה פריצים וחיללוה. ותירץ דבקרקע סבירא ליה להרמב"ם דלא אמרינן באו בה פריצים וחיללוה. וכמדומה לי שהחת"ס מסביר שהראב"ד דפליג שם על הרמב"ם חולק עליו בזה, דסבירא ליה שדינא דבאו בה פריצים וחיללוה נאמר גם על קרקע.

[הא לחמא עניא]

ידועים דברי החת"ס על גמרא זו לגבי פטור מאבילות ביום י' אב [בשנה רגילה ולא כבשנה דנן] אעפ"י שרוב רובו של הבית נשרף בי'.

[הוא היה אומר]

החתם סופר מסביר בזה מה שבמואר במסכת מגילה דף ה: ש'ביקש רבי לעקור תשעה באב', ולא הודו לו חכמים. ובתוס' שם ד"ה וביקש, הקשה, היכי ס"ד שרצה לעקור תשעה באב והא אמרינן כל האוכל ושותה בתשעה באב אינו רואה בנחמתה של ירושלים, ותי' שם בתירוץ ב' שרצה רבי לעקרו מתשיעי ולקובעו בעשירי [משום שרובו של הבית נשרף ביום י']. ועל זה כתב החת"ס דאם כן אמאי לא הודו לו חכמים, ותירץ משום שמדינא דבאו פריצים וחיללוה, נמצא שביום התשיעי נתחלל, וביום העשירי כבר היה חול, נמצא שהחילול והחורבן היו ביום התשיעי.

[מן השורה]

עוד יש לדון דבאו פריצים וחיללוה מועיל גם אם בפועל לא השתמשו בחפץ עבור חולין, אלא עצם שליטתם עליו [וכוונתם הרעה ?] קדושתו פוקעת ויוצא לחולין
אבל מעילה לא מוציה החפץ לחלוין עד שיתשמש בו

[הוא היה אומר]

עוד יש לדון דבאו פריצים וחיללוה מועיל גם אם בפועל לא השתמשו בחפץ עבור חולין, אלא עצם שליטתם עליו [וכוונתם הרעה ?] קדושתו פוקעת ויוצא לחולין
אבל מעילה לא מוציה החפץ לחלוין עד שיתשמש בו

ויש לדייק כיסוד זה, מלשון רש"י ע"ז נ"ב: שכתב כיון ''שנכנסו'' גויים להיכל נתחללה. ולא מצינו מעילה בכיניסה להיכל.

עוד שמעתי אומרים שבאו בה פריצים וחיללוה הוא דין שהבעלות פוקע ולא שהקדושה פוקע, ועדיין צריך עיון.

[תנא קמא]

החתם סופר מסביר בזה מה שבמואר במסכת מגילה דף ה: ש'ביקש רבי לעקור תשעה באב', ולא הודו לו חכמים. ובתוס' שם ד"ה וביקש, הקשה, היכי ס"ד שרצה לעקור תשעה באב והא אמרינן כל האוכל ושותה בתשעה באב אינו רואה בנחמתה של ירושלים, ותי' שם בתירוץ ב' שרצה רבי לעקרו מתשיעי ולקובעו בעשירי [משום שרובו של הבית נשרף ביום י']. ועל זה כתב החת"ס דאם כן אמאי לא הודו לו חכמים, ותירץ משום שמדינא דבאו פריצים וחיללוה, נמצא שביום התשיעי נתחלל, וביום העשירי כבר היה חול, נמצא שהחילול והחורבן היו ביום התשיעי.

והקשו עליו שהרי הכניסה והפירצה היה בז' אב ולא בט'. וצ"ע.