כנסת ישראל כתב:כמדומני שבלוח א"י יש רק את זמן מג"א
וכידוע שבסוף זמן חמץ כולם מחמירים כהמג"א.
כנסת ישראל כתב:כמדומני שבלוח א"י יש רק את זמן מג"א
גם זו לטובה כתב:נ.ב באורחות רבנו (ח"א עמ' נב) איתא "החזו"א אמר לגרמ"ד העיקר כגר"א, וכן אמר להעיר הבחור שישן אצלו רק בזמן הגר"א, וכן מבואר במכתב מרן בכת"י" האם מכתב החזו"א נתפרסם כיום באיזה מקום.
כנסת ישראל כתב:וכידוע שבסוף זמן חמץ כולם מחמירים כהמג"א.
גם זו לטובה כתב:כנסת ישראל כתב:כמדומני שבלוח א"י יש רק את זמן מג"א
וכידוע שבסוף זמן חמץ כולם מחמירים כהמג"א.
כנראה שבירושלים, הקפידו על זמן מג"א [ואכן זו הייתה גם דעתם של ילידי ירושלים בדור האחרון, הגרשז"א והגריש"א]
אמסטרדם כתב:שמעתי משמיה דהגרש"ז שזה כמו לקחת אתרוג שפסול לדעת ה..מגן אברהם!
יוסף משה כתב
אולי מישהו יוכל להסביר לי איך ניתן לחשב סוזק"ש של המג"א בליטא. בווילנא בחלק מחודש אייר למשל אין עלות השחר של 16.1 מעלות. אולי אפשר לקחת חצות כנקודת ההתחלה, אבל לא ראיתי שנהגו כן. להתחיל מ72 דק' לפני הנץ גם לא כ"כ מובן, כי במציאות יש הרבה אור (אפילו "משיכיר") לפני כן.
לענד כתב:ידוע דהראש ישיבה מרן ר' אהרן קטלר זצ"ל הורה להחמיר כדעת המג"א, אף על מש"כ להקשות במשנות ר' אהרן
יאיר1 כתב:כנסת ישראל כתב:וכידוע שבסוף זמן חמץ כולם מחמירים כהמג"א.
דבר מאד תמוה.
ושמועה שאינה מבוססת, ומי שיכול אשמח אם יוכל לברר, שהגרש"א אינו מדקדק בזה לזמן מג"א.
באחת השנים האחרונות היתה אצלו ברית בערב פסח, ואבי הבן אמר לי שכאשר דיבר איתו על הלו"Z לא דקדק שיספיקו לפי מג"א.
נתן כתב:מישהו הראה לי לא מזמן תשובה מר' משה פיינשטיין הסותר את התשובה הנ"ל וכותב דודאי דמחויב להחמיר כהמג"א אלא שאיני זוכר איפה זה הי' ואולי בחלק ח' או ט'
גם זו לטובה כתב:יאיר1 כתב:כנסת ישראל כתב:וכידוע שבסוף זמן חמץ כולם מחמירים כהמג"א.
דבר מאד תמוה.
ושמועה שאינה מבוססת, ומי שיכול אשמח אם יוכל לברר, שהגרש"א אינו מדקדק בזה לזמן מג"א.
באחת השנים האחרונות היתה אצלו ברית בערב פסח, ואבי הבן אמר לי שכאשר דיבר איתו על הלו"Z לא דקדק שיספיקו לפי מג"א.
הגרש"א אמר לי שהעיקר כגר"א, ו"במעלות" לא הקפידו על זמן מג"א [עד התקופה שהגרשז"א היה מתפלל בישיבה, ועבורו שינו את הזמן והקפידו על זמן מג"א] וא"כ ק"ו שלעניין חמץ אינו מקפיד, וכן שמעתי שנהגו בביתו של ר' רפאל שמואלביץ.
כ"כ האג"מ (בתשובה שהוזכרה לעיל, א,כד), ודבריו אינם מובנים כ"כ כי הוא מתייחס לחישוב זמן הגר"א, וא"כ מה בין דרך החישוב שלו לדרך הרגילה (אם לא שקבע חצות בזמן קבוע בצהריים)יוסף משה כתב:ראיתי מאמר באנגלית מד"ר גווירץ בו הוא טוען שלפני המצאת השעון אורך השעות בבוקר היה שונה מאורך השעות אחה"צ, כי בבוקר מדדו מעלות השחר עד חצות היום, ואחה"צ מחצות עד צאת הכוכבים, שזה פרק זמן יותר קצר. אולי בכך אפשר ליישב את העובדה שלא שמענו, אפילו אצל אלה שנהגו כהמג"א, שחיכו עד 16.1 מעלות לצאת הכוכבים, אם לא שנקטו זמן יותר מאוחר לעלות השחר (אלא אם נקבל את הגישה המחודשת של הרימ"ט שאורך היום נמדד עד צאת כל הכוכבים).
קשה לקבל את הדברים, האם יש מי מהראשונים שחולק על כך שעה״ש (בארץ ישראל) הוא לכה״פ שיעור ד׳ מילין קודם הנץ?אב בבינה כתב:לאחרונה יצא לאור קונ' בעקבי היום מחכ"א בלייקוד שהוכיח שהמנהג מאז היה לחשוב עלוה"ש בין 8- 13 מעלות ואף אחד לא שמר על 16.02.
ובאמת הכי מסתברא, שהמנחת כהן [וכדבריו היה המנהג ברוב תפוצות ישראל כידוע] פסק כר"ת שיש ד' מילין משקיעה עד צאה"כ ואעפ"כ כתב שבמקומו זה נעשה במה ששוה ל8 מעלות, ולכאו' ה"ה הד' מילין בין עלהו"ש להנה"ח היה ראוי להיות רק 8 מעלות.
בברכה המשולשת כתב:כעת נזכרתי שיש מאמר של הגרז"מ קורן (כמדומני בקובץ יודעי בינה)
ברזילי כתב:קשה לקבל את הדברים, האם יש מי מהראשונים שחולק על כך שעה״ש (בארץ ישראל) הוא לכה״פ שיעור ד׳ מילין קודם הנץ?אב בבינה כתב:לאחרונה יצא לאור קונ' בעקבי היום מחכ"א בלייקוד שהוכיח שהמנהג מאז היה לחשוב עלוה"ש בין 8- 13 מעלות ואף אחד לא שמר על 16.02.
ובאמת הכי מסתברא, שהמנחת כהן [וכדבריו היה המנהג ברוב תפוצות ישראל כידוע] פסק כר"ת שיש ד' מילין משקיעה עד צאה"כ ואעפ"כ כתב שבמקומו זה נעשה במה ששוה ל8 מעלות, ולכאו' ה"ה הד' מילין בין עלהו"ש להנה"ח היה ראוי להיות רק 8 מעלות.
ברזילי כתב:אינו דומה כלל. זמן צה״כ תלוי בכוכבים, ונחלקו הדעות בדבר ההתאמה בין סימן הכוכבים לזמן המדד במילין והדברים ארוכים, ומכלל זה מש״כ המנח״כ שגם לר״ת שיעור במילין הוא רק כל עוד לא נראו הכוכבים, או מנהגנו היום כגאונים (עם או בלי תוספת המתנה לראיית הכוכבים בפועל).
כל זה איננו נוגע לזמן עה״ש שהוא לכה״פ ד מיל קודם הזריחה כמפורש בגמרא ובראשונים ללא חולק.
על עלוה"ש נאמר רק שיעור המילין, על צאת הכוכבים יש שני שיעורים (מילין וכוכבים) שהיחס ביניהם פתוח לפרשנות. גם מי שמקבל את דרכון של המנח"כ, זה דווקא משום שהוא סובר שסימן הכוכבים מכריע. אין לזה שום שייכות לענין עלוה"ש שלא נאמר בשום מקום שיש לתלותו בהעלמות הכוכבים.אב בבינה כתב:ברזילי כתב:אינו דומה כלל. זמן צה״כ תלוי בכוכבים, ונחלקו הדעות בדבר ההתאמה בין סימן הכוכבים לזמן המדד במילין והדברים ארוכים, ומכלל זה מש״כ המנח״כ שגם לר״ת שיעור במילין הוא רק כל עוד לא נראו הכוכבים, או מנהגנו היום כגאונים (עם או בלי תוספת המתנה לראיית הכוכבים בפועל).
כל זה איננו נוגע לזמן עה״ש שהוא לכה״פ ד מיל קודם הזריחה כמפורש בגמרא ובראשונים ללא חולק.
הגמ' אמר על עלוה"ש שהוא ד' מילין לפני הזריחה ועל צאה"כ שהוא ד' מילין אחר אחר שקיעה. לר"ת נמצא ששיעור הזמן שיש בין עלות לנץ ושקיעה לצאת הוא שוה בזמן. המנחת כהן ראה בארצו כוכבים בזמן יותר מוקדם, ותלה שמחמת שינוי המקומות במקומו נראה הכוכבים שבא"י הם ד' מילין לאחר זמן יותר קצר. ע"פ אותו חשבון היה לו לאחר גם זמן עלות. היום ידוע שדברי המנחת כהן לא ניתן להאמר, ואעפ"כ כדבריו היה המנהג.
ובעיקר השאלה על שיטת ר"ת שעלוה"ש וצאה"כ לכאורה שוין, ואילו עלות הוא תחילת האור ועד אז לילה גמור הוא, משא"כ צאה"כ הוא תחילת הלילה, כבר האריכו בזה במומות אחרים
ובעיקר השאלה על שיטת ר"ת שעלוה"ש וצאה"כ לכאורה שוין, ואילו עלות הוא תחילת האור ועד אז לילה גמור הוא, משא"כ צאה"כ הוא תחילת הלילה, כבר האריכו בזה במומות אחרים
אב בבינה
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 128 אורחים