מאירי כתב:גם אי נימא דיש חיוב לשלם מ"מ מסתבר שיש לחלק בין תמונה שפורסמה במקום המיועד לפרסם לציבור כע"ג אוטובוסים וכדו', לבין תמונה המיועדת לרשות היחיד. דבר שאמור לשרת את הציבור אמור להיות לפי רוחו ולא להיפך, והפורץ גדר דמיו (תרתי משמע) על ראשו.
אוהב אוצר כתב:ידוע לי על פסק ברור היום מאת ה'פוזי"ם' שליט"א שאין למוצא אייפון להחזירו לבעליו ואין היתר למכרו גם לאדם חילוני [גם אם זה שלו וחזר בתשובה ואינו רוצה להחזיק יותר במכשיר זה] ויש עוד כעין זה.
מאיר סובל כתב:בדידי הוה עובדה שהזקתי במשך תקופה עיתונים שבקיוסק שעמדו למכירה באיזור חרדי, ואח"ז ליבי נקפני ושאלתי במכתב את הגרח"ק אם לשלם הנזק, וענה לי שאי"צ לשלם ונכון לעשות כך לכתחילה.
יאיר1 כתב:מפורסם בשם הגרשז"א שחייב.
ואולי הגרח"ק אומר כן משום מיגדר מילתא.
שלמת חיים סי' מ"ט כתב:בדבר שנתפרסם מודעתו בשם המעוררים ליזהר ולהרחיק במאוד מקריאת העיתונים המצויין שמלעיטין כפירה ומינות ר"ל, ועפ"ז ימצאו קנאים ברצונם לשרוף היעתונם של אלו הנערים שמביאים בפומבי בבתי מדרשים וקורין בהם. ואפשר להסתפק אם חייבין לשלם, גם צ"ע באותן שנצא בהם פסוקים ושמות הקדושים.
תשובה: אין ראי לערער בזה על הקנאים, כי הוא עון פלילי להביא כיוצא באלו לבית המדרש.
מאירי כתב:לגבי המקרה הנ"ל במודיעין עילית, היה בעבר מכתב מאב"ד העיר הגרש"ז אולמן שליט"א שכך יש לנהוג וא"צ להשיב לבעלים, אלא שבמקרה זה נהג בפזיזות ולא בדק אם אכן המכשיר כשר, ובאמת הסיפור היה שלא היה חותמת על המכשיר ורק הבעלים טען שיש לו "נתיב" על המכשיר, ויש לדון בכה"ג מה דינו, דעל צד שמותר לו לאבדו ע"פ פסק האב"ד שהוא מרא דאתרא (ואין הבעלים יכולים לטעון בזה קים לי כהרבנים שאומרים להשיב, כיון שזה לא ענין לחו"מ אלא לאיסור והיתר), האם יכול לסמוך על מה שאין חותמת, או שעליו לבדוק כיון שיש כל מיני סוגי הכשרים עם או בלי חותמת, או"ד דאין לו להסתכן ולפתוח המכשיר שמא יבוא לידי תקלה ח"ו.
מאיר סובל כתב:בדידי הוה עובדה שהזקתי במשך תקופה עיתונים שבקיוסק שעמדו למכירה באיזור חרדי, ואח"ז ליבי נקפני ושאלתי במכתב את הגרח"ק אם לשלם הנזק, וענה לי שאי"צ לשלם ונכון לעשות כך לכתחילה.
מאיר סובל כתב:ההוראה שהבאתי משמיה דהגר"ח יצאה מהקשרה - לפי התגובות האחרונות, כי קיצרתי במקום שהיה לי להאריך.
המקרה היה לגבי עיתונים חילונים הגרועים והמתועבים שבהם שמחטיאים את הרבים בחמורות שבחמורות ללא שום צל של ספק.
וע"ז הורה מה שהורה. אינני יודע אם על זה חולק מרן הגרשז"א.
סמכתי על הכותרת של האשכול.
כמובן זו תשובה ספציפית ואין ללמוד מתשובת שאלה זו, למקרה של אייפון שיש לו שימושים מותרים, רק שהוא מכשול באופציות אחרות שבו. ק"ו אין דמיון לעיתונים חרדיים אפי' למ"ד שאסור לקוראם.
תוכן כתב:האם מותר לשבור משקפיו של מי שיש לו מכשיר לא כשר, כי הרי בלי המשקפים לא יוכל לגלוש? ומה עם לפנצר את הגלגלים של אחד שנוסע עם רכבו למקום עבודה עם אינטרנט לא מסונן? האם אחד שיש לו מכשיר לא כשר מחויב לשבור מכשירים לא כשרים של אנשים אחרים? האם מותר למנוע מאדם לנסוע לתל אביב לצורך עבודתו, והרי אין כאן היתר של לא אפשר ולא קאמכוין, כי ידוע לנו שמכוין בכוונה גמורה כשעובר לפניו חבית יפה מלאה דם? ומה עם לשרוף את העיתונים של השכן שלפני שבת, כדי למנוע ממנו לקרוא שטרי הדיוטות? ובקיצור, כל הדיון הזה נראה לי הזוי לחלוטין. לאפרושי מאיסורא נאמר על אחד שמלכתחילה יושב ובדעתו לעבור עבירה. אבל אחד שלא רוצה לעבור עבירות, אבל לא נשמר כראוי, בודאי לא נאמר על זה לאפרושי מאיסורא. וכל הדיון המדכא הזה הוא תוצאה של המנהג החרדי-ישראלי לבחוש במה שנעשה אצל השני, לבנות את עצמו על ידי השפלת השני, להאריך בשמונה עשרה עד כדי שעמום והעיקר לגמור אחרי השני, למסור את השני לעיריה כדי למנוע ממנו להוציא מרפסת, כל כולו צרות עין, וקנאת איש מרעהו.
הוה אמינא כתב:כשהדבר לא גורם איסור, אלא כשהוא עצמו חפצא של איסור, שהבעלים שלו מחוייב בעצמו וביערת הרע מקרבך, אזי הוא כתותי מיכתת שיעוריה ומנא תבירא תבר.
אפילו על אדם הרוצח יש דין של וביערת הרע להורגו נפש! גם במקום שאין עליו דין מיתה מצד העדות והבי"ד. [אאל"ט זה מוזכר לגבי טרפה שהרג את הנפש, ובעדות שאא"י להזימה].
מאירי כתב:תוכן כתב:האם מותר לשבור משקפיו של מי שיש לו מכשיר לא כשר, כי הרי בלי המשקפים לא יוכל לגלוש? ומה עם לפנצר את הגלגלים של אחד שנוסע עם רכבו למקום עבודה עם אינטרנט לא מסונן? האם אחד שיש לו מכשיר לא כשר מחויב לשבור מכשירים לא כשרים של אנשים אחרים? האם מותר למנוע מאדם לנסוע לתל אביב לצורך עבודתו, והרי אין כאן היתר של לא אפשר ולא קאמכוין, כי ידוע לנו שמכוין בכוונה גמורה כשעובר לפניו חבית יפה מלאה דם? ומה עם לשרוף את העיתונים של השכן שלפני שבת, כדי למנוע ממנו לקרוא שטרי הדיוטות? ובקיצור, כל הדיון הזה נראה לי הזוי לחלוטין. לאפרושי מאיסורא נאמר על אחד שמלכתחילה יושב ובדעתו לעבור עבירה. אבל אחד שלא רוצה לעבור עבירות, אבל לא נשמר כראוי, בודאי לא נאמר על זה לאפרושי מאיסורא. וכל הדיון המדכא הזה הוא תוצאה של המנהג החרדי-ישראלי לבחוש במה שנעשה אצל השני, לבנות את עצמו על ידי השפלת השני, להאריך בשמונה עשרה עד כדי שעמום והעיקר לגמור אחרי השני, למסור את השני לעיריה כדי למנוע ממנו להוציא מרפסת, כל כולו צרות עין, וקנאת איש מרעהו.
יש בדברים זילות מופרזת בדרכם של יראי ה'! נכון בהחלט כשהדברים נעשים בכוונות לא רצויות, אבל א"א להכליל ולשלול את עצם הענין של לאפרושי מאיסורא, בפרט שכל ישראל ערבים זל"ז, וה' יראה ללבב.
ולגופם של דברים, זה טעות להסיט את הדיון שמדובר בסה"כ באחד 'שלא רוצה לעבור שום איסור ורק שלא נשמר כראוי', מבלי להיכנס להגדרת הדברים, הרי לאחר שחכמי הדור אסרו מכשירים פרוצים, והאיסור התפשט בכל ישראל החרדים לדבר ה', הרי גם אם כל כוונתו לטובה מ"מ עצם הדבר נעשה איסור להחזיק מכשיר לא כשר, ואין שום רב שמתיר זאת משום חוג ועדה, כמו שיחוד אסור גם כשאין צד לג"ע, וכ"ש שמכשיר פרוץ א"א להחזיקו מבלי לעבור בו איסורים, ושלא יספרו לך סיפורים על גבורים, החור הזה במכשירים פרוצים איננו כלל ענין למה שקורה אצל השני אלא הוא ענין אצל כל אחד ואחד מאיתנו שאם לא יגדרו את זה אז הדור כולו נפרץ, וגם לאחר שנצליח לגדור את הדבר עדיין אנו טרודים ומדירים שינה מעינינו מה עושים שהילדים לא יחשפו למכשיר של זה שאינו מציית, שהתיישב בסמוך להם באוטובוס (כשהם נוסעים לבד), ושל העומד בתור לפניהם במכולת וכו' וכו', ולכן ברור שהענין נוגע לכל אחד ולא רק ל"מה שקורה אצל השני".
מאירי כתב:תוכן כתב:האם מותר לשבור משקפיו של מי שיש לו מכשיר לא כשר, כי הרי בלי המשקפים לא יוכל לגלוש? ומה עם לפנצר את הגלגלים של אחד שנוסע עם רכבו למקום עבודה עם אינטרנט לא מסונן? האם אחד שיש לו מכשיר לא כשר מחויב לשבור מכשירים לא כשרים של אנשים אחרים? האם מותר למנוע מאדם לנסוע לתל אביב לצורך עבודתו, והרי אין כאן היתר של לא אפשר ולא קאמכוין, כי ידוע לנו שמכוין בכוונה גמורה כשעובר לפניו חבית יפה מלאה דם? ומה עם לשרוף את העיתונים של השכן שלפני שבת, כדי למנוע ממנו לקרוא שטרי הדיוטות? ובקיצור, כל הדיון הזה נראה לי הזוי לחלוטין. לאפרושי מאיסורא נאמר על אחד שמלכתחילה יושב ובדעתו לעבור עבירה. אבל אחד שלא רוצה לעבור עבירות, אבל לא נשמר כראוי, בודאי לא נאמר על זה לאפרושי מאיסורא. וכל הדיון המדכא הזה הוא תוצאה של המנהג החרדי-ישראלי לבחוש במה שנעשה אצל השני, לבנות את עצמו על ידי השפלת השני, להאריך בשמונה עשרה עד כדי שעמום והעיקר לגמור אחרי השני, למסור את השני לעיריה כדי למנוע ממנו להוציא מרפסת, כל כולו צרות עין, וקנאת איש מרעהו.
יש בדברים זילות מופרזת בדרכם של יראי ה'! נכון בהחלט כשהדברים נעשים בכוונות לא רצויות, אבל א"א להכליל ולשלול את עצם הענין של לאפרושי מאיסורא, בפרט שכל ישראל ערבים זל"ז, וה' יראה ללבב.
ולגופם של דברים, זה טעות להסיט את הדיון שמדובר בסה"כ באחד 'שלא רוצה לעבור שום איסור ורק שלא נשמר כראוי', מבלי להיכנס להגדרת הדברים, הרי לאחר שחכמי הדור אסרו מכשירים פרוצים, והאיסור התפשט בכל ישראל החרדים לדבר ה', הרי גם אם כל כוונתו לטובה מ"מ עצם הדבר נעשה איסור להחזיק מכשיר לא כשר, ואין שום רב שמתיר זאת משום חוג ועדה, כמו שיחוד אסור גם כשאין צד לג"ע, וכ"ש שמכשיר פרוץ א"א להחזיקו מבלי לעבור בו איסורים, ושלא יספרו לך סיפורים על גבורים, החור הזה במכשירים פרוצים איננו כלל ענין למה שקורה אצל השני אלא הוא ענין אצל כל אחד ואחד מאיתנו שאם לא יגדרו את זה אז הדור כולו נפרץ, וגם לאחר שנצליח לגדור את הדבר עדיין אנו טרודים ומדירים שינה מעינינו מה עושים שהילדים לא יחשפו למכשיר של זה שאינו מציית, שהתיישב בסמוך להם באוטובוס (כשהם נוסעים לבד), ושל העומד בתור לפניהם במכולת וכו' וכו', ולכן ברור שהענין נוגע לכל אחד ולא רק ל"מה שקורה אצל השני".
איש-אחד כתב:זכורני ששמעתי פעם בשם הגריש"א נגד אלו שהשתמשו בהא ד"כרבלתא בשוקא" (ברכות כ' ע"א) להיתר להזיק לעוברי עבירה, וטען דהיכא דהותר להזיק עכ"פ ודאי חייב לשלם הנזק.
איש גלילי כתב:איש-אחד כתב:זכורני ששמעתי פעם בשם הגריש"א נגד אלו שהשתמשו בהא ד"כרבלתא בשוקא" (ברכות כ' ע"א) להיתר להזיק לעוברי עבירה, וטען דהיכא דהותר להזיק עכ"פ ודאי חייב לשלם הנזק.
לא השכלתי להבין את הפירכא, כי שם בסוגיא משמע בפירוש שלולא שהיתה נכריה לא היה משלם לה.
דב בער כתב:ההלכה היא שלצורך להפריש מאיסורים מותר להזיק, ויש לשאול שאולי יש היתר להזיק אבל יתחייב אח"כ לשלם, כמו שהמציל עצמו בממון חבירו שאח"כ חייב לשלם, שגם שם יש מצוה בזה ובכל זאת מתחייב לשלם. כמדו' שראיתי פעם בשלמת חיים להגרי"ח זוננפלד שדן בזה.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 141 אורחים