ש. ספראי כתב:חשבתי על כך את הרעיון הבא, וכשאמרתיו לרבנו מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א, שיבח את הדברים ואף חזר עליהם מספר פעמים בפני באי ביתו.
ש. ספראי כתב:מדוע נח שכח להאכיל דוקא את מלך החיות?
כל בעלי החיים נוהמים, מייללים, נובחים, גועים ומשמיעים קולות רעב, אך האריה, מלך החיות, שותק עד שימצא את טרפו...
לאור זאת הדברים מובנים היטב. נח האכיל את בעלי החיים שדרשו ממנו בקולותיהם לאכול. הוא נע לפי קולות בעלי החיים והבין שהם דורשים מזון. אך האריה ישב ושתק. נח היה סבור שהאריה שקט, כיון שאינו רעב, ולכן איחר את מזונו. אך לאמיתו של דבר, השקט של האריה דוקא מוכיח על רעבונו ולא על שובעו, כיון שאריה שואג רק כשהוא שבע, מתוך מציאת הטרף, מתוך קופה של בשר...
מה שנכון נכון כתב:יעויין שופטים יד,ה וצ"ע.
יאיר כתב:מה שנכון נכון כתב:יעויין שופטים יד,ה וצ"ע.
אדרבה משם ראיה. דהכפיר סבר שמזונו עומד וניצב למולו.
יאיר כתב:נו.
מדוע נח איחר להאכיל דוקא את האריה????????
אני דוקא אוהב את התירוץ ומסתבר (להבדיל) שגם הרב קניבסקי אהב אותו.
שמא נתרץ שאיחר לעוד חיות אלא שהן לא אלימות כמו האריה ולא עשו לנח כלום ולכן זה לא הוזכר בחז"ל...
מדוע נח לא שכח להאכיל את כל בעלי החיים האחרים ואיחר דוקא להאכיל את האריה?
צונאמי כתב:אם אתה רוצה תשובה פשוטה,
אנא תדייק.
הוא לא "שכח", הוא "איחר"
ותו לא מידי.
(ואף אחד לא שיבח את זה)
אוהב אוצר כתב:מדרש מפורש, שהאריה נחלה וחלצתו חמה ו'לא היה לו תיאבון' ונח גם אחרי כמה ימים חשב שעדיין הוא חולה אולם האריה אז היה רעב.
קראתי השבוע, אולם לצערי הרב שכחתי את המקור.
גימפעל כתב:כאן ראיתי לראשונה הסגנון הנ"ל
http://forum.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=17&t=24232&p=242405&hilit=%D7%92%D7%A0%D7%95%D7%98#p242405
הרב שמואל ברוך גנוט כתב:כל בעלי החיים נוהמים, מייללים, נובחים, גועים ומשמיעים קולות רעב, אך האריה, מלך החיות, שותק עד שימצא את טרפו. כל בעלי החיים משוועים בקולותיהם לדבר מאכל, אך האריה שותק עד למציאת מזונו. רק אז, כשמאכלו נמצא ומונח לפניו, הוא ישאג ויתן את קולו.
כנסת ישראל כתב:השאלה אם נח שלמד תורה לא למד גם ספר עמוס?
מה שנכון נכון כתב:אוהב אוצר כתב:מדרש מפורש, שהאריה נחלה וחלצתו חמה ו'לא היה לו תיאבון' ונח גם אחרי כמה ימים חשב שעדיין הוא חולה אולם האריה אז היה רעב.
קראתי השבוע, אולם לצערי הרב שכחתי את המקור.
ראה סנהדרין קח. ובתורת חיים שם.
בסנהדרין ק"ח ב' כתב:אריא אישתא זינתיה דאמר רב לא בציר משיתא ולא טפי מתריסר זינא אישתא
צונאמי כתב:מה שנכון נכון כתב:אוהב אוצר כתב:מדרש מפורש, שהאריה נחלה וחלצתו חמה ו'לא היה לו תיאבון' ונח גם אחרי כמה ימים חשב שעדיין הוא חולה אולם האריה אז היה רעב.
קראתי השבוע, אולם לצערי הרב שכחתי את המקור.
ראה סנהדרין קח. ובתורת חיים שם.בסנהדרין ק"ח ב' כתב:אריא אישתא זינתיה דאמר רב לא בציר משיתא ולא טפי מתריסר זינא אישתא
לא ראיתי את התו"ח, אבל מדברי הגמ' לחוד אין קשר בין חולי האריה להכאתו של נוח.
דרשת "גונח וכוהה דם", מופיעה בב"ר פל"ב ומשם ברש"י, אך לא בגמרא.
מה שנכון נכון כתב:אין טעם להגיב בלי לעיין במה שצויין.
אגב את המקרא בתהלים צינתי לעיל.
לא בציר משיתא ולא טפי מתריסר זינא אישתא. לפי זה אתי שפיר הא דאיתא במדרש אגדה הביאו רש"י ז"ל בפ' נח גבי וישאר אך נח שהיה גונח וכוהה דם מטורח הבהמות והחיות ויש אומרים שאיחר מזונות לארי והכישו ועליו נאמר הן צדיק בארץ ישולם לכאורה קשה מנא ליה דארי הוה ולא דוב או זאב ועוד מנא ליה דאיחר דלמא לא הוה יהיב ליה כלל ועוד אמאי איחר לו והא אסור לו לאדם לאכול עד שיאכיל לבהמתו תחילה. ונראה דכיון דאריה אישתא זנתיה ולא ידעינן שיעורא דהזנה כמה הוי ונהי דלא הוה בציר משיתא וטפי מתריסר מ"מ משיתא ועד תריסר לא ידעינן אם כן איכא למימר דנח נמי ספוקי הוה מספקא ליה שיעורא דהזנה כמה הוא וכאשר בא אליו בשביעי להאכילו לא רצה לאכול דעדיין הות אישתא זנתיה ולא חזר אליו נח להאכילו עד תשיעי או עשירי כי הוה סבר שיזון אותו כל כך ולא הוה הכי דלא זנתיה אישתא כי אם עד שמיני לכך כשחזר אליו בתשיעי להאכילו הכישו על שאיחר מזונו ולא יהיב ליה בשמיני ולפי זה הא דקאמר לא פחות משיתא וכו' אארי קאי.
מה שנכון נכון כתב:אוהב אוצר כתב:מדרש מפורש, שהאריה נחלה וחלצתו חמה ו'לא היה לו תיאבון' ונח גם אחרי כמה ימים חשב שעדיין הוא חולה אולם האריה אז היה רעב.
קראתי השבוע, אולם לצערי הרב שכחתי את המקור.
ראה סנהדרין קח. ובתורת חיים שם.
הרב אברהם חיים שור (נפטר בט' בטבת ה'שצ"ב, 1632)
אום אני חומה כתב:מה זו ההתנפלות הזו, הרב שב"ג מקורב למרן הגרח"ק מזה שנים, וזכותו לכתוב את דעת רבו על תורתו!
צונאמי כתב:אום אני חומה כתב:מה זו ההתנפלות הזו, הרב שב"ג מקורב למרן הגרח"ק מזה שנים, וזכותו לכתוב את דעת רבו על תורתו!
הציבור לא ידע ש"בעל השמועה עומד כנגדו"...
יאיר1 כתב:צונאמי כתב:אום אני חומה כתב:מה זו ההתנפלות הזו, הרב שב"ג מקורב למרן הגרח"ק מזה שנים, וזכותו לכתוב את דעת רבו על תורתו!
הציבור לא ידע ש"בעל השמועה עומד כנגדו"...
מההודעה בראשונה באשכול, משמע שמצא את הדברים ביתד, כך שהוא לא בעל השמועה.
ומה ראית לתפוס לשון אחרון שרומז שהוא בעל השמועה, ללשון ראשון שרומז שאינו?
והסברא נוטה לומר שאדם בעל ניק שאינו שמו, אינו חושף את זהותו.
מה שנכון נכון כתב:
וע"ע בתהלים קד,כא.
גם זו לטובה כתב:מה שנכון נכון כתב:
וע"ע בתהלים קד,כא.
מלבי"ם ביאור המילות תהלים פרק קד פסוק כא
(כא) שואגים, השאגה בארי הוא כשיש לו טרף (ישעיה ה' כ"ט), ולבקש כשאין להם טרף ילכו לבקש את אכלם המוכן להם מא
זקן ששכח כתב:בס' 'כמוצא שלל רב' מביא בשם ה'תורת חיים' כמה שאלות, וביניהם: היתכן שישכח נח, והלא אסור לאכול עד שיאכיל לבעלי חיים וכו', ועוד מניין למדרש שהיה עם אריה, שמא עם דוב. ובקיצור משיב ע"פ הגמ' בסנהדרין שהאריה חלצתו חמה, ואיתא שהחמה אינה פחותה מששה ימים ולא יתירה על שנים עשר יום, וכשבא להאכילו ביום השביעי ראה שאינו אוכל והבין שעדיין יש זמן, אבל בסוף כבר הבריא בשביעי, ונח בא בשמיני או תשיעי כשהיה האריה כעוס כהוגן.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 508 אורחים