למה נוהגין למול תינוקות שמתו לפני המילה

[יאיר1]

מנהג ידוע שאם ל"ע מת תינוק קודם מילה מלין אותו קודם הקבורה.
עתה ראיתי מדרש וחשבתי על פיו לבאר את הענין בדרך חדשה.
כך כתוב במדרש רבה פרשת וירא: א"ר לוי לעתיד לבא אברהם יושב על פתח גיהנם ואינו מניח אדם מהול מישראל לירד לתוכה ואותן שחטאו יותר מדאי מה עושה להם מעביר את הערלה מעל גבי תינוקות שמתו עד שלא מלו ונותנה עליהם ומורידן לגיהנם הה"ד (תהלים נה) שלח ידיו בשלומיו חלל בריתו.
אז אולי מלין כדי שלא יהיה לאברהם מה להניח על הרשעים...
מה אומרים הת"ח דכאן על הרעיון?
ממתין לתגובות מבקרות ו/או מאירות ו/או אוהדות.

[יבנה]

בית יוסף יורה דעה סימן רסג ס' ה'-
כתב גאון ינוקא דמית ולא הוו ליה ח' יומין וכו'. כ"כ הכלבו (סי' עג) וז"ל נהגו למול בן שמת קודם שיגיע להיות בן ח' בצור ובקנה בבית הקברות להסיר חרפתו ממנו שלא יקבר בערלתו כי חרפה היא לו וכ"כ הרבינו דוד אבודרהם (הל' מילה וברכותיה עמוד שנב) בשם גאון (שו"ת הגאונים שם סי' א) וכתב עוד בשם רב נחשון גאון (שם סי' ה) רגילין דמהלין על קבריה ולא מברכין על המילה ומסקין ליה שמא דכד מרחמין ליה מן שמיא והוי תחיית המתים הויא ידיעה לתינוק ומבחין ליה לאבוה והא דרב נחשון כתבה הרא"ש בסוף מועד קטן (פ"ג סי' פח) וכ"כ רבינו ירוחם (שם ח"א יג ע"ב) בשם רבינו הגרשוני שיש לנו קבלה שמוהלים אותו על קברו ומשימים לו שם לזכר שירחמוהו מן השמים ויחיה בתחיית המתים ויהיה בו דעה ויכיר את אביו עכ"ל. ובהגהות מימון פ"א מהלכות מילה (אות י) כתב שמה שנהגו להסיר ערלת הנפלים בצרור ובאבן הוא משום תקנת הפושעים דאמרינן בבראשית רבה (פרשת וירא פרשה מח) מעביר הערלה מן הקטנים שמתו ולא מלו ונותנה על פושעי ישראל:

[ביליצר]

יורה דעה רסג ,תינוק שמת קודם שיגיע להיות בן ח' מלין אותו על קברו בצור או בקנה ואין מברכין על המילה אבל משימים לו שם לזכר שירחמוהו מן השמים ויחיה בתחיית המתים:

לבוש רסג ,תינוק שמת קודם שיגיע להיות בן שמונה, מלין אותו על קברו בצור או בקנה. ולא מפני שהוא חובה, אלא כדי להסיר חרפתו ממנו ולא יקבר בערלתו. כי חרפה היא לו

[ביליצר]

והנה כבר קדמוני ,ויש סמך שלם לדבריך,

[חכם באשי]

לאחרונה כתב פרופ' ר' אברהם ריינר מאמר מקיף בנידון.
ראו במצורף

ריינר רמי, מילת יילודים מתים; מנהג, הלכה, גאוגרפיה והיסטוריה ומה שביניהם.pdf

(656.67 KiB) הורד 775 פעמים

[יאיר1]

ישר כח גדול מאד.
אני עומד לכתוב על הענין, ולא העזתי להמציא את החידוש הזה, ועתה מצאתם לי סימוכין.

ועכשיו לשלב הבא.
זה הרי ממש מדרש פליאה.
מה בעצם חז"ל אומרים? ומה באמת מתקן לרשעים זה שמלים את התינוקות? [אני מבין שככה לא יהיה לאברהם ערלות, אלא מה ההבנה בזה]

[נשר]

אאל"ט ישנה סתירה בדברי המדרש
ומובאת בהגהות והערות על הטור בהל' מילה עיי"ש

[יאיר1]

אאל"ט ישנה סתירה בדברי המדרש
ומובאת בהגהות והערות על הטור בהל' מילה עיי"ש

אין תחת ידי את הטור, וגם לא ציינת אם לטור שירת דבורה או טור המאור.
אולי תוכל בבקשה להעלות כאן.

[נשר]

ההג"מ כתב שנהגו להסיר "משום תקנת הפושעים" דאמרינן במדרש מעביר הערלה מן הקאנים שלא מלו
ונותנה על פושעי ישראל. ע"כ בב"י. ובד"מ מביא שהקב"ה הוא מעביר.
ובהערה מביאים מדרש שאברהם הוא שמעביר הערלה ומשימה על הרשעים
"ומורידן לגיהנם".

ועוד הביאו שהאור זרוע מכאן הוכיח לא למול כדי שיהיה לו ערלה להניח עליהם
ותירצו שם שמלים להקדים רפואה למכה להציל הרשעים. (וציינו לכללי ר' יעקב הגוזר שיישב בכמה אנפי)

עיין עוד בב"י ריש סימן רסא שהביא הגמרא בעירובין דאברהם מוציא פושעי ישראל מן הגיהנם חוץ ממי שמושך ערלתו שאינו מכירו.
והקשו בהערה מהטור שכתב שאברהם יושב בפתחה של גיהנם ואינו נותן ליכנס.

עד כאן. מקוה שיהיה לתועלת, כדאי שתעיין בעצמך (שירת דבורה)

[יאיר1]

תודה רבה מאד.
אכן כבר במפרשי המדרש מציינים לשמות רבה יט וכן לעירובין, ולתנחומא סוף לך לך.
ובכל המקומות הנוסח שונה, ובכלל לא מדברים על ערלת התינוקות.

[יבנה]

ישר כח גדול מאד.
אני עומד לכתוב על הענין, ולא העזתי להמציא את החידוש הזה, ועתה מצאתם לי סימוכין.

ועכשיו לשלב הבא.
זה הרי ממש מדרש פליאה.
מה בעצם חז"ל אומרים? ומה באמת מתקן לרשעים זה שמלים את התינוקות? [אני מבין שככה לא יהיה לאברהם ערלות, אלא מה ההבנה בזה]

כוונת הדברים שזכות המילה ואברהם אבינו מגן על פושעים קלים מלירד לגיהנם, אך לא מועיל לפושעים גדולים. וממשיל מה שלא יועיל זכות המילה לרשעים אלו, כאילו מוצאים ערלות קטנים ומדביקים עליהם להסתיר שהם מהולים. לומר שיש פתרון לכך שהם מהולים. וזה כוונת המדרש שמושכים ערלתן, ועניינם א' ול"ד.
אבל ודאי שאין לומר שמקום הקבוע של אברהם אבינו בשמים הוא בפתחו של גיהנם, או שאם ה' רוצה להכניס מישהו לגיהנם הוא צריך אישור מא"א או לעשות פעולות משונות כאלו, או שיטעה בערלת קטן המודבקת על גדול ושאר תמיהות.
וכן דרך המדרשים עי' ביאורי ההגדות לרשב"א ברכות נד:.

[ניים ושכיב]

גם אני חשבתי כעי''ז.
אבל ק''ק א''כ מהו תקנת הפושעים בזה שמלים נפלים.
ולכן חשבתי באופן אחר קצת, ש'אותן שחטאו יותר מדי', היינו שבעוונם מתו תינוקות קודם מילתם, ולכן יש חסרון בזכות המילה שלהם. וע''י שמלים את הנפלים נתקן קצת החסרון הזה [למרות שעדיין לא מתקיימת בהם מצוות מילה, כיון שלא הגיעו עדיין לגיל מילה].
אמנם לפי''ז ק', וכי מי שלא חטא עד כדי כך אינו נכנס לגיהנם כלל.
וע''ז י''ל שכדרכם של כל דברי חז''ל בסגנון הזה, הכוונה שמתחשבים בבי''ד של מעלה בזכות אבות של המילה, כדי להקל מהדין, אבל לא ששיקול זה הוא יותר חזק מכל השיקולים האחרים.

[יאיר1]

אני חשבתי שהכיוון הוא, שכאשר מלים תינוקות שאין חייבים למול אותם, עם ישראל מתקן את רשעת הרשעים, שעשו מה שהיה אסור לעשות, וכנגד זה יש מה שעושים דבר כעין מצוה שאין מחוייבין בו. ומדין ערבות הרשעים ניצולים.
זה בעצם בכיוון של ניים ושכיב בסוף דבריו.
דווקא יתכן וכן מקומו של אברהם אבינו בפתח הגהנום, כיון שאמר בפירוש הרז"ו שחז"ל דרשו כן ממה שנאמר שאברהם אבינ וישב באוהל כחום היום, וזה מבטא את זה שיושב בסמוך לגהנם שהוא מקום חם [- אלו דבריו בקירוב אם הבנתי נכון]