אוצר החכמה כתב:אולי תבאר את המקרה המדובר, אני לא תפסתי בעניותי למה הכוונה.
רבית בין מי למי?
האם הכוונה לתת שיק כשאין כסף בחשבון וליצור אוברדראפט עם פדייתו והנושא הוא הרבית מול הבנק?
בן הרב כתב:הנה לא אסרה תורה אלא ריבית הבאה מלוה למלוה.
ונמצא, דראובן שנתן לשמעון שיק על סכום של חמש מאות ש"ח, ומחמת כך חשבונו נכנס למינוס וצבר ריביות, ועתה מכניס הוא לחשבון שיק מלוי על סכום של חמש מאות ועשר ש"ח לכסות את הסכום והריבית, לכאו' אין בזה איסור ריבית.
כיון שהכסף נלקח מהבנק ע"י שמעון, והפורע של החוב והריבית הוא לוי, ואילו ראובן לא לוה ולא פרע, אלא רק 'תיווך' בין שמעון ולוי לבנק.
ודבר זה תלוי במה שהאריכו האחרונים, [וכמדומה שנחלקו בזה הגר"ע יוסף והגרי"ש אלישיב] אי שיק נחשב ככסף מזומן או לאו, וכל דברינו אמורים באם אין השיק נחשב ככסף מזומן, ודו"ק.
בן הרב כתב:הנה לא אסרה תורה אלא ריבית הבאה מלוה למלוה.
ונמצא, דראובן שנתן לשמעון שיק על סכום של חמש מאות ש"ח, ומחמת כך חשבונו נכנס למינוס וצבר ריביות, ועתה מכניס הוא לחשבון שיק מלוי על סכום של חמש מאות ועשר ש"ח לכסות את הסכום והריבית, לכאו' אין בזה איסור ריבית.
כיון שהכסף נלקח מהבנק ע"י שמעון, והפורע של החוב והריבית הוא לוי, ואילו ראובן לא לוה ולא פרע, אלא רק 'תיווך' בין שמעון ולוי לבנק.
ודבר זה תלוי במה שהאריכו האחרונים, [וכמדומה שנחלקו בזה הגר"ע יוסף והגרי"ש אלישיב] אי שיק נחשב ככסף מזומן או לאו, וכל דברינו אמורים באם אין השיק נחשב ככסף מזומן, ודו"ק.
סגי נהור כתב:מתוך הדברים נתעוררתי לשאלה:
ידוע השקו"ט באחרונים אם צ'ק הוי ככסף ממש. ואם זכרוני אינו מטעני, י"א שאפילו צ'ק דחוי הוא ככסף. וא"כ, למה ייאסר לקחת ממישהו אלף ש"ח ולתת לו צ'ק דחוי ע"ס אלף ומאה - הרי זה כאילו החליפו עתה אלף באלף מאה, והיכן הריבית?
בן הרב כתב:הנה לא אסרה תורה אלא ריבית הבאה מלוה למלוה.
ונמצא, דראובן שנתן לשמעון צ'ק על סכום של חמש מאות ש"ח, ומחמת כך חשבונו נכנס למינוס וצבר ריביות, ועתה מכניס הוא לחשבון צ'ק מלוי על סכום של חמש מאות ועשר ש"ח לכסות את הסכום והריבית, לכאו' אין בזה איסור ריבית.
כיון שהכסף נלקח מהבנק ע"י שמעון, והפורע של החוב והריבית הוא לוי, ואילו ראובן לא לוה ולא פרע, אלא רק 'תיווך' בין שמעון ולוי לבנק.
ודבר זה תלוי במה שהאריכו האחרונים, [וכמדומה שנחלקו בזה הגר"ע יוסף והגרי"ש אלישיב] אי צ'ק נחשב ככסף מזומן או לאו, וכל דברינו אמורים באם אין הצ'ק נחשב ככסף מזומן, ודו"ק.
אוצר החכמה כתב:לא מובן בכלל.
אם אני אקח ממך הלוואה של חמש מאות ואלווה אותה לשמעון ושמעון יחזיר לך חמש מאות ועשר האם זה נקרא רבית שלא מלווה למלווה?
ברור שראובן הוא הלווה והפורע.
אביגדור כתב:א. שמעון לא לקח הלואה מהבנק אלא ראובן נתחייב לבנק בעבור נתינת הכסף לשמעון (מדין ערב) והוא הלוה כאן ובזה עצמו יש איסור כי לוה מהבנק בריבית אף אם לא ישלם בסוף.
ב. את פירעון ההלואה עם הריבית קיבל הבנק המלוה מהבנק של לוי בשליחות לוי שנשלח ע"י שמעון ואפילו אם הכסף אינו של שמעון נופל הדבר במחלוקת הפוסקים אבל אם שמעון מתחייב עבור זה ללוי ודאי שאסור.
ידידי הרב בן הרב אחר מחילת כבודך, לדבריך אין שום התחלה בסוגיא.בן הרב כתב:בן הרב כתב:הנה לא אסרה תורה אלא ריבית הבאה מלוה למלוה.
ונמצא, דראובן שנתן לשמעון צ'ק על סכום של חמש מאות ש"ח, ומחמת כך חשבונו נכנס למינוס וצבר ריביות, ועתה מכניס הוא לחשבון צ'ק מלוי על סכום של חמש מאות ועשר ש"ח לכסות את הסכום והריבית, לכאו' אין בזה איסור ריבית.
כיון שהכסף נלקח מהבנק ע"י שמעון, והפורע של החוב והריבית הוא לוי, ואילו ראובן לא לוה ולא פרע, אלא רק 'תיווך' בין שמעון ולוי לבנק.
ודבר זה תלוי במה שהאריכו האחרונים, [וכמדומה שנחלקו בזה הגר"ע יוסף והגרי"ש אלישיב] אי צ'ק נחשב ככסף מזומן או לאו, וכל דברינו אמורים באם אין הצ'ק נחשב ככסף מזומן, ודו"ק.אוצר החכמה כתב:לא מובן בכלל.
אם אני אקח ממך הלוואה של חמש מאות ואלווה אותה לשמעון ושמעון יחזיר לך חמש מאות ועשר האם זה נקרא רבית שלא מלווה למלווה?
ברור שראובן הוא הלווה והפורע.
טעות.אביגדור כתב:א. שמעון לא לקח הלואה מהבנק אלא ראובן נתחייב לבנק בעבור נתינת הכסף לשמעון (מדין ערב) והוא הלוה כאן ובזה עצמו יש איסור כי לוה מהבנק בריבית אף אם לא ישלם בסוף.
ב. את פירעון ההלואה עם הריבית קיבל הבנק המלוה מהבנק של לוי בשליחות לוי שנשלח ע"י שמעון ואפילו אם הכסף אינו של שמעון נופל הדבר במחלוקת הפוסקים אבל אם שמעון מתחייב עבור זה ללוי ודאי שאסור.
גם טעות.
כתב הרמ"א ביו"ד ק"ס ט"ז, י"א דמותר לישראל לומר לישראל חבירו לך והלוה לי מעות מפלוני ישראל בריבית, ומותר לתת אחר כך הרבית לשליח להביאו לו, דלא אסרה תורה אלא רבית הבאה מיד לוה למלוה, והשליח אינו עושה שום דבר איסור, דהאי ריבית לאו דידיה הוא, ואי משום ששלוחו של אדם כמותו, אין שליח לדבר עבירה, ואין לפרסם הדבר בפני עם הארץ, וכן עיקר.
והנה באופן שציירנו, הרי זה לכתחילה טפי מציורו של הרמ"א, כיון שבאמת שמעון הוא זה שקיבל את החמש מאות ש"ח מהבנק לצורכו, ואינו רק כשליחו של ראובן ליטול עבורו את הכסף, וכן כשפורע את החוב והריבית, הרי לוי הוא זה ששילם מכספו את המעות, ועדיף טפי משליח שהתיר הרמ"א, כיון שאין זה מעות של ראובן, אלא מעות שראובן התחייב לשלם לו תחתם, ודו"ק.
ובענין אי צ'ק נחשב כמעות, הנה לפני כמה שנים, נפטר אחד מגדולי נדבני הצדקה בלונדון במוצאי פורים, והותיר אחריו יתומים קטנים, ובמהלך הפורים חילק עשרות צ'קים של צדקה לנזקקים, ועלתה השאלה אי מותר לגבות את הצ'קים, דאי הצ'קים אינם נחשבים ככסף מזומן הא אין נפרעים מנכסי יתומים קטנים, וכמדומה שהגרי"ש אלישיב אסר לפרוע את הצ'קים, כיון שאין הצ'ק נחשב כממון ממש, ואין נפרעים מנכסי יתומים, והגר"ע יוסף התיר.
והנה, אף אם צ'ק נחשב כממון ממש, עדיין יש בציור דלעיל את התירו של הרמ"א, דהוי הלואה ופירעון ע"י שליח, אלא דאי אינו כממון ממש הוי לכתחילה טפי.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 195 אורחים