ידועים דברי הדבר אברהם בח"א סי' לד, לגבי כשיש ב' תנוקות למול אחד מילה בזמנה ואחד מילה שלא בזמנה, את מי מלין קודם, והנה היד אליהו והברית אברהם כתבו דמילה בזמנה קודם, והשיג על זה הדבר אברהם, וכתב שבוודאי מילה שלא בזמנה קודם, דהרי המילה בזמנה בוודאי זמנה כל היום ואם תהיה נדחית שעה אחת הרי לא עבר על שום איסור, ועדיין הוא נימול בזמנו, משא"כ מילה שלא בזמנה מכיון שהגיע לשעה שיכולין למולו כל שעה ושעה שמאחרו עובר בעשה, דהנה כ' הרמב"ם הלכות מילה פרק א הלכה ב - וכל יום ויום שיעבור עליו משיגדל ולא ימול את עצמו הרי הוא מבטל מצות עשה, אבל אינו חייב כרת עד שימות והוא ערל במזיד. - וסבר שאפילו כל שעה ושעה הוא כבר עובר איסור.
ולכאורה אם כנים דבריו היה צ"ל שמילה שלא בזמנה ימולו מיד בנץ החמה- ואף קודם שחרית דהרי כל רגע ורגע עובר איסור אם לא מלו לפי"ד וברור שזה יהיה קודם לשחרית, ולא שמענו מי שיאמר כן שיעשו המילה קודם תפילת שחרית במילה שלא בזמנה, והפלא הוא דאף הדבר אברהם לא כתב כן שכך צ"ל לפי"ד. אבל לכאורה לדבריו כך צ"ל וצ"ב.