מפתח וחותם כתב:לכאו' כך משמע בסוטה כא א ויש לדחות
מן השורה כתב:רק מדין שחייבת בכבוד בעלה. וכמה שזה רצונו זהו כבודו.
מן השורה כתב:רק מדין שחייבת בכבוד בעלה. וכמה שזה רצונו זהו כבודו.
ישא ברכה כתב:מן השורה כתב:רק מדין שחייבת בכבוד בעלה. וכמה שזה רצונו זהו כבודו.
נראה לי מסברא שאם יש לו דרישות שהם חריגות מהנורמה המקובלת בחיים, יתכן שאינה חייבת לכבדו. [והיינו שצריכה לכבדו מה שדרך בעל להתכבד כטבעו של עולם].
ונורמת החיים המקובלת היא שהאיש מפרנס והאשה טרודה בצרכי הבי וגידול הילדים. וחיובה הינו לכבדו כדרך כל הארץ ולא מעבר לכך.
וגם בזמנינו שהאשה נוטלת עול הבית, הרי"ז מרצונה וטוב ליבה ואינה מחויבת בדבר.
ולכך סברת ליבי שאין האשה חייבת לעזור לבעלה ללמוד כשם שאין בעלה חייב ללמוד ורשאי לעבוד, והחמירו עליהם אנשי דורינו מכמה סיבות הגונות. ומצד כבוד בעלה כנ"ל.
יבנה כתב:מן השורה כתב:רק מדין שחייבת בכבוד בעלה. וכמה שזה רצונו זהו כבודו.
מה שהבעל והאשה צריכים לכבד א' את השני אינו חיוב ממוני מוחלט להתחייב מה שלא נמנה במקום אחר, אלא זה אומר איך ראוי שיתנהגו א' עם השני באופן כללי. ואין להטיל מחמת זה על האשה דברים שלא נתחייבה בלי זה. ומעין זה מצינו כתובות סא: שאסור לתלמידים לצאת ללמוד בלי רשות נשותיהם אם יבטלו מזה את העונה, ולא אמרו שחייבת משום מצות לימוד תורה או משום רצון הבעל וכבודו.
ישא ברכה כתב:מן השורה כתב:רק מדין שחייבת בכבוד בעלה. וכמה שזה רצונו זהו כבודו.
נראה לי מסברא שאם יש לו דרישות שהם חריגות מהנורמה המקובלת בחיים, יתכן שאינה חייבת לכבדו. [והיינו שצריכה לכבדו מה שדרך בעל להתכבד כטבעו של עולם].
ונורמת החיים המקובלת היא שהאיש מפרנס והאשה טרודה בצרכי הבית וגידול הילדים. וחיובה הינו לכבדו כדרך כל הארץ ולא מעבר לכך.
וגם בזמנינו שהאשה נוטלת עול הבית, הרי"ז מרצונה וטוב ליבה ואינה מחויבת בדבר.
ולכך סברת ליבי שאין האשה חייבת לעזור לבעלה ללמוד כשם שאין בעלה חייב ללמוד ורשאי לעבוד, והחמירו עליהם אנשי דורינו מכמה סיבות הגונות. ומצד כבוד בעלה כנ"ל.
יבנה כתב:בכתובות סא. חייבו את האשה למזוג את הכוס לבעלה, ואינו מדין כיבוד בעלה. והרי גם הבעל חייב בכבוד אשתו, והיכן שמענו שיש לבעל חיוב למזוג כוס לאשתו. ומה שהזכירו כבוד בעלה הם דברים מסוימים שפרטו שהיא חייבת ולא כל דבר. לדוגמא אם יש לבעל תחביב לאסוף בולים או לגדל יונים אין לאשה שום חיוב לעזור לו בכך אלא תלוי ברצונה, וה"ה בלימוד תורה.
יבנה כתב:מן השורה כתב:רק מדין שחייבת בכבוד בעלה. וכמה שזה רצונו זהו כבודו.
מה שהבעל והאשה צריכים לכבד א' את השני אינו חיוב ממוני מוחלט להתחייב מה שלא נמנה במקום אחר, אלא זה אומר איך ראוי שיתנהגו א' עם השני באופן כללי. ואין להטיל מחמת זה על האשה דברים שלא נתחייבה בלי זה. ומעין זה מצינו כתובות סא: שאסור לתלמידים לצאת ללמוד בלי רשות נשותיהם אם יבטלו מזה את העונה, ולא אמרו שחייבת משום מצות לימוד תורה או משום רצון הבעל וכבודו.
יאיר1 כתב:תוס' כתבו
ונראה לר"י דאפועלים קאי ולא אתלמידים דהא אפי' שלא ברשות יוצאין לעולם ל' יום ויחזור לביתו יום אחד
ועוד שם קצת משמע שאם נישאו על דעת כן, רשאים.
ש. ספראי כתב:כתב הגר"א ז"ל, בס' אמרי נועם (ברכות סא, א), כך: "והטעם שברא אותם שיהיו כרוכים כל כך זה אחר זה, היינו מפני שתכלית האדם בעוה"ז הוא לעסוק בתורה, כדי שיזכו לחיי העוה"ב, ואם לא היו נבראים בגוף אחד היה מוכרח הבעל בעצמו לחזר אחר פרנסתו ויבטל מן התורה, ואשתו לא תתעסק בשבילו, כמו שאר חיות ובהמות שהנקבה אינה עוסקת בשביל הזכר. לכן בראם הקב"ה בגוף אחד, כדי שתטריח בשבילו ויהיה לו פנאי לעסוק בתורה", עכ"ל. דברים דומים כתב בעל העקידה, בהעלותו על נס את מסירות האשה, המפרנסת את בני ביתה ומשלימה את צרכיהם, הכל בכדי ש"נוֹדָע בַּשְּׁעָרִים בַּעְלָהּ בְּשִׁבְתּוֹ עִם זִקְנֵי אָרֶץ", בעוסקו בלימוד התוה"ק. וראו דברי הר"ן בקדושין כ"ט ב' דבני בבל היו נשותיהן מתעסקות במלאכת הבית ובמשא ובמתן ואיפשרו לבעליהן לעסוק בתורה, והזכירם הגר"א ביו"ד רמו, ב ואה"ע א,ג.
וראו בהרחבה במאמרי בקובץ המאור (לפני שנתיים בערך) בענין חיוב נשים בהשתתפות בפרנסת בני הבית.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 164 אורחים