קדושה בשטר החדש של המאתיים

[הרוצה להחכים]

בשטר החדש שיצא לאור לפני שבוע נדפס שירו של אלתרמן "פגישה לאין קץ" ובו אחד מהשמות שאינם נמחקים. להלן הציטוט (מאתר הספריה הלאומית):
'עד קצוי העצב, עד עינות הליל
ברחובות ברזל ריקים וארוכים
אלוהי צווני שאת לעולליך
מעניי הרב שקדים וצימוקים'
(נמצא במקביל לסנטר הדמות).
בשטר בעל עריך גבוה כזה בודאי אין חשש שיבוא לידי בזיון וכדו'. אך דן אני לפני רבותי. האם שם זה, קדושה יש בו?? הוא הרי נדפס באותיות מיקרוסקופיות שלא לשם קריאה בו כי אם לצורך מניעת זיוף. וכן אפשר לדון מצד שנכתב ע"י אפיקורס שלא התכוון לקדושת השם.

[עדיאל ברויאר]

האם כותבים שם זה עם ו"ו?

ואגב, אאל"ט בשטר המאתיים הקודם יש ציטוט מפסוק.

[הרוצה להחכים]

כנראה שכוונתך לשטר המאה שבו צוטט 'כל כלי יוצר עליך לא יצלח'.

[מה שנכון נכון]

ראה עוד במה שדנו האחרונים לענין השם שעל שטר הדולר, וכן בשטר של אלף שקל/שקל עם תמונת הרמב"ם שהיה בו גם קטע ממשנה תורה.

[נהר שלום]

אם זכרוני אינו בכזיב שאלו כבר את הגר"ח קנייבסקי על זה

[עדיאל ברויאר]

כנראה שכוונתך לשטר המאה שבו צוטט 'כל כלי יוצר עליך לא יצלח'.

במאתיים הקודם כתוב "ושננתם לבניך".

[כתבן]

האם כותבים שם זה עם ו"ו?

ואגב, אאל"ט בשטר המאתיים הקודם יש ציטוט מפסוק.

אומרים שלש פעמים ביום - ארוממך אלוקי המלך - כתוב עם ו', וכן בעוד שני מקומות בתהלים.

[הרוצה להחכים]

וכן בשטר של אלף שקל/שקל עם תמונת הרמב"ם שהיה בו גם קטע ממשנה תורה.

היה זה השטר של חמש שקל.
המדינה הוציאה אז לאור סדרה של שלש שטרות. שטר של שקל עם תמונת השר משה מונטיפיורי. שטר של חמש עם תמונת הרמב"ם וברקע היה כתב יד הרמב"ם ושטר של עשר שקל עם תמונת גולדה מאיר. והלצים אמרו אז שמדינת ישראל הוציאה ג' שטרות. עם שטר אחד אי אפשר להכנס לביהמ"ד. עם שטר אחד אי אפשר להכנס לביה"כ. ועם שטר אחד אי אפשר להכנס למכולת....

[עתניאל בן קנז]

וכן בשטר של אלף שקל/שקל עם תמונת הרמב"ם שהיה בו גם קטע ממשנה תורה.

היה זה השטר של חמש שקל.
המדינה הוציאה אז לאור סדרה של שלש שטרות. שטר של שקל עם תמונת השר משה מונטיפיורי. שטר של חמש עם תמונת הרמב"ם וברקע היה כתב יד הרמב"ם ושטר של עשר שקל עם תמונת גולדה מאיר. והלצים אמרו אז שמדינת ישראל הוציאה ג' שטרות. עם שטר אחד אי אפשר להכנס לביהמ"ד. עם שטר אחד אי אפשר להכנס לביה"כ. ועם שטר אחד אי אפשר להכנס למכולת....

כנראה שנולדת לא מזמן.
בכל אופן יש מי שזוכר את השטרות הישנים.
מונטיפיורי היה על ה'עשר לירות' - שהפך אח"כ לשקל אחד.

הרמב"ם היה על ה'אלף שקלים' - שהפך אח"כ לשקל חדש.

גולדה מאיר היתה על 'עשר אלף שקלים', שהפך אח"כ לעשרה שקלים חדשים.

דומני שמונטיפיורי ומאיר לא היה פעילים באותה תקופת זמן...

[הוגה ומעיין]

הנידונים בזה:
א. תועלת כיסוי אחד
לדעת רדב"ז ח"ג סי' תקיג מועיל כיסוי אחד לכל דברי הקודש בביהכ"ס, ור"נ שלא נכנס בספרא דאגדתא (ברכות כג:) הוא כיון שהיה גדול מכיסו. רק בתפילין שקדושתם חמורה יותר הצריכו ב' כיסויים. וכן פסק מהרש"ם ח"ג סי' שנז והתיר עפי"ז להיכנס לבהכ"ס עם תנ"ך מיקרוסקופי. אך למאירי (ברכות שם) קדושת ספרים גדולה מקדושת תפילין כיון שאינה תלויה בהנחה במקום, ואפילו שני כיסויים אינם מועילים. בא"ר (סי' מג סק"ו) מכריע ע"פ תשב"ץ קטן (סי' תכ) שספרים שיש בהם שמות הם כתפילין, ומותר רק בב' כיסויים. במשנ"ב (שם ס"ק כה) הובאו ב' הדעות.
ב. כשאינו כתב אשורית
לרדב"ז שם יש להקל כשאינו כתב אשורית וכן הכרעת שואל ומשיב (מהדו"ג ח"א סי' שכ"ו). החות יאיר (סי' קט) מבחין בין שלשה ענינים של קדושה. קדושת הצורה, היינו "צורות האותיות שיש בתמונתן סודי סודות וסתרי סתרים כמ"ש בזוהר וזכרו בפרדס ובשאר ספרי המקובלים. וגם החסיד הגאון בשל"ה הפליא לעשות", קדושת הפועל, היינו שנכתבו על ידי יהודי, וקדושת התכלית, היינו קדושת עצם עניני הקדושה המביאים את האדם לתכליתו. מסקנתו שם היא, שעל אף שעיקר הקדושה היא בצירוף שלושת הקדושות, מכל מקום אין לנהוג זלזול בדברי קודש להכניסם לבית הכסא וכיוצא בזה גם אם יש בהם רק קדושת הצורה עם קדושת התכלית, היינו דברי תורה בכתב אשורית אף אם נכתבו או הודפסו על ידי גוי, וכן אין לזלזל בקדושת התכלית אף אם אין בה קדושת הצורה, היינו דברי תורה שלא נכתבו בכתב אשורית, אף שמעיקר הדין דינם קל יותר, וכדברי הרדב"ז.
ג. כשלא נועדו ללמוד בהם
הפוסקים דנו לענין פלטות דפוס שלא נועדו ללמוד בהם, יש מקילים והחזו"א מחמיר. לדברי החות יאיר בשטרות כסף אין קדושת התכלית כיון שלא נועדו ללמוד בהם, ולא קדושת הצורה כיון שאינם כתובים אשורית, ולא קדושת הכותב כיון שנדפסו על ידי מכונה, ולכן כותב בשו"ת ציץ אליעזר (חלק טז סימן לא) שאין בהם קדושה. וכן דעת הרב ואזנר בשו"ת שבט הלוי (ח"ו סי' ח) ועוד. אך בספר נקיות וכבוד בתפילה של השכן שלי לשעבר הרב ינאי מביא בשם הרב אלישיב ור' חיים קנייבסקי, שיש כן קדושה בשטרות אלו. וכן הביא שם בשם ר' ניסים שיש להיזהר ולכסות שטרות דולרים במקומות המטונפים כיון שמוזכר בהם שם ה' באנגלית.
ד. כשאין כוונתם לשם השם או לפסוק
אך בספר גנזי הקודש של הרב פיינהדלר הביא בשם הרב אלישיב שאין בעיה בשטר של דולר כיון שאין כוונתם לשם השם, ובשטר של 100 ₪ שכתוב עליו "כל כלי יוצר עליך לא יצלח" כיון שאין כוונת המדפיסים כלל לפסוק, וכתב שם שזה שלא כהבנת ספר אחר - הכוונה כנראה לספר נקיות וכבוד בתפילה - שלא הבין את דברי הגריש"א. גם לפי דבריו, נמצא שבשטר של מאתים השקלים שיש שם משמות שאינם נמחקים, יחמיר הרב אלישיב. ואין לומר שאין מתכוונים לשם שמים, שהרי עניינו של השיר הוא שה' ציווהו בציווי המוסרי לדאוג לנזקקים.
ה. אם כיס החולצה נחשב לכיסוי
הגר"נ קרליץ סובר שכיס החולצה נחשב לכיסוי אחד, אף שאינו מהודק ודברי התורה נראים בתוכו. ולדעת המצריכים שתי כיסויים, הורה הגרי"ש אלישיב שאם דברי התורה נמצאים בכיס ועליו לובש הוא עוד בגד, נחשב הדבר לשתי כיסויים, ובלבד שיזהר שלא יסור הבגד המכסה מעל הכיס.

[מאיר סובל]

דומני שהדבר היחיד שקידש את השטר היה המו"מ העמוק להלכה למעשה שהתעורר פה. וילע"ע אם זה מחיל על השטר דין חפצא של קדושת התורה כמו לוח צורות שמלמדים עליו קה"ח או ערובין וכו'.

אבל מה שהזכיר המשורר ההוא בשירו את אלוקיו שציווהו, אם הוא לא זכה לנבואה מן שמיא, וכך ברור, אזי הוא לא התכווין לאלוקינו השי"ת שבשמים ובארץ, שכפר בו ולא קיים תורתו ומצוותיו, אלא לאיזו כמין דמות או הילה השראתית כמו כל מיני כופרים. וע"כ עיקר מקומו בבית הכסא לכתחילה.
ואין בית מיחוש של קדושה בשם חול זה.

[יאיר1]

דומני שהדבר היחיד שקידש את השטר היה המו"מ העמוק להלכה למעשה שהתעורר פה. וילע"ע אם זה מחיל על השטר דין חפצא של קדושת התורה כמו לוח צורות שמלמדים עליו קה"ח או ערובין וכו'.

אבל מה שהזכיר המשורר ההוא בשירו את אלוקיו שציווהו, אם הוא לא זכה לנבואה מן שמיא, וכך ברור, אזי הוא לא התכווין לאלוקינו השי"ת שבשמים ובארץ, שכפר בו ולא קיים תורתו ומצוותיו, אלא לאיזו כמין דמות או הילה השראתית כמו כל מיני כופרים. וע"כ עיקר מקומו בבית הכסא לכתחילה.
ואין בית מיחוש של קדושה בשם חול זה.

צודק לחלוטין

דווקא בשטר הישן היה כפי שציטטו חצי פסוק, אבל אינני יודע אם כוונתו ללימוד תורה, או שמא ללימוד כפירה, כפי שייסד בחוק.
מכל מקום עדיין טוב לנו השטר הישן מהחדש, אינני מבין את החרדים לא מצליחים לטרפד את המהלך הזה, אני מבין שהמדינה חילונית ולא ניתן לצפות שרק שטרות עם הרמבם ורשי יהיו לנו, אבל מה רע בבן צבי ובעגנון שמוכרחים להביא את אלטרמן וטשרנחובסקי.
אפילו אם היה הרצל אני מסוגל להבין שזה חשוב להם, אבל הכופרים שמלבד כפירתם לא נתנו שום דבר הם ממש נטו כופרים, ולא רוצה אותם על השטרות שלי.......

[שמש]

וכי לא עדיפים לך כופרים שתויים (אלתרמן) ונטולי משמעות?

[אבא יודן]

האם כותבים שם זה עם ו"ו?

ואגב, אאל"ט בשטר המאתיים הקודם יש ציטוט מפסוק.

אומרים שלש פעמים ביום - ארוממך אלוקי המלך - כתוב עם ו', וכן בעוד שני מקומות בתהלים.

ראו כאן

אברבנאל_Page_1.jpg (173.89 KiB) נצפה 6095 פעמים

אברבנאל_Page_2.jpg (227.51 KiB) נצפה 6095 פעמים

[מן השורה]

בשטר החדש שיצא לאור לפני שבוע נדפס שירו של אלתרמן "פגישה לאין קץ" ובו אחד מהשמות שאינם נמחקים. להלן הציטוט (מאתר הספריה הלאומית):
'עד קצוי העצב, עד עינות הליל
ברחובות ברזל ריקים וארוכים
אלוהי צווני שאת לעולליך
מעניי הרב שקדים וצימוקים'
(נמצא במקביל לסנטר הדמות).
בשטר בעל עריך גבוה כזה בודאי אין חשש שיבוא לידי בזיון וכדו'. אך דן אני לפני רבותי. האם שם זה, קדושה יש בו?? הוא הרי נדפס באותיות מיקרוסקופיות שלא לשם קריאה בו כי אם לצורך מניעת זיוף. וכן אפשר לדון מצד שנכתב ע"י אפיקורס שלא התכוון לקדושת השם.

התבוננתי בשטר ורק ראיתי אדם אחד עצוב כפול עשר פעמים,
לא מצאתי שום איזכור,

[גבול ים]

וכן בשטר של אלף שקל/שקל עם תמונת הרמב"ם שהיה בו גם קטע ממשנה תורה.

היה זה השטר של חמש שקל.
המדינה הוציאה אז לאור סדרה של שלש שטרות. שטר של שקל עם תמונת השר משה מונטיפיורי. שטר של חמש עם תמונת הרמב"ם וברקע היה כתב יד הרמב"ם ושטר של עשר שקל עם תמונת גולדה מאיר. והלצים אמרו אז שמדינת ישראל הוציאה ג' שטרות. עם שטר אחד אי אפשר להכנס לביהמ"ד. עם שטר אחד אי אפשר להכנס לביה"כ. ועם שטר אחד אי אפשר להכנס למכולת....

על השטר של החמש [ולפני כן היה זה 5000] היתה תמונתו של לוי אשכול.
ואגב גם על ה'גולדה' היה כתוב הפסוק שלח את עמי.

[לייטנר]

וכן בשטר של אלף שקל/שקל עם תמונת הרמב"ם שהיה בו גם קטע ממשנה תורה.

היה זה השטר של חמש שקל.
המדינה הוציאה אז לאור סדרה של שלש שטרות. שטר של שקל עם תמונת השר משה מונטיפיורי. שטר של חמש עם תמונת הרמב"ם וברקע היה כתב יד הרמב"ם ושטר של עשר שקל עם תמונת גולדה מאיר. והלצים אמרו אז שמדינת ישראל הוציאה ג' שטרות. עם שטר אחד אי אפשר להכנס לביהמ"ד. עם שטר אחד אי אפשר להכנס לביה"כ. ועם שטר אחד אי אפשר להכנס למכולת....

על השטר של החמש [ולפני כן היה זה 5000] היתה תמונתו של לוי אשכול.
ואגב גם על ה'גולדה' היה כתוב הפסוק שלח את עמי.

הרמב"ם - 1000 שקל.
גולדה - 10000 שקל.
מונטיפיורי - 1 שקל.

[י. בנימין]

ז"ל המשנה ברורה סי' שלד ס"ק נב: "ובתשובת חות יאיר סימן שט"ז מתיר להתיך המטבעות של שם בן ד' שנעשים במדינות שוויידן, מטעם כי נטבעו להוציאם, והו"ל כאלו נכתבו בפירוש לשם חול, וכן משמע בפמ"ג ע"ש".
האם אין מזה ראיה לעניין הנידון כאן?

[הוגה ומעיין]

כבר הובאו למעלה דברי הגריש"א כעין זה, ולמעשה הם גם כעין דברי הרב סובל לעיל, שאין כוונת הכותבים לשם קודש.

אך ממעט הידע שיש לי בשירה אפקפק בהשלכה למקרה דנן. א"א לקבוע למי הכוונה ומה הכוונה. מה גם ששיר זה, לדברי מעצבי השטר, נבחר מבין שאר שיריו של המשורר דווקא בשל העמימות שבו שהביאה לדיונים רבים ופרשנויות שונות. גם מהפן הפילוסופי-תיאולוגי לא פשוט שאלוהי המוסר של משורר זה (ואין שום סיבה להניח שהתכוון לנבואה, הכוונה למה שחסידים יקראו הנקודה הפנימית, איתן שבנפש וכו') אינו זהה עם אלוקי אברהם יצחק ויעקב, ואת"ל שאינו זהה, הרי גם בין שלומי אמוני ישראל מצויות תפיסות שונות והבנות חלוקות אודות מציאותו ית', וכל החפץ לתקוע עצמו בנושא זה מוטב לו להישמר על נפשו.

.

מאחר ובעברי בשבוע שעבר ברחובה של עיר ראיתי שני יהודים של צורה באים בימים מחפשים את ה"שם" בשטר שיצא רגע לפני כן מהכספומט, ולא מצאוהו, וגם אני שביקשתי לסייע להם באותו רגע לא מצאתי, ושמעתי שעוד כמה מחפשים עדיין אחריו ולא מצאוהו, הנני לצרף כאן את התמונה ובה סימנתי בעיגול את השם. התנצלות מראש על הגודל - בקטן מזה א"א לראות את המילים.