אוהב אוצר כתב:נראה לי שכל מוכר שיש לו חנות במדינה הזאת (ויש לו הנאה מחוקים גם לטובתו) הוא קיבל על עצמו את חוקי המקום והמדינה וחסל.
ש. ספראי כתב:"תליוהו ויהיב" במכירת מוצר
ע"פ החוק לסימון מוצרים
ואמנם אכתי לא ברירא לי האם האי דאונסיה דנפשיה דקידושי אשה דומים לנדו"ד. כיון שלכאו' ישנו הבדל בין אם האונס הגיע אליו באופן ישיר וביכולתו להחליט כעת האם להסכים לדרישת האנס או לסלקו, לבין קבלת מצבי אונס עתידיים, שלא עומדים לפניו בשעת קבלתו. והיינו שכאשר הוא מבקש מאשה להינשא לו והיא דורשת שיתן לה את כל נכסיו, ביכולתו כעת חיה להיפרד מעליה ולהינשא לאשה אחרת, ובכה"ג שאי"ז אונס מוחלט, כיון שהוא הביא על עצמו ברגע זה את האונס, עליו לצרף מודעא לכך שהוא אנוס בנתינת כל נכסיו לאשה זו. ומשא"כ בנדו"ד, שכשפותח את החנות לא מכריחים אותו ברגע זה למכור מוצרים בסכומים נמוכים, אלא רק יודע בכללות שאם וכאשר יקרה מקרה רע והוא יטעה וידביק תוית עם מחיר שגוי, עליו למוכרו במחיר זה. וע"כ הא דסבר וקיבל לעשות כפי החוק, היה זה משום שסבר שלא יטעה בעתיד בתויות, ומהיכי תיתי שמקרה אונס כזה יארע אצלו, וא"כ יתכן מאד שבשעה שבא מעשה אונס זה לפניו, סבר וקיבל. וא"כ ייחשב כאונס גמור ולא רק כאונסיה דנפשיה, וצ"ע.
ע. התשבי כתב:הדמיון לקניית כרטיסי טיסה ברשת אינו מוחלט, כיון שהקנין חל ונגמר כבר בעת הקני', וה'תליוהו' אינו על ה'יהיב' אלא על שלא יוכל לחזור בו מהמכירה (וכן ראיתי לא' שכ' בטעם היתר קניית כרטיסים אלו). משא"כ בעת העברת המוצר המסומן בקופה עדיין לא חל הקנין, ויש כאן 'תליוהו' שמוכרח למכור.
ע. התשבי כתב:הדמיון לקניית כרטיסי טיסה ברשת אינו מוחלט, כיון שהקנין חל ונגמר כבר בעת הקני', וה'תליוהו' אינו על ה'יהיב' אלא על שלא יוכל לחזור בו מהמכירה (וכן ראיתי לא' שכ' בטעם היתר קניית כרטיסים אלו). משא"כ בעת העברת המוצר המסומן בקופה עדיין לא חל הקנין, ויש כאן 'תליוהו' שמוכרח למכור.
מבני עליה כתב:ע. התשבי כתב:הדמיון לקניית כרטיסי טיסה ברשת אינו מוחלט, כיון שהקנין חל ונגמר כבר בעת הקני', וה'תליוהו' אינו על ה'יהיב' אלא על שלא יוכל לחזור בו מהמכירה (וכן ראיתי לא' שכ' בטעם היתר קניית כרטיסים אלו). משא"כ בעת העברת המוצר המסומן בקופה עדיין לא חל הקנין, ויש כאן 'תליוהו' שמוכרח למכור.
לכאורה קנין זה הוא מקח טעות גמור ואין צורך "לחזור בו".
כדאי להזכיר את דברי הגר"ח היסודיים (פט"ו ממכירה) בענין טעות במידה במשקל ובמניין שאין כאן קציצת המקח בזה כלל.
ש. ספראי כתב:מבני עליה כתב:ע. התשבי כתב:הדמיון לקניית כרטיסי טיסה ברשת אינו מוחלט, כיון שהקנין חל ונגמר כבר בעת הקני', וה'תליוהו' אינו על ה'יהיב' אלא על שלא יוכל לחזור בו מהמכירה (וכן ראיתי לא' שכ' בטעם היתר קניית כרטיסים אלו). משא"כ בעת העברת המוצר המסומן בקופה עדיין לא חל הקנין, ויש כאן 'תליוהו' שמוכרח למכור.
לכאורה קנין זה הוא מקח טעות גמור ואין צורך "לחזור בו".
כדאי להזכיר את דברי הגר"ח היסודיים (פט"ו ממכירה) בענין טעות במידה במשקל ובמניין שאין כאן קציצת המקח בזה כלל.
הבעיה היא שהמוכרים חייבים, מכח החוק, למכור את המוצר בסכום הנקוב בו, וא"כ מה שייך לומר שהוא מקח טעות, אם המוכר אורז לך את המוצר ושולח אותך הביתה איתו?
לכן חיברתיו לסוגיית תליוהו ויהיב.
ש. ספראי כתב:לאלו שהתייחסו לנושא של 'דינא דמלכותא דינא':
בכוונה לא התייחסתי לנושא הזה, משום שאנן קי"ל שאין דדמ"ד בארץ ישראל בימינו, ובמק"א (בקובץ אור ישראל, מתי שהוא) כתבתי על זה.
רק אצטט את דברי הגר"י סילמן שליט"א בענין, בהסכמתו לספר המשפט (בהלכה) [וישראל], שאנן קי"ל שאין דינא דמלכותא דינא בארץ ישראל בימינו, ואין לצרף זה אפילו כסניף לשום דבר.
יודע אני שהדבר מנוגד לדעות חכמי הפורום המזוהים עם הציבור הדתל"י, אך זוהי עמדת רוב הפוסקים החרדיים, אולי למעט הגריש"א, עי' בס' שלהי דקייטא בענין כניסה לשמורת טבע ללא תשלום, וכבר האריכו על כך רבים, ומקום שאמרו לקצר וכו'.
שמש כתב:למיטב זכרוני בספר שממנו הבאת את הסכמת הרב סילמן יש התייחסות אוטומטית כמעט בכל נושא לעניין דינא דמלכותא (וזה מה שהרב סילמן בא לאפוקי) וגם הוא נכתב ע"י דיין חרדי (ויתר המסכימים שם לא חלקו ע"כ).
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 380 אורחים