אבא יודן כתב:הרד"ק מביא זה בשופטים משתי עיני מפלשתים עי"ש; ובמכלול.
סתם יהודי כתב:אבא יודן כתב:הרד"ק מביא זה בשופטים משתי עיני מפלשתים עי"ש; ובמכלול.
שום קשר לעשתי. ראשית, כי אף פעם לא מצינו בתנ"ך חילופי א-ע, וכנודע שהברת האות ע עמוקה יותר מהברת האות א, וכמו שביאר המנש"ב בהלכות ק"ש. שנית, כי המילה "עשתי" פירושה אחד, וממילא לא יתכן שזה יתקשר למילה "שתי".
רק מה, הוקשה לרד"ק על המילה "שתי" "שתים" (שבכל התנ"ך ולא רק שבפסוק הנ"ל): למה יש דגש באות ת, והא קי"ל דאף פעם לא יבוא דגש אחרי שוא נע (כמבואר במשנ"ב בהילכות ק"ש) ! ואכן לכאורה, השו"א שבאות ש' שם - הוא נע - וכדקי"ל גבי כל שווא בראש מילה (כמבואר במשנ"ב שם). לכן כדי ליישב קושיא זו, הסתמך הרד"ק על אנשי המזרח, שבקריאתם את המילה "שתי" "שתים" - הם מבטאים את השו"א נח - כאילו כתוב "אֶשְתֵּי" "אֶשְתַּיִם" (כמובן רק כאילו). ובע"כ דבקריאה זו - השו"א מבוטא נח - דהא הוא אחרי סגול, וממילא ניחא אמאי איכא דגש באות ת' - וכדקי"ל גבי אותיות בג"ד כפ"ת שנדגשות בבואן אחרי שו"א נח (כמבואר במשנ"ב שם).
זקן ששכח כתב:כבר כתב האב"ע שזו חריגות.
האם יש אזכור נוסף לנוהג זה של אנשי המזרח?
סתם יהודי כתב:רק מה, הוקשה לרד"ק על המילה "שתי" "שתים" (שבכל התנ"ך ולא רק שבפסוק הנ"ל).
הכהן כתב:סתם יהודי כתב:רק מה, הוקשה לרד"ק על המילה "שתי" "שתים" (שבכל התנ"ך ולא רק שבפסוק הנ"ל).
בכל התנ"ך חוץ מבפסוק הנ"ל
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 198 אורחים