תרי שיטרי דסתרי אהדדי: האמנם תסבוכת ללא מוצא?

[סתם יהודי]

חושים בן דן, מקבל היום משני אחים שטרי-מתנה.
בשטר הניתן מהאח הראשון כתוב: "דירתי נתונה לחושים, על מנת שדירת אחי נתונה היום לחושים".
בשטר הניתן מהאח השני כתוב: "דירתי נתונה לחושים, על מנת שדירת אחי אינה נתונה היום לחושים".

האם חלה איזושהי מתנה?

[תוכן]

אתה שואל בתור פרדוקס או בתור שאלה הלכתית. כי אם אתה שואל בתור פרדוקס, יש המון פרסוקסים ללא מוצא, כדמבואר במאמרו של דיקסון The Monkey Wrench.

[אום אני חומה]

אתה שואל בתור פרדוקס או בתור שאלה הלכתית. כי אם אתה שואל בתור פרדוקס, יש המון פרסוקסים ללא מוצא, כדמבואר במאמרו של דיקסון The Monkey Wrench.

יש באוצר ספר בשם 'משברי ים - גלגל החוזר' מאת הרב שמואל פיש. ב' כרכים מלאים מאות פרדוקסים הלכתיים. אולי גם נידוננו מופיע שם.

[סתם יהודי]

אתה שואל בתור פרדוקס או בתור שאלה הלכתית. כי אם אתה שואל בתור פרדוקס, יש המון פרסוקסים ללא מוצא, כדמבואר במאמרו של דיקסון The Monkey Wrench.

אני שואל שאלה הלכתית: חושים מגיע לבית דין כדי לקבל מהם רשות לגבות איזושהי דירה של איזשהו אח. מה יגיד הבית דין?

[סתם איש]

לפי דברי הגרש"ש הידועים המתנה של האח השני אמורה לחול ולא של האח הראשון. כי הרי המתנה הראשונה מעוכבת כל עוד שהמתנה השניה לא חלה. והרי אין סיבה שהמתנה השניה לא תחול, אבל אם תחול המתנה הראשונה הרי תתבטל המתנה השניה וכתוצאה מכך תתבטל גם המתנה הראשונה, לכך המתנה הראשונה לא חלה כלל ולא מבטלת את המתנה השניה.

[סגי נהור]

להלכה נראה פשוט שהמתנה השניה חלה, והראשונה אינה חלה.

אפשר להסביר זאת באופן הבא:
האח השני רוצה לתת את דירתו רק על מנת שזו תהיה הדירה היחידה, וא"כ כשניתנת דירה זו והיא הדירה היחידה, מתקיים רצונו והשטר קיים.
האח הראשון רוצה לתת את דירתו רק על מנת שהיא מצטרפת לדירה השניה, וכיון שאינה יכולה להצטרף, אין מתקיים רצונו והשטר בטל.

[מאיר סובל]

להלכה נראה פשוט שהמתנה השניה חלה, והראשונה אינה חלה.

אפשר להסביר זאת באופן הבא:
האח השני רוצה לתת את דירתו רק על מנת שזו תהיה הדירה היחידה, וא"כ כשניתנת דירה זו והיא הדירה היחידה, מתקיים רצונו והשטר קיים.
האח הראשון רוצה לתת את דירתו רק על מנת שהיא מצטרפת לדירה השניה, וכיון שאינה יכולה להצטרף, אין מתקיים רצונו והשטר בטל.

פשוט שכך, ואין זו שאלת פרדוקס.

[סתם יהודי]

לשיטה שהבאתם שניכם, סגי נהור וכן סתם איש, יוצא דבר מוזר ביותר: אדם כותב שטר מתנה בתנאי פלוני. השטר כשר למהדרין מבחינת דיני כתיבת שטר: כלומר יש חתימת עדים כשרים, יש תאריך, וכו'. והנה מתברר שהתנאי חל, ואף על פי כן המתנה אינה חלה ! האמנם זה לא מוזר? הכול אליבא דהשיטה שהבאתם.

האם אתם מכירים עוד מקרה כזה בהלכה הפסוקה? אני מתכוון בש"ס או ברמב"ם או בשו"ע וכדומה (לאפוקי שיטות שבספרים למדניים של אחרונים). נניח אדם שיגיד "הריני נזיר בתנאי פלוני", ומתברר שהתנאי חל ואעפ"כ אינו נזיר? הריני להזכירכם גמרא מפורשת (קידושין מט ע"ב): הרי את מקודשת לי על מנת שאני כהן, ונמצא כהן, מקודשת.

[ארזי ביתר]

רבינו 'סתם יהודי'! במידה והתנאי לא סותר למשהו אחר, או אז מע"כ צודק, ואכן אין כל סיבה לכך שהשטר הראשון לא יחול. בנדו"ד, התנאי התקיים, אך אם המתנה תחול, או אז התנאי יפקע, וממילא אין כל סיבה לא לדחות את השטר הראשון ולקיים את השטר השני.

[סתם יהודי]

רבינו 'סתם יהודי'! במידה והתנאי [של הראשון] לא סותר למשהו אחר, או אז מע"כ צודק, ואכן אין כל סיבה לכך שהשטר הראשון לא יחול.

רבינו 'ארזי ביתר'! במידה והתנאי [של השני] לא סותר למשהו אחר, או אז מע"כ צודק, ואכן אין כל סיבה לכך שהשטר השני לא יחול.

בנדו"ד, התנאי [של הראשון - אמנם] התקיים.

זה רק לשיטתך, שאתה סובר שהמתנה של השני חלה. אבל מייד אתן לך נימוק לכך שהיא אינה חלה, ואז כבר לא יכונו דבריך הנ"ל.

אם המתנה [של הראשון] תחול, או אז [המתנה של השני לא תחול וממילא] התנאי [של הראשון] יפקע, וממילא אין כל סיבה לא לדחות את השטר הראשון.

איכא למימר נמי איפכא, ממש במילותיך שלך - רק שבכיוון ההפוך:
אם המתנה [של השני] תחול, או אז [המתנה של הראשון תחול וממילא] התנאי [של השני] יפקע, וממילא אין כל סיבה לא לדחות את השטר השני.

[סגי נהור]

האמנם אינך רואה את ההבדל? שני השטרות אינם יכולים לחול יחדיו. אלא שהשטר השני יכול לחול בלא השטר הראשון, ואילו השטר הראשון אינו יכול לחול בלא השטר השני. ולכן, פשיטא שהשטר השני חל והראשון אינו חל.

והדברים פשוטים, ואין צורך להאריך ולהסביר עוד.

[סתם יהודי]

שהשטר השני יכול לחול בלא השטר הראשון, ואילו השטר הראשון אינו יכול לחול בלא השטר השני. ולכן, פשיטא שהשטר השני חל והראשון אינו חל.

אני מסכים שהשטר השני "יכול" לחול, אבל באותה מידה הוא גם "יכול שלא" לחול. השאלה היא איך, מזה שהוא "יכול" לחול, אתה גם "מוכיח" שהוא באמת חל. לשיטתך, למה לא נגיד הפוך: מזה שהשטר השני "יכול שלא" לחול, "אוכיח" שהוא באמת לא חל.

[סגי נהור]

השטר השני לא יכול שלא לחול, אלא אם יחול השטר הראשון - מה שלא יקרה בכל מקרה.

סתם יהודי, איני יודע מדוע אתה נהנה להפוך דיונים לטרחניים.
(תקוותי שמשפט זה לא יהפוך בעצמו לדיון טרחני.)

[סתם יהודי]

השטר השני לא יכול שלא לחול, אלא אם יחול השטר הראשון.

לשיטתך - שהואיל והשטר הראשון אינו חל - אז השטר השני "לא יכול שלא" לחול [שהרי התקיים התנאי שבתוך השטר השני], הבה נגיד את אותו הדבר אבל בכיוון ההפוך: שהואיל והשטר השני חל (זו הרי שיטתך) - אז השטר הראשון "לא יכול שלא" לחול [שהרי התקיים התנאי שבתוך השטר הראשון].

סתם יהודי, איני יודע מדוע אתה נהנה להפוך דיונים לטרחניים (תקוותי שמשפט זה לא יהפוך בעצמו לדיון טרחני.)

פעם קיבלנו עצת זהב: "השתדלו שלא לדון בבני אדם אלא לדון רק בדבריהם" [וכך תהיו בטוחים שלא יהיה שום דיון טרחני שידון בבני אדם].

[סתם איש]

לשיטה שהבאתם שניכם, סגי נהור וכן סתם איש, יוצא דבר מוזר ביותר: אדם כותב שטר מתנה בתנאי פלוני. השטר כשר למהדרין מבחינת דיני כתיבת שטר: כלומר יש חתימת עדים כשרים, יש תאריך, וכו'. והנה מתברר שהתנאי חל, ואף על פי כן המתנה אינה חלה ! האמנם זה לא מוזר? הכול אליבא דהשיטה שהבאתם.

האם אתם מכירים עוד מקרה כזה בהלכה הפסוקה? אני מתכוון בש"ס או ברמב"ם או בשו"ע וכדומה (לאפוקי שיטות שבספרים למדניים של אחרונים). נניח אדם שיגיד "הריני נזיר בתנאי פלוני", ומתברר שהתנאי חל ואעפ"כ אינו נזיר? הריני להזכירכם גמרא מפורשת (קידושין מט ע"ב): הרי את מקודשת לי על מנת שאני כהן, ונמצא כהן, מקודשת.

לא מצאתי כזה דבר מוזר רק דבר מאוד דומה. כמו ששטר אמור לחול כך קידושין אמורים לחייב שאר וכסות. ובכל זאת יש קידושין כשרים למהדרין מבחינת כל דיני הקידושין והם לא מחייבים שאר וכסות, [כמובן להבנת הגרש"ש בתנאי ולא להבנת הגרי"ז]. וזאת משום שאם הם יחייבו הם יתבטלו וכו'. כך הדבר במקרה זה,[ ולדעתי גם הגרי"ז יסכים במקרה זה רק בקידושין ס"ל שאין מציאות כזאת שיהיה קידושין שלא יחייבו ופשוט].

[סתם יהודי]

לשיטה שהבאתם שניכם, סגי נהור וכן סתם איש, יוצא דבר מוזר ביותר: אדם כותב שטר מתנה בתנאי פלוני. השטר כשר למהדרין מבחינת דיני כתיבת שטר: כלומר יש חתימת עדים כשרים, יש תאריך, וכו'. והנה מתברר שהתנאי חל, ואף על פי כן המתנה אינה חלה ! האמנם זה לא מוזר? הכול אליבא דהשיטה שהבאתם.

האם אתם מכירים עוד מקרה כזה בהלכה הפסוקה? אני מתכוון בש"ס או ברמב"ם או בשו"ע וכדומה (לאפוקי שיטות שבספרים למדניים של אחרונים). נניח אדם שיגיד "הריני נזיר בתנאי פלוני", ומתברר שהתנאי חל ואעפ"כ אינו נזיר? הריני להזכירכם גמרא מפורשת (קידושין מט ע"ב): הרי את מקודשת לי על מנת שאני כהן, ונמצא כהן, מקודשת.

לא מצאתי כזה דבר מוזר רק דבר מאוד דומה. כמו ששטר אמור לחול כך קידושין אמורים לחייב שאר וכסות. ובכל זאת יש קידושין כשרים למהדרין מבחינת כל דיני הקידושין והם לא מחייבים שאר וכסות, [כמובן להבנת הגרש"ש בתנאי ולא להבנת הגרי"ז]. וזאת משום שאם הם יחייבו הם יתבטלו וכו'. כך הדבר במקרה זה,[ ולדעתי גם הגרי"ז יסכים במקרה זה רק בקידושין ס"ל שאין מציאות כזאת שיהיה קידושין שלא יחייבו ופשוט].

אני שאלתי, האם אתה מכיר [בהלכה הפסוקה] מקרה שבו אדם יגיד "הריני נזיר [או הרי את מקודשת וכדומה] בתנאי פלוני", ויתברר שהתנאי מתקיים, ואעפ"כ אינו נזיר [או אינה מקודשת וכדומה].
המקרה שלך אינו שייך לכאן, שהרי בו לא מדובר על אדם שאמר "הרי אני חייב בשאר וכסות בתנאי פלוני". הוא רק אמר "הרי את מקודשת לי בתנאי פלוני": אם התנאי התקיים, אז היא מקודשת, בדיוק כמו שאמר, וממילא אין כאן שום דבר מוזר (הדבר המוזר היחיד כאן הוא רק - שאין שאר וכסות למרות שיש קידושין, אבל הדבר המוזר הזה - אינו קשור לדיון שלנו כמובן).