מהי 'סדריו'?

[הראשון לציון]

בסוף החומש (בחומשי מקראות גדולות) מופיע סכום פסוקי הספר, פרשיותיו, וסדריו, (בבמדבר לב') מה הפירוש סדריו
יש משערים שזה קריאת ארץ ישראל שהיו מסימים את התורה פעם בשלש שנים לפי החשבון שיש 54 פרשיות אז הם גמרו בשלש שנים 154 פרשיות

[הראשון לציון]

בסוף החומש (בחומשי מקראות גדולות) מופיע סכום פסוקי הספר, פרשיותיו, וסדריו, (בבמדבר לב') מה הפירוש סדריו
יש משערים שזה קריאת ארץ ישראל שהיו מסימים את התורה פעם בשלש שנים לפי החשבון שיש 54 פרשיות אז הם גמרו בשלש שנים 154 פרשיות

האם מישהו יודע פירוש שונה מה הכונה סדרים ואם זה נכון איפה ההפסקות נמצאות

[מה שנכון נכון]

לזה הכונה. תוכל לראותם בתנ"ך קורן בצד החיצון של העמוד.

[פלגינן]

האם הטעות בכותרת [מעבר לטעות הלשונית], במכוון?

[הראשון לציון]

האם הטעות בכותרת [מעבר לטעות הלשונית], במכוון?

תוקן

[חכם באשי]

גם מספר הסדרים הארצישראליים שנוי במחלוקות וישנן כמה דעות. עי' לדוגמא, במאמרו המפורסם של עופר, סדרי נביאים וכתובים, תרביץ, נח, תשמט.

[ההוא גברא]

ליתר דיוק, לא שמספר הסדרים שנוי במחלוקת, אלא שהיו מנהגים שונים בין בני ארץ ישראל איך לחלק. וכמו שכתוב בספר החילוקים בין בני א"י לבבל, שבני בבל כולם גומרים את התורה בשמחת תורה, ובני א"י ביום גומרים בפלך זה אין גומרים בפלך אחר.

[עושה חדשות]

עוד שאל רו"מ ני' באחת על הרשום בסוף ספר בראשית אחר מנין סכום הפסוקים וז"ל וסדריו מ"ג, ובסוף ספר שמות סדריו כ"ט, ובסוף ס' ויקרא סדריו כ"ג, ובסו' ס' במדבר סדריו ל"ב, ובסו' ס' דברים כ"ז, מה טיבן של סדרים הללו וכו', וחד מחבריי' השיב לו כי מספרים הנ"ל בכלל הם קנ"ד נגד בני מערבא דמסיימי תורה בתלת שנין ע"כ לדידהו מחלקים לק"ן סדרים וחדש עיבור עולה קנ"ד, ופרו"מ פקפק שראה במג"א או בס' אחר דאינהו מסיימי לג' שני' וחצי א"כ קע"ה פרשיות בעי' ועל כל אלה חקר לדעת האמת עם מי הוא, והנני לרצונו. הנה בירושלמי פרק כל כתבי אמר ריב"ל וכו' חד זמן אסתכלית בספרא דאגדת' אשכחית כתיב בה קע"ה פרשיות שכתוב בתורה דבר אמירה צווי כנגד שנותיו של א"א דכתיב לקחת מתנות באדם וכתיב האדם הגדול בענקים וכו' עכ"ל לעניינינו, וכן הוא בילקוט תהלים סי' כ"ב סו' סי' תרפ"ו ד' צ"ז ע"ג מימרא זו דריב"ל וז"ל: פ"א מצאתי ספר אגדה וקריתי בו קע"ה פרשיות בתורה שכתב אמירה וצווי כנגד קע"ה שנותיו של א"א וכו', וכן הוא מימרא זו דריב"ל במסכ' סופרים פרק ט"ז הלכה י' וז"ל חד זמן אשתכחת כתוב קע"ה פרשיות שכתוב בתורה דבור ודבור אמירה וצווי כנגד שנותיו של א"א וכו' דכתיב וכו' מתנות באדם וכו' הלכך קבען קע"ה סדרים בתורה בכל שבת ושבת עולת תמיד עכ"ל ושם נדפס על הגליון שלמטה אות א' בשם ס' שמע שלמה, על מ"ש הלכך קבען קע"ה סדרים בתורה בכל שבת ושבת עולת תמיד וז"ל ר"ל כדאית' ביש"ש סוף בב"ק דבני מערבא מסקי לתלת שנין היינו שלש שנים ומחצה והו"ל קע"ה שבתות, שמע שלמה, עכ"ל, הרי שלך לפניך שפרו"מ ני' דמיונו לא כוזב (אבל במג"א רסי' רפ"ב מייתי רק מגמרן מגילה דף כ"ט אית' במערבא מסקי לאוריית' בג' שנים וכו' אלא ביש"ש סוף בב"ק העלה כל חלוקי דיניהן בין בני ארץ ישראל ובין בני בבל וז"ל אות מ"ח בני בבל עושים שמחת תורה בכל שנה ושנה בחג הסוכות, ובכל מדינה ומדינה ובכל עיר ועיר קורין בפרשה אחת, בני ארץ ישראל אין עושין שמחת תורה אלא לשלש שנים ומחצה וביום ששלמוהו הפרשה שקורין בפלך זה אין קורין בזה עכ"ל) אמנם לפי"ז מבואר דבחומשים שלנו שעולים המספר סדרים קנ"ד, וכן כ' בהדיא בסוף ס' דברים וז"ל: ומספר כל הסדרים קנ"ד וכו' הוא מכוון לפי גמרן בג' שנים לבד, ודברי היש"ש לג' שנים ומחצה הם עפ"י הירושלמי ומסכ' סופרים הנ"ל דמספר הסדרים הם קע"ה, והרמב"ם ר"פ י"ג מהלכו' תפלה העתיק כגמרן וז"ל ויש מי שמשלים את התורה בשלש שנים ואינו מנהג פשוט עכ"ל, ולשני המספרים הנ"ל קשה להבין דברי חז"ל הנ"ל שהלממ"ס קבעה מנין הסדרים בתורה קנ"ד או קע"ה לרמז על המנהג אינו פשוט גם בא"י אלא בארץ תימן לבד דמנהג הפשוט בכל ישראל להשלים התורה בשנה אחת. ובאמת לפי לשון הירושלמי והילקוט ומס' סופרים בתחילת המאמר הנ"ל קע"ה פרשיות בתורה שכתוב דבור ודבור אמירה וציווי וכו' מבואר היטיב מהות וטיבן של סדרים אלו, היינו אותן פרשיות שכתוב בהם ויברך ד' וכו' דבר אל ב"י וכו' או צו את ב"י וכו' הם קע"ה כנגד שנותיו של א"א, וא"כ ודאי טעות הוא בחומשים מספר סדריו גם בפרט גם בכלל קנ"ד הנ"ל אבל סוף לשון המס' סופרים הנ"ל הלכך קבעו קע"ה סדרים בכל שבת ושבת עולת תמיד בהדי' רומז על המנהג אינו פשוט הנ"ל וצ"ל לפי שהלממ"ס קבע קע"ה סדרים וידבר ד' נגד שנותיו של א"א, הלכך דייקא נהגו וקבעו במערבא ג"כ להשלים התורה ולחלקה כ"כ שבתות ג' שנים וע"כ הגירסא קבעו ולא קבע דמשמעו אהלממ"ס כנ"ל, אמנם עדיין אין אתנו יודע מה המה הסדרים הרשומים בנביאים וכתובים בסוף כל ספר ביהושע וסדריו י"ד וכן שופטים י"ד, שמואל סדריו ל"ד, מלכים סדריו ל"ה, תהלי' י"ט משלי ח' איוב ח' ובאלו ליכא למימר שכתוב בהם דיבור וציווי כ"כ פעמים, ואיני יודע כעת מה טיבן וכוונת אלו הסדרים ומספרם עד יאיר ד' עינינו, יעי' הקדמת מנחת שי על כתובים ועי' נחלת אריאל פי"ז מסכ' סופרים ועי' רמב"ם רה"ל חנוכה פרק כ"ג ועי' ברא"ש וטור וב"י וב"ח סימן ער"ה, וירושלמי ומפרש ק"ע ס"פ בני העיר, ועפ"י סוד יש לנו קצת טעם, וא"א להעלות עה"כ, נאם ידי"נ ואוה"נ הדש"ת. הק' יהודה אסאד.

[עושה חדשות]

ראיתי השבת מש"כ הרא"ם בפ' ויחי,
ויחי יעקב, למה פרשה זו סתומה. בבראשית רבה (בראשית רבה צו, א). אינו רוצה לומר למה היא פסקא "סתומה" ולא פתוחה, שהרי אין כאן לא פתוחה ולא סתומה. ועוד, אם היתה כאן פסקא, ושאלו עליה למה אינה פתוחה כשאר כל הפסקות שבתחלת הפרשה, מדוע לא שאלו על הפסקא הסתומה שבתחלת פרשת "ויצא יעקב" (כח, י) למה היא סתומה, אלא הכי פירושא "למה פרשה זו סתומה" - בלתי שום ריוח כלל. וקראה בשם "פרשה" אף על פי שאין כאן ריוח כלל, מפני שעזרא עליו השלום לא תקן תחלת הפרשה הזאת מן "ויחי יעקב" אלא מפני שהיה מקובל אצלו שראוי להיות שם פסקא, אלא שה' גזר שלא יעשו אותה, ומפני זה שאלו הסבה, ואמרו: "למה פרשה זו סתומה".
רציתי לשאול, הקשר לעזרא הסופר מוסכם?

[פרי יהושע]

ראיתי השבת מש"כ הרא"ם בפ' ויחי,
ויחי יעקב, למה פרשה זו סתומה. בבראשית רבה (בראשית רבה צו, א). אינו רוצה לומר למה היא פסקא "סתומה" ולא פתוחה, שהרי אין כאן לא פתוחה ולא סתומה. ועוד, אם היתה כאן פסקא, ושאלו עליה למה אינה פתוחה כשאר כל הפסקות שבתחלת הפרשה, מדוע לא שאלו על הפסקא הסתומה שבתחלת פרשת "ויצא יעקב" (כח, י) למה היא סתומה, אלא הכי פירושא "למה פרשה זו סתומה" - בלתי שום ריוח כלל. וקראה בשם "פרשה" אף על פי שאין כאן ריוח כלל, מפני שעזרא עליו השלום לא תקן תחלת הפרשה הזאת מן "ויחי יעקב" אלא מפני שהיה מקובל אצלו שראוי להיות שם פסקא, אלא שה' גזר שלא יעשו אותה, ומפני זה שאלו הסבה, ואמרו: "למה פרשה זו סתומה".
רציתי לשאול, הקשר לעזרא הסופר מוסכם?

הלא כתוב שהוא תיקן שיקראו קללות שבת"כ ומ"ת קודם עצרת ור"ה ואם כן מוכח שהוא שתיקן סדר הפרשיות.

[איש גלילי]

ראיתי השבת מש"כ הרא"ם בפ' ויחי,
ויחי יעקב, למה פרשה זו סתומה. בבראשית רבה (בראשית רבה צו, א). אינו רוצה לומר למה היא פסקא "סתומה" ולא פתוחה, שהרי אין כאן לא פתוחה ולא סתומה. ועוד, אם היתה כאן פסקא, ושאלו עליה למה אינה פתוחה כשאר כל הפסקות שבתחלת הפרשה, מדוע לא שאלו על הפסקא הסתומה שבתחלת פרשת "ויצא יעקב" (כח, י) למה היא סתומה, אלא הכי פירושא "למה פרשה זו סתומה" - בלתי שום ריוח כלל. וקראה בשם "פרשה" אף על פי שאין כאן ריוח כלל, מפני שעזרא עליו השלום לא תקן תחלת הפרשה הזאת מן "ויחי יעקב" אלא מפני שהיה מקובל אצלו שראוי להיות שם פסקא, אלא שה' גזר שלא יעשו אותה, ומפני זה שאלו הסבה, ואמרו: "למה פרשה זו סתומה".
רציתי לשאול, הקשר לעזרא הסופר מוסכם?

הלא כתוב שהוא תיקן שיקראו קללות שבת"כ ומ"ת קודם עצרת ור"ה ואם כן מוכח שהוא שתיקן סדר הפרשיות.

לא נראה שזה הפשט בתקנתו, דאם כן איך עברו בני א"י (שסיימו את התורה בג' שנים) על תקנתו?

[לעומקו של דבר]

שאלה ישנה. עיין במפרשים במגילה.

[פרי יהושע]

ראיתי השבת מש"כ הרא"ם בפ' ויחי,
ויחי יעקב, למה פרשה זו סתומה. בבראשית רבה (בראשית רבה צו, א). אינו רוצה לומר למה היא פסקא "סתומה" ולא פתוחה, שהרי אין כאן לא פתוחה ולא סתומה. ועוד, אם היתה כאן פסקא, ושאלו עליה למה אינה פתוחה כשאר כל הפסקות שבתחלת הפרשה, מדוע לא שאלו על הפסקא הסתומה שבתחלת פרשת "ויצא יעקב" (כח, י) למה היא סתומה, אלא הכי פירושא "למה פרשה זו סתומה" - בלתי שום ריוח כלל. וקראה בשם "פרשה" אף על פי שאין כאן ריוח כלל, מפני שעזרא עליו השלום לא תקן תחלת הפרשה הזאת מן "ויחי יעקב" אלא מפני שהיה מקובל אצלו שראוי להיות שם פסקא, אלא שה' גזר שלא יעשו אותה, ומפני זה שאלו הסבה, ואמרו: "למה פרשה זו סתומה".
רציתי לשאול, הקשר לעזרא הסופר מוסכם?

הלא כתוב שהוא תיקן שיקראו קללות שבת"כ ומ"ת קודם עצרת ור"ה ואם כן מוכח שהוא שתיקן סדר הפרשיות.

לא נראה שזה הפשט בתקנתו, דאם כן איך עברו בני א"י (שסיימו את התורה בג' שנים) על תקנתו?

לפי פשוטו הוא תיקן לאלו שהיה מנהגם לקרוא פעם בשנה, וזה היה סדרו, אבל דווקא דעת הגרמ"ש זצ"ל הייתה שהוא תיקן לכולם והם היו קוראים באופן מיוחד פרשיות אלו, אבל גם אם נא' כך, הלא עכ"פ נראה שזה התאים מלכתחילה לסדר של הקה"ת הבבלית של פעם בשנה.