ז.א. האם זה נחשב כעדות איסורים להעיד על תרומה שהיא חולין, וסגי בע"א, או דנימא דמכיון דהתרומה היא ממון השבט של הכהנים, א"כ יש כאן הפקעת ממון מהכהנים, ובעי' תרי עדים כשרים.
כתוב בזה משהו?
רון כתב:[img][img][list=][list=]לכבוד הלומדים שליט"א
דנתי אתמול האם יש מצוה לעבד כהן שאוכל תרומה, שהרי מבואר בר"מ דכהן האוכל תרומה יש ברכה ע"ז וציונו על אכילת תרומה, האם גם בעבד שאוכל יש מצוה לו באכילתו. ומה שהביאנו לספק זה הוא לשון התוס' בגיטין יב' ב' שכתבו כן דהאדון רגיל לתת לעבד תרומה או משום שיש לו הרבה תרומה בבית, או משום שיש מצוה באכילת תרומה. ומשמעות לשונם הפשוטה היא דיש מצוה על העבד. אך שוב חשבתי לחדש בזה בע"ה דכונת התוס' אינה שהעבד גופא מקיים המצוה, רק שהאדון מקיים המצוה במה שהעבד אוכל, וזה בהקדם מה שיש לומר עפ"י מה שייסדו רבותינו האחרונים דמצות אכילת קדשים אינה חיוב אגברא, רק דין בקדשים שיאכלו. ואפשר שגם בתרומה הוא כן דהוא אותו גדר שהתרומה תאכל, ואשר לזה מסתבר שהוא מצוה של האדון שהתרומה תאכל וודין זה מתקיים גם אם העבד אוכל התרומה.
[/list][/list][/img][/img]
רון כתב:[img][img][list=][list=]לכבוד הלומדים שליט"א
דנתי אתמול האם יש מצוה לעבד כהן שאוכל תרומה, שהרי מבואר בר"מ דכהן האוכל תרומה יש ברכה ע"ז וציונו על אכילת תרומה, האם גם בעבד שאוכל יש מצוה לו באכילתו. ומה שהביאנו לספק זה הוא לשון התוס' בגיטין יב' ב' שכתבו כן דהאדון רגיל לתת לעבד תרומה או משום שיש לו הרבה תרומה בבית, או משום שיש מצוה באכילת תרומה. ומשמעות לשונם הפשוטה היא דיש מצוה על העבד. אך שוב חשבתי לחדש בזה בע"ה דכונת התוס' אינה שהעבד גופא מקיים המצוה, רק שהאדון מקיים המצוה במה שהעבד אוכל, וזה בהקדם מה שיש לומר עפ"י מה שייסדו רבותינו האחרונים דמצות אכילת קדשים אינה חיוב אגברא, רק דין בקדשים שיאכלו. ואפשר שגם בתרומה הוא כן דהוא אותו גדר שהתרומה תאכל, ואשר לזה מסתבר שהוא מצוה של האדון שהתרומה תאכל וודין זה מתקיים גם אם העבד אוכל התרומה.
[/list][/list][/img][/img]
רון כתב:לכבוד הלומדים שליט"א
דנתי אתמול האם יש מצוה לעבד כהן שאוכל תרומה, שהרי מבואר בר"מ דכהן האוכל תרומה יש ברכה ע"ז וציונו על אכילת תרומה, האם גם בעבד שאוכל יש מצוה לו באכילתו. ומה שהביאנו לספק זה הוא לשון התוס' בגיטין יב' ב' שכתבו כן דהאדון רגיל לתת לעבד תרומה או משום שיש לו הרבה תרומה בבית, או משום שיש מצוה באכילת תרומה. ומשמעות לשונם הפשוטה היא דיש מצוה על העבד. אך שוב חשבתי לחדש בזה בע"ה דכונת התוס' אינה שהעבד גופא מקיים המצוה, רק שהאדון מקיים המצוה במה שהעבד אוכל, וזה בהקדם מה שיש לומר עפ"י מה שייסדו רבותינו האחרונים דמצות אכילת קדשים אינה חיוב אגברא, רק דין בקדשים שיאכלו. ואפשר שגם בתרומה הוא כן דהוא אותו גדר שהתרומה תאכל, ואשר לזה מסתבר שהוא מצוה של האדון שהתרומה תאכל וודין זה מתקיים גם אם העבד אוכל התרומה.
עושה חדשות כתב:כמבו' בר"ן חולין קל: דהוי ממון שאין לו תובעים...דאפי' אם הוי קנין שבט הכהונה, מ"מ עדות לאפוקי ממון שאין לו תובעים סגי בע"א
סתם יהודי כתב:עושה חדשות כתב:כמבו' בר"ן חולין קל: דהוי ממון שאין לו תובעים...דאפי' אם הוי קנין שבט הכהונה, מ"מ עדות לאפוקי ממון שאין לו תובעים סגי בע"א
ובאמת ששיטת הר"ן מנוגדת למשפט החילוני (להבדיל אא"ה), שבו קיים המושג "תביעה ייצוגית" (באופן שאילו דיני תרומה היו קיימים גם במשפט החילוני אז נציגים משבט הכהונה היו יכולים להגיש בשם כל הכהנים תביעה ייצוגית בערכאות). ובאמת צל"ע האם יש מקום לתביעה ייצוגית בהלכה (לאו דווקא לגבי דיני תרומה אלא בכלל). נראה לי ש"בברכה המשולשת" יוכל אולי לענות על זה, דכבר אתמחי גברא בענייני הילכות-ציבור כגון אלה.
עזריאל ברגר כתב:סתם יהודי כתב:עושה חדשות כתב:כמבו' בר"ן חולין קל: דהוי ממון שאין לו תובעים...דאפי' אם הוי קנין שבט הכהונה, מ"מ עדות לאפוקי ממון שאין לו תובעים סגי בע"א
ובאמת ששיטת הר"ן מנוגדת למשפט החילוני (להבדיל אא"ה), שבו קיים המושג "תביעה ייצוגית" (באופן שאילו דיני תרומה היו קיימים גם במשפט החילוני אז נציגים משבט הכהונה היו יכולים להגיש בשם כל הכהנים תביעה ייצוגית בערכאות). ובאמת צל"ע האם יש מקום לתביעה ייצוגית בהלכה (לאו דווקא לגבי דיני תרומה אלא בכלל). נראה לי ש"בברכה המשולשת" יוכל אולי לענות על זה, דכבר אתמחי גברא בענייני הילכות-ציבור כגון אלה.
יש לחלק בין "ממון שאין לו תובעים" לבין "תביעה ייצוגית", ואכמ"ל, וכמדומני שכבר דנו בזה ב"תחומין" או כיו"ב.
סתם יהודי כתב:עזריאל ברגר כתב:יש לחלק בין "ממון שאין לו תובעים" לבין "תביעה ייצוגית", ואכמ"ל, וכמדומני שכבר דנו בזה ב"תחומין" או כיו"ב.
זה בדיוק העניין: הרי אם בהלכה יש מושג של תביעה ייצוגית, אז למה כתב הר"ן - שממון ששייך לשבט הכהנים הוא ממון שאין לו תובעים - במקום שהר"ן יגיד שתיתכן תביעת ממון ששייך לשבט הכהנים וזאת אם נציגים של הכהנים יתבעוהו תביעה ייצוגית בשם כל שבט הכהנים.
התביעה הייצוגית בהלכה:
א. הגוזל את הרבים
ב. תביעה לאפרושי מאיסורא
ג. תביעת פיצויים ללא הרשאה של הנתבע
ד. זכין לאדם שלא בפניו
ה. הגמול לתובע המייצג
ו. תשלום לטובת הציבור
ז. תקנת הציבור
ח. יישום חוק תובענות ייצוגיות בבתי הדין
1. אישור תביעה ייצוגית - האם רק בבית משפט?
2. איזו תביעה ראויה להיות ייצוגית?
3. לאיזו מטרה לייעד תשלום "לטובת הציבור"?
4. סירוב להתדיין בתביעה ייצוגית בבית דין
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 458 אורחים