פסוקי דזימרה מלשון לזמר עריצים.

[גימפעל]

היכן מקור הנ"ל.

[חכם באשי]

לזכרוני זה כבר נזכר (או נרמז) בשערי אורה לר"י ג'יקטיליא.

[נבון]

ליקו"ת בחוקתי מ"ז ד', נצבים נ"א ד'.

[נבון]

וע"ע באמרי נועם פ' בשלח.

[אריך]

לזכרוני זה כבר נזכר (או נרמז) בשערי אורה לר"י ג'יקטיליא.

שער א' (עמ' 14 במהדורת בקר). אמנם לא הזכיר הפסוק הנ"ל אלא פסוק אחר: וכרת הזלזלים במזמרות ע"ש.

[גימפעל]

האם מוזכר בפמ"ג ?

[בן_אליעזר]

אכן בזהר (ח"ג - רפד,א) הפסוק מישעי' מובא לענין זמירות ותשבחות (אלא דלא נקט שם במפורש על פסוקי דזמרה).

[צונאמי]

האם (ע"פ דקדוק שרשי לשה"ק), יש קשר בין זמר=שיר לבין זמירה=קיצוץ?
לכאורה זה נראה שתי קצוות.
אא"כ נימא כמו להשריש--לשרש.

[מקורות]

אא"כ נימא כמו להשריש--לשרש.

גור אריה על רש"י ויקרא כ"ה, ד':
שקוצצין זמורות. פירוש, כי לשון "תזמור" מלשון זמורה, והכתוב רוצה לומר שקוצצין זמורותיה, שכן תמצא בהרבה מקומות "ודשנו את המזבח" (במדבר ד, יג) יסירו את הדשן (רש"י שם) , והכי נמי "לא תזמור" שקוצצין זמורותיה. והתרגום שתרגם 'לא תכסח', לא שיסבור שלשון "תזמור" הוא לשון כריתה, אלא שתרגם את הענין.

[אוצר החכמה]

עדיין צריך להביא מקור שזמר שיר שייך לזמורה.

[סגי נהור]

דווקא במקרה זה שני הפעלים עולים בקנה אחד מבחינה דקדוקית, כי שניהם משורש ז.מ.ר., אלא שזמר בבניין פיעל וזמירה בבניין פעל. אמנם בפשטות מסתבר שהם שני שורשים זהים אך שונים, אך מן הסתם אין מניעה דקדוקית לטעון שהם משורש אחד.

אבל ממתי מפרשים דרשות לפי דקדוק?

[דוד12]

זהר וילך רפד, א

[גימפעל]

זהר וילך רפד, א

נכתב כבר כאן: http://forum.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=17&t=23620&view=unread&sid=a5e97a09d3ad3889619fb5d3adbc3f6b#p236349