ביליצר כתב:לכאורה לדעת המאירי בימינו שאין הגויים עובדי עבודה זרה אין איסור לא תחנם ,[ברמבם האיסור דלא תחנם מובא בהלכות עבודה זרה]
נ.ב חלק מהיתר המכירה של הגראי"ה קוק היה דלא תחנם הוא איסור לשבעה עממין בלבד [אלו שהוזכרו בפסוק דלא תחנם]
ועוד כי אין זה נוהג אלא לעובדי ע"ז בלבד,
ביליצר כתב:כונתך שהמאירי לא התכוין אלא מלפנים ,לא מסתבר כי כתבו בהרבה מקומות בש"ס,
לגבי הראי"ה קוק זהו עיקר התירו בצירוף שמדובר במכירה לזמן וכו,
צדק וישר כתב:ברצוני לדעת, האם יש מי שיודע, האם מותר ליתן איזה הנאה לגוי משום לא תחנם אם אסרו רק ליתן בסף ממש או גם איזה הנאה? תודה
ביליצר כתב:תן דוגמה אחת להתרת איסור על ידיהם,,,,
ביליצר כתב:כבודו יכול לפרט,,,
ביליצר כתב:ככלל ,עיין רש"י בריש פרשת משפטים שכתב מפורש דהאיסור הוא על עובדי עבודה זרה
ביליצר כתב:אין לזה כל קשר לטעמא דקרא אלא דין תורה ועיין בשו"ע ,
חושן משפט סימן כו סע' א-ג:
אסור לדון בפני דייני עובדי כוכבים ובערכאות שלהם (פי' מושב קבוע לשריהם לדון בו), אפילו בדין שדנים בדיני ישראל. ואפילו נתרצו ב' בעלי דינים לדון בפניהם אסור. וכל הבא לידון בפניהם, הרי זה רשע וכאילו חרף וגדף והרים יד בתורת מרע"ה.
ורשי כבר הסביר בטוב טעם,
א,כתבתי מפורש את דעת המאירי והגראי"ה קוק בלבד ,ויש להאריך עוד ,
ב כמובן שיש את הדיון המפורסם אם שיתוף הוא ע,ז
ג גם כתבתי שמסורה בידינו אצל כל תינוק בבית רבו דסתם עכו"ם בתלמוד הם גויים ,כך שאין המכשלה תחת ידינו ,
המאירי המאריך בדבריו בהרבה מקומות בודאי לא התיר את האסור לדעתו ,
כך נראה לענ"ד הקלושה,
א. בשו"ע בעניין ערכאות (ובכל עניין)כתוב "גויים" ו- "עכו"ם" אינו אלא מפני הצנזורה. וכן הוא פשוט אצל כל הפוסקים שבכל גוי יש איסור ערכאות (וגם אצל יהודים שבחרו במשפטי הגויים)
ב. דעת המאירי הערתי עליה, ודעת מרן הראי"ה אינה כהמאירי אלא כסניף דסניף (האם כב' ראה את המאמרים שציינתי אליהם?)
ג. שיתוף הוא ודאי ע"ז וכל שהתירו תוס' אינו אלא דרבנן של לפני אידיהן כי לא שכיח דאזיל ומודי וכפי שכתב רבינו הנוב"י.
ד. בודאי שסם "עכו"ם" הם גויים, כי אין "עכו"ם" אלא משיבושי הצנזור במקום המלה גויים, אך בדברי המאירי הווי כ-"התנצלות" הנ"ל שציינתי אליה שאינה אלא מפני הצנזורה
חזור למעלה
בברכה המשולשת כתב:(רק אומר שע"ז בשיתוף אסורה לגוי כע"ז וכפי שהכריע רבינו הנוב"י)
מה שנכון נכון כתב:בברכה המשולשת כתב:(רק אומר שע"ז בשיתוף אסורה לגוי כע"ז וכפי שהכריע רבינו הנוב"י)
דעת הנוב"י שנויה במחלוקת, יעויין באחרונים (חלקם מובאים בלקוטי הערות בהו' מכון ירושלים), ולא ידעתי מי הכריע שדעתו מכריעה את הכף.
ובפרט שאין אלו דברי הנוב"י עצמו אלא תשובת בנו ר' שמואל (ונדפסה במהדו"ת אחר פטירת הנוב"י).
בברכה המשולשת כתב:מה שנכון נכון כתב:בברכה המשולשת כתב:(רק אומר שע"ז בשיתוף אסורה לגוי כע"ז וכפי שהכריע רבינו הנוב"י)
דעת הנוב"י שנויה במחלוקת, יעויין באחרונים (חלקם מובאים בלקוטי הערות בהו' מכון ירושלים), ולא ידעתי מי הכריע שדעתו מכריעה את הכף.
ובפרט שאין אלו דברי הנוב"י עצמו אלא תשובת בנו ר' שמואל (ונדפסה במהדו"ת אחר פטירת הנוב"י).
ייש"כ.
מהדורת מכון ירושלים אינה זמינה לי- האם יש מי שכתב שכוונת התשובה הנ"ל היא אחרת ממה שכתבתי?
או שאולי כוונת כתר"ה לומר שיש חולקים על הנאמר בתשובה ואז לא ידעתי מי יכול לחלוק.
בכל מקרה אני הקטן ראיתי בזמנו שהגה"צ רבי אביגדר הלוי נבנצל כתב שפשיטא ששיתוף הוי ע"ז לגויים
מרחביה כתב:הראי"ה כתב "שהעיקר הוא כדעת המאירי" באגרותיו (פט).
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 538 אורחים