ז"ל ארחות חיים הל' חוה"מ סי' ד -
וז"ל רבינו פרחיה בשבת לד. -ומותר לילך בחש"מ כמה פרסאות אע"פ שהוא טורח מרובה שלא נאסרה ההליכה אלא בשבתות וי"ט משום תענוג
וע"ע בפי' רבי נתן אב הישיבה דכ' דההילוך בתוך אלפיים חוץ לע' אמה מהעיר אף הוא לא הותר אלא לצורך מצוה, וצ"ע.כבר ביארנו שמן התורה מותר להלך בשבת שנים עשר מיל כנגד מחנה ישראל. אבל רבנן עשו חיזוק ולא התירו לאדם להלך יתר מאלפים אמה לכל רוח. שאם הניחו הדבר על דין תורה היה יום שבת כולו הולך בלא עונג אלא מהלך ברגליו
ובערוגת הבושם כ' -
וצריך להוסיף דהא ודאי דאין האיסור משום הילוך אלפיים בפועל, דהרי מותר לילך כל היום כולו באותם האלפיים המותרים לו, אלא כך הוא הגדר דיציאה ממקומו חשיבא כ'טורח', וכלש' ס' הבתים -כתבתי, אם נגנב או נפגם איזמל ביום טוב דמותר לעשותו ביו"ט, אמת ואמונה, כי מן התור׳ כן הוא אך מדרבנ׳ אסור היכ׳ דאיכ׳ טירחין יתירתא, תדע דכמה אבות מלאכות לא אסרו ביו"ט ותחומין אסרו
וע"ע בתורא"ש בשבת לד, א שכ' בשם ה"ר פורת -עד אלפים אמה דרך בני אדם לטייל והטיול הוא שמחת הנפש ותועלת גם כן למתעסקים בחכמה וכו' כי כל המדינה הוא מקום טיול מיוחד לא לכונת עסק וכו' ורבים מהטיילים ילכו לטייל כשיעור זה להנהיג הבריאות. אמנם מדבריהם אסור לצאת חוץ לאלפים אמה
וז"ל האו"ז בסי' קמו -עירובי תחומין דאיכא טירחא לילך לסוף אלפים אמה לא התירו טורח גדול כזה בין השמשות אבל עירובי חצרות ליכא טרחא דהא מיקרבי
ובפי' ר' יחזקיהו ממגדיבורג בשבת יט: כ' בשם רשב"ם -וא"ת למה התירו חכמים להפליג בספינה בים הלא נמצא מביא עצמו לידי אונס ולצאת חוץ לתחום ולא דמי למי שהוציאוהו עכו"ם. איכא לתרוצי לא אחמור רבנן כל כך בספינה דהכא ליכא טרחא כמו בהולך ברגליו ביבשה
ומי שנכנס בספינה והלך חוץ לתחום, וחזרה הספינה עד עירו, מותר לצאת ממנה לעירו דהוי כמי שהחזירוהו גוים, דהוי כאילו לא יצא. ואם תאמר והא הכא הביא עצמו לידי אונס והיכי שרי, דלא דמי להוציאוהו גוים דנאנס בע"כ. י"ל כיון דליכא טירחא כ"כ שאינו הולך ברגליו אלא שהוא הולך בספינה מותר, דלא דמי למלאכת טורח