נ' שנרב בספרו קרן זוית מראה במאמר משכנע, שקביעת המחיר בימינו שונה מהותית מקביעתו בזמן הגמרא. בזמן הגמרא המחיר גילם את ההוצאות בתוספת שכר פעולה ומלאכה. בימינו הוא מגלם את המחיר המקסימלי אליו אפשר להגיע לפי כללי היצע-ביקוש. לכן קשה לנו להבין הרבה סוגיות בגמרא הקשורות לענייני תמחור.
בברכה המשולשת כתב:עבדו גם עבדו, ושנרב טועה בזה. ויש על כך כו"כ ספרים (באנגלית) של תיאורטיקנים ושל היסטוריונים של הכלכלה שמאז ומעולם המחיר נקבע לפי היצע וביקוש (זה נחשב כחוק טבע כמו כח המשיכה)
בברכה המשולשת כתב:עבדו גם עבדו, ושנרב טועה בזה. ויש על כך כו"כ ספרים (באנגלית) של תיאורטיקנים ושל היסטוריונים של הכלכלה שמאז ומעולם המחיר נקבע לפי היצע וביקוש (זה נחשב כחוק טבע כמו כח המשיכה)
אוצר החכמה כתב:בברכה המשולשת כתב:עבדו גם עבדו, ושנרב טועה בזה. ויש על כך כו"כ ספרים (באנגלית) של תיאורטיקנים ושל היסטוריונים של הכלכלה שמאז ומעולם המחיר נקבע לפי היצע וביקוש (זה נחשב כחוק טבע כמו כח המשיכה)
כך גם ההגיון הפשוט. אבל מה טוען שנרב?
בברכה המשולשת כתב:יעויין בכתר ד מאמר ארוך על "מחיר" בימינו
אוצר החכמה כתב:לא הבנתי את דבריך. מסברא נראה כמו שנרב? למה?
גם לא הבנתי את כוונתך שזה כמו חוק טבע. אני הייתי אומר שזה תלוי תרבות. הגע עצמך אם התורה היתה אוסרת להרוויח יותר מ10 אחוז על מוצר, אני משער שלמעט חריגים זה היה קובע את המחיר. רק כנראה כוונתך שבהנחה שאין סיבה תרבותית שמונעת את ההיצע וביקוש לפעול אז מסתבר שהם אלה שיפעלו, וזה הסברא הפשוטה. והרוצה לחלוק צריך לנמק למה זה לא היה כך.
שומע ומשמיע כתב:בברכה המשולשת כתב:יעויין בכתר ד מאמר ארוך על "מחיר" בימינו
מה זה כתר ד? סליחה על הבורות.
שומע ומשמיע כתב:אני למדתי ממה שיש בחז"ל שומה שנקראת 'בזול' והכוונה שני שליש. ששומא לא תמיד יכולה להיות מדוייקת, שהרי בודאי שלא כל מכירה בזול היא בדיוק שני שליש. אלא שזה אומדן ראוי, כעין ממוצע.
ועל כן נראה לי שבכל מקרה צריך לדון לגופו. ולמשל במקרה שהבאת מסתבר לי שיעשו ממוצע.
סתם איש כתב:שומע ומשמיע כתב:אני למדתי ממה שיש בחז"ל שומה שנקראת 'בזול' והכוונה שני שליש. ששומא לא תמיד יכולה להיות מדוייקת, שהרי בודאי שלא כל מכירה בזול היא בדיוק שני שליש. אלא שזה אומדן ראוי, כעין ממוצע.
ועל כן נראה לי שבכל מקרה צריך לדון לגופו. ולמשל במקרה שהבאת מסתבר לי שיעשו ממוצע.
שומא של שתי שליש אינה שומא 'אמיתית' של הדבר אלא 'בזול' כלשון הגמ'. והיא נעשית כדי להעריך שווי של חפץ כלפי כל אדם שוודאי שווה לו להשקיע שני שליש גם אם לא היה ברצונו כלל לקנות את החפץ. [ולכך דנו שומא זו רק בנהנה ולא במזיק].
בברכה המשולשת כתב:דוקטרינת "המחיר ההוגן" היתה רווחת מאוד בעולם הנוצרי. כל ספר אקדמי בתחום תולדות הכלכלה יזכיר אותו בהרווחה. דא עקא, שמדע הכלכלה כבר הפריך את כל הדוקטרינה הזאת בימי (הפיסיוקראטים ובעקבותיהם) Adam Smith
שומע ומשמיע כתב:בברכה המשולשת כתב:דוקטרינת "המחיר ההוגן" היתה רווחת מאוד בעולם הנוצרי. כל ספר אקדמי בתחום תולדות הכלכלה יזכיר אותו בהרווחה. דא עקא, שמדע הכלכלה כבר הפריך את כל הדוקטרינה הזאת בימי (הפיסיוקראטים ובעקבותיהם) Adam Smith
לא הבנתי. את מדבר על תיאוריה שהייתה קיימת בעבר. ואילו מה שמביאים פה זו טענה מוזרה שפעם באמת ככה זה היה עובד.
בברכה המשולשת כתב:שומע ומשמיע כתב:בברכה המשולשת כתב:דוקטרינת "המחיר ההוגן" היתה רווחת מאוד בעולם הנוצרי. כל ספר אקדמי בתחום תולדות הכלכלה יזכיר אותו בהרווחה. דא עקא, שמדע הכלכלה כבר הפריך את כל הדוקטרינה הזאת בימי (הפיסיוקראטים ובעקבותיהם) Adam Smith
לא הבנתי. את מדבר על תיאוריה שהייתה קיימת בעבר. ואילו מה שמביאים פה זו טענה מוזרה שפעם באמת ככה זה היה עובד.
בימים בהם משלה תיאוריה זו בכיפה אכן סברו שהיא עובדת, ועד היום כל מי שאינו מבין בכלכלה (כגון רוב הפוליטיקאים והעתונאים וכו') נוטה לחשוב כך
הוא לא טוען טענה עובדתית על התמחור, אלא על התפיסה הכלכלית שרווחה בעבר - כיצד ראו אנשים בעבר את כללי התמחור הנכונים והצודקים (עם או בלי מרכאות). התפיסה הזו משתקפת, לדעתו, גם בהלכות שונות הקשורות למושג המחיר.אוצר החכמה כתב:לא קראתי את המאמר, אבל מי שקרא אולי יסביר מה הוא טוען למה בעצם זה כך? כלומר למה בזמן הגמרא אנשים לא ניסו לקבל את המחיר המקסימלי? ולמה לא עבדו כללי היצע וביקוש?נ' שנרב בספרו קרן זוית מראה במאמר משכנע, שקביעת המחיר בימינו שונה מהותית מקביעתו בזמן הגמרא. בזמן הגמרא המחיר גילם את ההוצאות בתוספת שכר פעולה ומלאכה. בימינו הוא מגלם את המחיר המקסימלי אליו אפשר להגיע לפי כללי היצע-ביקוש. לכן קשה לנו להבין הרבה סוגיות בגמרא הקשורות לענייני תמחור.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 133 אורחים