"מיליהון דרבנין אמרין לא כמה דהוא מנהר בליליא הוא מנהר ביממא דאמר רב הונא כד הוינן ערקין באילין בוטיתא דסדרא רבה היו מדליקין עלינו נרות בשעה שהיו כיהים היינו יודעין שהוא יום ובשעה שהיו מבהיקין היינו יודעין שהוא לילה. ותייא כיי דמר רבי אחייא בר זעירא נח בכניסתו לתיבה הכניס עמו אבנים טובות ומרגליות בשעה שהיה כיהות היה יודע שהוא יום. ובשעה שהיו מבהיקות היה יודע שהוא לילה".
בהעמק דבר בראשית א, ה הנצי"ב האריך קצת בזה
- getimg.jpg (290.78 KiB) נצפה 2292 פעמים
אבל עדיין לא מובן בדיוק מה הסברא בזה ואם זה נכון במציאות עד כדי כך שעל פי זה פוסקים להלכה שבדיקת חמץ כשרה דווקא בלילה (כך פסק בשו"ע הרב).
[אגב, הנצי"ב שם הפנה גם לנסנהדרין קח:, ואשמח אם מישהו יאיר עיני למה התכוון]