קרבן עולה על חטא שאין מכיר בו אלא ה'

[עושה חדשות]

רמב"ן ויקרא פרק א -

וראיתי באגדה בויקרא רבא (ז ג) תני רבי שמעון בן יוחאי, אין העולה באה אלא על הרהורי עבירת הלב. אמר רבי לוי מקרא מלא הוא והעולה על רוחכם היה לא תהיה (יחזקאל כ לב), העולה מכפרת על העולה על רוחכם. וכן באיוב הוא אומר והעלה עולות מספר כולם כי אמר איוב אולי חטאו בני וברכו אלהים בלבבם (איוב א ה), הדא אמרה אין העולה באה אלא על הרהורי הלב. והטעם, שלפי שהוא חטא שאין מכיר בו אלא ה', לפיכך כולה כליל לה'

וצ"ע, מה השייכות להעלם החטא מבנ"א, דלפיכך אין אכילת כהנים ובעלים בקרבן עולה.
(ועיינתי במאירת עינים לר"י דמן עכו ובפי' הר"מ אבוסאולה, ועדיין לא הונח לי כ"כ, ולכן אני שואל ממעלתכם האם יש בזה הסבר פשוט).

[ביליצר]

הרמבן עצמו בתרי"ג מצוות מסביר ,

וממה שאתה צריך לדעת כי הזבחים יש מהם נאכלים לבעלים ולכהנים, והאמורים למזבח, כמו השלמים, ויש מהם נאכלים לכהנים כמו חטאות ואשמות, וזריקת דמים והקטרת אמורין, לכפר העבירה, אך העולה כולה כליל, ולא היה רשות לדבר גופני להנות ממנה, לפי שעיקרה באה על עון הרהור הלב בלבד, ולפי שהמחשבה היא המקור והתחלת הכל, והעביר המחשבה ההיא בהרהור רע הוצרך לעלות עולה כולה כליל, מנפש עד בשר יכלה, לשוב הכל רוח, כמו שהיתה עיקר העבירה ברוח, ועל זה אמרו חז"ל הרהור עבירה קשה מעבירה, ועל זה אמר רשב"י על מה העולה באה על הרהור הלב... וממה שצריך אתה לדעת מפני מה העולה באה זכר ולא נקבה, והשלמים אם זכר אם נקבה, ויחיד ששגג במצות לא תעשה כשבה או שעירה לא זכר, כי העולה הכוונה באה למעלה מן המקום שמתחלקים זכר ונקבה, לכך אם זכר אם נקבה, ויחיד ששגג במצות לא תעשה נקבה ולא זכר, כי מצות לא תעשה כנגד שמור, ושמור הוא כנגד המדה ההיא, העיר מחשבותיך לזה.