הערה לגבי זהותו של נחל מצרים

[קו ירוק]

אין קשר בין הנידון היכן הלך גבול הדרום לידיעה הבסיסית שנחל מצרים הוא הנילוס לפי רש"י הנזמך על חז"ל בת"י.
אך בודאי ישנה השלכה היכן לקבוע, או היכן א"א שתהיה נקודת החיבור בין ציר הגבול לנחל עצמו, לפי מה שמניחים היכן עבר הגבול הדרומי כולו.
נניח אילו הגבול היה יורד הרבה לדרום, הרי אין מניעה שהוא יתחבר עם נחל מצרים רחוק מהים, משא"כ אם מניחים שהגבול עבר באזור נחל צין.

[נתן]

הרי רש"י אומר שעוברים ממצרים לארץ ישראל מדרום לצפון וזהו הרי אחת הקושיות הגדולות על הדעה שהוא הנילוס, ואם נאמר כדבריך וכתמונתך שהחיבור הוא במקום שפכו אל הים אין בזה קושי אבל אם נמשיך הגבול דרומה ונאמר שהוא מתחבר אל הנחל לפני זה נמצא שעוברים מצפון לדרום דהרי הזרוע הפלוסית הוא באלכסון מדרום מערב לצפון מזרח,
ושוב אם יש לך איזה מאמר מקיף ע"ז הייתי מאד רוצה להינות ממנו, תודה רבה

[קו ירוק]

הרב נתן
א. דברי רש"י קשים מחד, כי מסתמא שהמציאות לא היתה נהירה מספיק, כי הוא מצייר שנחל מצרים הולך ממזרח למערב ומצרים בדרומה של א"י !!
אבל נכונים מצד שני, כלומר אמת שעיקר א"י היא מדרום לצפון (מבאר שבע ועד דן), ואף שבתחילה יש רצועת א"י בצפון מדבר סיני, שחציית הנחל בה היא ממערב למזרח בדוקא.
רק אם נחליט שהגבול הוא ואדי אל עריש לא יקשה, אבל מה לעשות שרש"י לא מפרש כך.

[עקביה]

רב קו ירוק

צר לי על עמלך הכפול וטרחתך המרובה (כאשר אני צריך לכתוב תגובה ארוכה, בד"כ אני עושה זאת בקובץ וורד ומעתיק לפורום, כדי שלא תקראנה אותי כאלה). אני מקווה שהוספת בהירות. ניכר שהשקעת הרבה מאד בסוגיא זו, והוצאת מתחת ידך מלאכה שיש בה חכמה. תיתי לך על כך.

א. לו יהי שציור זה והכיתוב שבו הוא העתק אמין של מה שעשה רש"י (אינני בטוח בכך, אבל אני מוכן לקבל זאת לצורך הדיון).
רש"י כפרשן אינו מציין את מקורותיו, מן הסתם מפני שפעמים רבות הוא מעבד את החומר המגיע מן המקור ומאבד במידה זו או אחרת את הקשר הישיר למקור (שהרי פירוש רש"י אינו אוסף ליקוטים אלא פירוש). אבל כאשר הוא מזהה בוודאות את נחל מצרים ומסתמך על מקור חז"לי ודאי שהיה לו להזכיר את המקור. על כן נראה לי שהוא לא התייחס לתרגום ירושלמי זה כאל חז"ל, אלא כאל פרשן קדמון, האומר דבר שרש"י עצמו היה אומרו גם ללא שעמד לפניו מקור כלשהו, כפי שכתבתי לעיל.
כשכתבתי 'השערה רעועה למדי' לא התכוונתי לטעון שרש"י לא ראה את התרגום ירושלמי, אלא רק שהוא לא הסתמך עליו כעל חז"ל אלא כעל מפרש שקדם לו.

ב. אה"נ, בימי הכו"פ כך היה, ולפי דרכינו למדנו שמה שהרבית לטעון על המרחק בין אל עריש למצרים לא הפריע לאיש לכנותו נחל מצרים.
כוונתך ש'נהר' מתייחס אל הנילוס ו'נחל' אל הזרוע הפילוסית? כמובן שא"א לומר כן, שא"כ נאמר לאברהם אבינו גבול אחר במקום אחר אצל הנילוס. האופן בו פירשתי לעיל אינו נורא כ"כ, אף אם יש בו דוחק, בהתחשב בנסיבות. יתכן מאד שכך פירשו רס"ג, כפו"פ ורדב"ז.

ג. אולי רש"ס הסתמך על תיאורי נוסעים, ולא הכיר את פיתוליו של אל עריש.

ד. אם אני מבין נכון, כוונתך לומר שכאשר הירושלמי אומר 'למערב' הוא אינו מתכוון לכיוון מערב, אלא לגבול מערב, ואז אין בעיה מהו הכיוון והדרך אל אותו גבול.
הבה נתבונן מעט בפירושו של התרגום ירושלמי אם כך ואם כך; בכל פרשת הגבולות לאחר המילה 'תוצאות' מופיע שם מקום כלשהו אליו ממשיך קו הגבול. ולא רק באמצע הילוכו של קו הגבול, אלא גם בסוף אותה הרוח. כך בסוף גבול צפון לא נאמר 'והיו תוצאותיו מזרחה' ולאחר מכן מתחיל גבול מזרח מחצר עינן, אלא נאמר 'והיו תוצאותיו חצר עינן'. וכך גם בגבול מזרח.
מובן מאד אם כן מדוע מפרש אונקלוס 'הימה' - לים. כי מדוע יהיה גבול דרום יוצא דופן?
וכיצד פירש רש"י? ובכן, בגבולו הדרומי של יהודה (יהושע טו ד), הוא גבולה הדרומי של א"י, נאמר 'והיו תוצאות הגבול ימה', וכתב שם רש"י: "תוצאות - סופו של מיצר אל הים הגדול שהוא מיצר מערבי לכל ארץ ישראל".
א"כ רש"י לא פירש 'ימה' כתרגום ירושלמי, שהכוונה למערב או לגבול מערב, אלא כאונקלוס. ומינה, שאף כשכתב בפ' מסעי: "והיו תוצאותיו הימה - אל מצר המערב" אין כוונתו ש'מצר מערב' הוא פירוש של 'ימה', אלא ימה הוא הים, ורש"י מסביר שזהו גבול מערב.
יצוין שאף תרגום יונתן ליהושע מפרש 'לים' ולא 'למערב'. (כן הוא בגירסאות מדויקות, יש ספרים לא מדויקים שנדפס בהם למערב).
ואף בתרגום ירושלמי, צע"ג אם אכן אפשר לומר שכוונתו לגבול מערב, שכן היה לו לומר 'תחום מערב' כפי שכינה את גבול צפון ואת גבול מזרח. לכן יותר נראה שכוונתו לכיוון מערב ולא לגבול מערב.

ה. רש"י לחלוטין לא מעיד שנאמן עליו תרגום ירושלמי כמקור חז"ל, כנ"ל.

ו. מהמפות שצירפת נראה שאתה לומד שקו הגבול פגע בנחל מצרים במקום השפך שלו אל הים. (אני צודק?). לכאורה מהמילים 'והיו תוצאותיו' מוכח לא כך, אלא שישנה דרך שעושה קו הגבול עם הנחל. אפילו אם תאמר שקו הגבול פגע מעט לפני השפך בנקודה כלשהי, מה מביא אותך לטעון שזו הנקודה הנכונה ולא קודם לה?

[קו ירוק]

רב עקביה

א. אינני נכנס לויכוח אם המפה אותנטית. סבורני שהראיתי זאת באופן מספיק ברור. ההבדל בין האותנטיות שהינך מייחס לעצם פירש"י עה"ת לעומת ציורו, היא בס"ה העובדה שציור זה לא נדפס כיום על ספר.. (יש גם הרבה ראיות נוספות ומפני הקוצר לא העליתים, ודי במש"כ).
הבה נבחן יחדיו: ככל שרש"י מביא בציורו משפט כזה: שפמה היא פמייס תרג' ירושל', היש מקום לטעון שהוא מצטט פרשן קדמון ומסכים עמו ? לא פשוט יותר שהוא מצטט דעת חז"ל?
ובכלל, הרי את התרגום הירושלמי מביאים תוס' פעמים רבות, כך גם הפרשנים הקדמונים במקומות רבים בנ"ך ובש"ס. תמיהני מאיפה בכלל נוצר אצלך ספק או פקפוק שמא תרגום ירושלמי זהו פרשן קדמון יותר או פחות, ולא חז"ל. זה לא מוזר למדי לטעון כך ? האם כל פקפוקך בתרגום הירושלמי שהוא חיבור חז"ל כצורתו, הוא בגלל הקושיא 'הנוראה' שסותרת את דברי רס"ג בזיהויו את ואדי על-עריש כנחל מצרים (כאשר רס"ג לא מוחזק כדברי קבלה אצל הראשונים ביחס לזיהוי שמות)?
[ציינתי כבר שהיה תרגום א"י שאיננו אונקלוס. לאן הוא נעלם? בפשיטות מסתבר שהוא התרגום הירושלמי המונח לפנינו], תינח תרגום יונתן, ולא נאריך בזה, אבל סתם בעלמא לפקפק - כי אישית נראה לך שואדי על עריש הוא נחל מצרים?

ככל שרש"י ראה את תרגום ירו' על הגבולין, והוא גם מציין בפירוש דברים כמוהו שאינם מסברא, כגון שלבא חמת היא אנטיוכיה, וזו מניין לו אם לא מהתרגום (שהרי רס"ג אומר שזו היא חַמַאה הסורית, ואגב זה סותר לדעת רס"ג עצמה, המתרגם שפם 'אפמיה' - הצפונית לחמאה! אז מניין לרש"י שלבא חמת היא אנטוכיה - אם לא מהתרגום).

אם כן גם הפשיטות של רש"י (שלא הכיר את א"י) בפירושיו במרחבי התנ"ך שנחל מצרים הוא הנילוס מחוייב שהוא מהתרגום. כי מי יימר לו שלא היו שניים אחד נילוס ואחד נחל מצרים.
אין זו טענה מדוע לא ציין רש"י כאן מקורות... הוא לא עורך תורני.

ב. א"א ללמוד מהכו"פ שאין חוסר הגיון בקביעה של ואדי על עריש כנחל מצרים. הרבה דברים קשים ישנם בכו"פ ולא כאן המקום. הוא מצטט שכך נהוג לומר - אני מניח בין הבדואים שבסביבה - שעד שם ארצות בני שם, ומכאן ארץ העם המצרי (וגם אז ועד היום אלו תרבויות שונות ומנטליות שונה. הערבים המצרים הם בני הגזע המצרי ושונים מערבים אחרים!) ומזה הוא הסיק שעד שם הגיעה ארץ מצרים של התורה, ועד שם ארץ ישראל.
נהר מצרים ונחל מצרים הוא אותו מקום בדיוק (ומיניה וביה לא יתכן אחרת כמשכ"ל), אבל 'נהר' כי הוא אכן נהר מצרים, ו'נחל' ע"ש הזרוע הפלוסית הספציפית של הגבול. לא אמרתי שביאורי זה הוא הלממ"ס, אבל מדוע דחיתו בקש? למה סבור הינך שפירושך עדיף, כלומר שנחל מצרים (שהוא ע"ש הארץ) אמור להיות מחוצה לה ולא מקור חיותה של הארץ המדברית הזו, ועוד רחוק ממנה כ-120 מילין. אם זה מצד הנסיבות, תצדיק לך בזה את רס"ג (אם כי בעיני זו קושיא עצומה), אבל עדיין ביאורי שלי נכון והגיוני הוא.

ג. האם עיינת ברש"ס? אצטט את לשונו: "וסדר המקומות אשר מצאנו היורדים מאשקלון שכבשן יהושע עד הנילוס הן אלו: עזה למטה מאשקלון, חאן יונס למטה הימנה, מדבר למטה, זעקה למטה, עריש למטה, אלחסין למטה, ביר אלעבדי למטה, קטיא למטה, ביר אלדוידאר למטה, צ'אלאחיה למטה, חטרא למטה, בלביס, כאצקא, מצרים, בולאק, נילוס (דמייט)".
מה מענייננו פיתוליו של ואדי על עריש. מוסכם על רש"ס שנחל זה הנשפך בישוב אל עריש אינו הגבול. והוא חולף על פניו ומתעלם ממנו בשתיקה רועמת.
אגב, ראה שם ברש"ס שהוא מתאר את 'נהר' שבמשנה שביעי' כנחל מצרים שבירושלמי אמרו שהוא נילוס. וכמו"כ הוא מפרש שאמנה הוא הר ההר המתורגם בירושלמי טורי אמנוס. כלומר גם בעיניו ירושלמי הוא חז"ל.

ד. לא כן. כוונתי שלמערב היינו הצד/הסיום המערבי של הגבול הדרומי שתחילתו במזרח בקצה ים המלח. וכך גם פירש"י להדיא, כמשכ"ל. ואחת היא לי אם חלק הנחל הקטן הזה שעד הים, זורם לכיון זה או אחר.
מה שטענת שמדוע התורה לא מפרשת היכן למערב - כלומר בים, זו הערה אבל איננה קושיא כלל, כי זה נכון וזה נכון. ורש"י על המקום מפרש את שניהם! ראה לשונו היטב, וכמשכ"ל, אז מה הינך מביא ממרחק לחמך את פרש"י ליהושע, הרי שניהם נכונים כמו שאמרנו: הנחל מסתיים בים (וזה הכוונה תוצאותיו אל הים - כפי שהערת), וגם זהו סיום הרוח הדרומית בצד המערבי, והירושלמי בחר לפרש שכאן סיומה של מערכת הגבול הדרומי (המפורשת בפסוקים באריכות יותר מרוחות אחרות). והכל שלום.

ה. כנ"ל, וככל הפרשנים הקדמונים - מלבדך (כמדומני).

ו. אכן, הוכרחתי מהענין שנקודת הפגיעה בנחל היא סמוך לעיר פלוסיון וסמוך לים (2 ק"מ בערך). אך זה מסיבות אחרות לגמרי שאין ברצוני לעמוד עליהם באשכול מצומצם זה שפתח מעכ"ת; בריא לי שהגבול הלך פחות או יותר מעל נחל צין דהיום, והמשיך והרחיב לאזור הר ציפורים ומשם הצטמצם (לפירש"י) לכיוון נחל מצרים. ובגלל אורכו של החוט עד לנחל מצרים, אפילו נטיה מועטה, פוגשת בנחל סמוך לעיר פלוסיון, כבמפה שצירפתי לעיל (את דעת הגר"א נשאיר, כי גם בזה יתכן להציע נטיה חדה יותר, אבל קשה להאריך בכך כאן).

(התנצלותי על האריכות, ושישנן בשורותי דברים שחוזרים על עצמם מלעיל).

[עקביה]

רב קו ירוק

א. בתרגום ירושלמי יש לעיתים דברים דומים קצת לתרגום יונתן עה"ת, דהיינו פרשנות שקשה להולמה. ראה לדו' מסעי לד ו. (וכן הטעות הגיאוגרפית של נילוס ומערב). לכן נ"ל שההתייחסות אליו היא לא כאל חז"ל, ודאי לא כאל אונקלוס.

העובדה שרש"י מזהה את לבוא חמת עם אנטוכיא אינה מעידה שהוא החשיב את הירו' כחז"ל. ראה סנהדרין צו: שרבלה היא אנטוכיא, ורש"י (יחזקאל יא י) מזהה את רבלה עם חמת, ע"פ מלכים ב' כג לג, ירמיה נב כז.

ב. 'נחל מצרים' אינו צריך להיות מקור חיותה של מצרים. הוא יכול להיקרא על שמה. אילו מצרים הייתה שכונת מגורים מרחק כזה הוא קושיא, אבל ביחס לגודלה של מצרים אפשר לקבל שאל עריש נקרא נחל מצרים.

ג. פיתוליו של אל עריש קריטיים לנושא הנדון. ראה נא מש"כ בפתח האשכול.
רש"ס אינו יכול להסתמך על מי שקדם לו אא"כ הוא מחשיבו כחז"ל?
הזיהוי של אמנה-הר ההר-טורי אמנון אינו זקוק לתרגום ירושלמי כלל ועיקר. יש על כך בחז"ל (התעצלתי לציין. אם יש צורך אעשה זאת).

ד. אף אני אין לי אלא לחזור על משכ"ל. (או שמא מחמת קוצר המשיג ועומק המושג לא הבנתיך).

ה. כנ"ל.

ו. מהפסוק משמע שיש כברת דרך אותה עושה קו הגבול מנקודת מפגשו עם הנחל ועד לים. אני מקווה שזה מתאים עם התיאוריה שלך.

[קו ירוק]

רב עקביה,
א. ד. לא עברתי על כל התרגום הירושלמי. ישנן דברים לא מובנים, ומטבע הדברים יכולים דברים להשתבש פה ושם כמו שקורה גם בתרגום אונקלוס (גם יתכן דעות בחז"ל), אבל כעיקרון אלו דברי חז"ל כצורת עריכתם (בשונה לחלוטין מתרגום יונתן), ואינני מבין איך עולה על לב לומר על התרגום הירושלמי, שכל הראשונים והמפרשים הקדמונים מביאים אותו כתרגום ירושלמי - כלומר ח"זל כצורתו, ולומר שאינו חז"ל. (ושוב, על תשיבני מתרגום יונתן עה"ת כי כבר עמדו החיד"א ועוד גדולים שהוא שונה, ונתנו לו טעם, אלא שעם העיון נראה שאינו כצורתו אלא מאן דהוא הוסיף בו נופך משלו). גם העירו מחברי הספרים על מקורות התרגומים כי לפי הנראה, הוא לא היה לפני הגאונים.
דוגמא לאחד הקשיים בתרגום ירו' הוא שמות כב ד, וכבר העירו ע"ז. אבל דברים רבים ניתן ליישבם (לא כן בתרגום יונתן).
מה שהערת לד ו, לק"מ, דהתרגום נוקט כשיטת ר' יהודה גיטין ח. שגבול ים הוא עד אוקיינוס. וכמובן קשה לי לבאר שוב ושוב, מדוע אין טעות גאוגרפית חלילה; 'הימה' מערבא. ולענ"ד לא עיינת במה שהסברתי כמין חומר את התרגום ירושלמי, בדיוק כפירש"י, ושנתן משקל לביאור תיבת 'ימה' שהוא קצה גבול הדרום שבמערב.
נכון שרבלה שבארץ חמת, היא דפני של אנטוכיה, אך חמת היא ארץ, ומניין היכן היא העיר אנטוכיה שבאותה ארץ. אבל התרגום הירושלמי מבאר שלבא חמת דגבולין היינו מעלך אנטוכיה, כלומר למבוא אנטוכיה שבפיתחת ארץ חמת. ועפ"ז פירש"י כאן (אגב, גם דפני סמוכה לאטיוכיה והיתה עיר הקייט שלה בזמן הרומאים, מסתבר גם בזמן נבוכדנצר, לכן חז"ל נקטו דפני של אנטוכיה ולא דפני של ארץ חמת בסתמא).
ככלות הכל מטרתי להראות שרש"י יונק דבריו מתרגום הירו', שכן נראה ממנו. וכ"ה בשפם וכ"ה בלבא חמת, ובפשוטו כ"ה בנחל מצרים.
ב. לו יהי שהיה שואדי אל עריש היה יכול להקרא נחל מצרים אף אם איננו הנחל העיקרי של מצרים - אבל הרי בפשוטו זה לא כך אז למה להידחק, רק משום שרס"ג אומר ? הא רש"י מפרש איפכא, וכ"ה בתרגום ירושלמי.
גם אם ניסית לדחוק וליישב בכך את רס"ג, לא העלית ארוכה, כי הדלתא של מצרים היא כ-200 ק"מ ממערב למזרח, וואדי על עריש מזרחה ממנה 120 ק"מ! יתירה מזו ככל שבמצרים אין אלא נהר אחד ויחיד שהוא חיותה של מצרים, מה ההגיון לומר שנחל מצרים הוא איזה נחל אכזב הרחק בפאתי מצרים, ולא הנהר של הארץ כפשוטו?
ג. לפי מה שבארתי בציר גבול דרום עם המפה, אין לזה שום משמעות, אף על הדברים בפתחת האשכול, כי פיתוליו אינם נוגעים לציר הגבול.
אין סיבה לרש"ס להסתמך על פרשן ללא בירור משלו, אא"כ הוא מחזיקו כחז"ל, אכן כן. וכך גם רש"י.
שטורי אמנוס הוא הר ההר יש הרבה רמזים בחז"ל, אבל תרגום ירושלמי הוא האומר כך מפורש. בס"ה ציטטתי מרש"ס שמשום מה הוא בחר לו המקור, שאמנה הוא הר ההר - מתרגום ירושלמי כלשונו שם, ולא אני הוא זה שכתבתי זאת אלא רש"ס.
ו. כתבתי שחור על גב תכלת - כ-2 ק"מ בנחל מנקדות חיבור עד הישפכו אל הים.
ואגב דעתי בענין הגבול, זו אינה תאוריה, אלא דברים המפורשים ברש"י ובהגר"א, וממה דמשמע מהם להדיא.

[עקביה]

רב קו ירוק

א. לו יהי שתרגום ירושלמי מחז"ל, אבל דברים קשים שיש בו אפשר שנכנסו מאוחר יותר. ככלות הכל איננו יודעים מי חברו. עקרונית אין סיבה שהראשונים לא יביאוהו, אבל אין זה מחייב שנקבל כל דבר קשה בו (גם את יוסיפון מביאים הראשונים).

גם אם תי"ר נוקט כר"י אין זה מיישב כלום מלשונו הקשה בפסוק הנ"ל.

עיינתי במה שכתבת, אך חושבני שמה שכתבתי דוחה את דבריך.

אפשר שהבין רש"י מסברא שאין הכוונה לארץ אלא לעיר. ראה רבינו מיוחס. ומסתבר שעיר זו היא אנטוכיה. שהיא הבולטת באזור.

ב. אינני מוצא בדברים אלה דחייה לדבריי. אינני יודע מדוע הנך חוזר על כך שאני מתעקש רק משום שרס"ג אומר. הרי בפתח האשכול הסברתי מדוע שיטה זו עדיפה בעיני.

ג. לא זכיתי להבין.

אין כל בעיה להסתמך על תי"ר כל עוד אין סיבה טובה שלא לקבל את דבריו.

ו. הייתי שמח לדעת, אם תואיל, על מה מסתמכת קביעתך בעניין הגבול הדרומי.

[קו ירוק]

רב עקביה
א. יוסיפון לא מובא להלכה. תרגם ירושלמי מופיע כפירוש ממש, או להלכה. רש"ס מביאו להלכה שעד שם ארץ עולי מצרים ונוהגת שם מצוות התלויות הארץ גם האידנא.
גם באונקלוס יש דברים קשים לפעמים (במה שלפנינו), ויתכן גם בירושלמי, אבל ככלות הכל הוא 'תרגום' בפי כל הראשונים וראשוני האחרונים כמו רש"ס ורע"ב.
זה שלא יודעים מי חבירו זה לא קשה, כמו שלא יודעים מי חיבר את תרגום שני, זה בודאי מחז"ל.
מניין לרש"י שלבא חמת זו העיר הראשית של חמת? בנבוכדנצר נאמר רבלה בארץ חמת, וע"ז אמרו חז"ל שזה היה בדפני/רבלה של אנטיוכיה, כלומר עיר סמוכה לאנטוכיה, אבל 'לבא חמת' יתכן מבוא הארץ ולא מבוא העיר, ובאמת ארץ חמת מתחילה במערב בין שני רכסי הרים גבוהים (גוש הרי אקרא וגוש הרי אמנוס) ויפול לשון 'לבא חמת' גם על הארץ, אבל רש"י נסמך על ירושלמי (איברא, אנו יודעים שגם אנטיוכיה יושבת במבוא הארץ שם).
ב. היות ובמצרים יש רק מקור מים אחד, הדעת נותנת שנחל מצרים ונהר מצרים ושיחור מצרים הוא הוא הנילוס בשמו היווני הידוע. וממנו נמשכים יאורים יאורים להרוות הארץ.
למה מסברא נראה יותר טוב להציע - שזה נחל רחוק מהדלתא 120 ק"מ מזרחה, באמצע שום מדבר, ויפול עליו השם נחל מצרים? .. אפילו היינו אומרים שהנחל הוא 'בואך מצרים', זה היה מתאים רק אם היה סמוך, וביותר אין כאן תיאור בפסוק כמו 'לבא חמת = מעלך אנטוכיה', ולא נאמר 'נהר לבא מצרים'. לכן אף בלא דברי תרגום ירושלמי ובלא רש"י, ההגיון אומר שואדי עאל עריש איננו ע"ש מצרים. כ"ש אחרי המקורות הנ"ל (וכמובן בל נשכח שבהכרח נהר ונחל מצרים הם אחד, ואז יקשה שבעתיים מצד שהוא נטול מים).
א"כ גם לדידך שהנך מפקפק ביחוסו של תרגום ירושלמי (ולדעתי ללא סיבה), ישנה גם ישנה סיבה לומר שואדי אל עריש איננו נחל מצרים, כאמור.
ג-ו. לדידך, פיתוליו של ואדי אל עריש קריטיים. לדידי אינם מענינים אותי: כי גם אילו היה הגבול ואדי עאל עריש. מנפשינו לא נוכל להוציא שהתורה באה לפרש ולא לסתום, את זה תשאיר לחז"ל. מפגש הנחל הוא עם ציר הגבול מעצמון אל נחל מצרים, היכן שיהיה, נכון שאפשר להציע הצעות, אבל זה מכח משמעות הפסוקים, ואין סברא מיוחדת שהיה מקום מסוים שבו ההגיון אומר שצריך להתחבר דוקא שם (אם תקח מפה בק"מ 20,000 ובודאי של 2000 גם הפיתולים הללו שמסתברים לך, יראו כלא מוכרחים גם מבחינה טופוגרפית=פני הארץ).
ו. ראה, פרוש הגר"א ליהושע, בביאור ענין הגבול הדרומי, ובאדרת אליהו פר' חוקת ופר' בלק, וברש"י על הפסוקים. ברור שזו יריעה רחבה מאוד, אבל זה הבסיס.

[עקביה]

א. למאי נפק"מ אם הוא מובא להלכה או לא? רש"י ושאר ראשונים החשיבוהו למקור אמין, ואתה אינו מחשיבו לאמין יותר מפראבדה... איני משווה ח"ו את הנידונים, אבל אפשר שיחשבו ראשונים שאפשר להסתמך על מקור קדום ולנו יתברר שאינו כן. היות ואין לנו על תי"ר מסורת השקולה לזו שיש לנו על המשנה והגמרא, אין לו משקל כשלהם, אף אם הוא נכתב באותה תקופה.

ב. כן נכון. לא נכון. (היינו, כלפי מה שאמרת שהוא לא נכון אני טוען כן נכון, וכלפי מה שאמרת שהוא כן נכון אני טוען לא נכון...).

ג-ו. עד שלא אדע על מה אתה מסתמך בקביעת תוואי הגבול הדרומי מעצמון אל נחל מצרים חסרה לי נקודה חשובה בויכוח אתך (שאולי תשכנע אותי שאני טועה). לע"ע מה שנראה לי הוא מה שכתבתי. חז"ל הם שאמרו שלא בא הכתוב לסתום אלא לפרש, ורק טבעי הוא להחיל קביעה זו בכל מקום שיש בה צורך.
אין צורך שאבדוק את תוואי הנחל תוך זחילה לאורכו, וגם לא בעזרת מפת סימון שבילים. די במפה שהבאת לעיל כדי לאמת את טענתי.

[קו ירוק]

א. תמיהני, הנ"מ היא עצומה. יוספיון גם אצל רש"י לא יכול להיות יותר מפראבדה.. כי איננו אלא סופר בעלמא, אבל מותר לקרא בו בשבת.. ויש בו סיפורים על החורבן..
תרגום ירושלמי, רש"י הסתמך עליו כחז"ל בפירושו למקרא ! וראשוני האחרונים מביאים אותו כפירוש עם נ"מ ישירה הלכה למעשה. הוא מפורסם בינינו פחות מתלמוד בבלי וירושלמי, אבל גם המדרשים מפורסמים פחות.. האם בשל כך איננו חז"ל ? אם רש"י והראשונים וראשוני האחרונים הביאוהו כפרשנות למקרא ולסוגיות - הא לך מסורת.

ב. טען מה שליבך חפץ, אך השב על דברי ונסה לפורכם, או להבהיר לעלוב שכמותי מדוע סברתי בענין מה ייקרא נחל מצרים מן השכל הישר - איננה נכונה, ולא כחותם ואומר 'מה שנראה לך לא נראה לי', וכי בהרגשות עסקינן.

ג-ו. חשוב למדי לבדוק את תואי הנחל, לפחות במפות מספיקות, כדי לא לקבוע יסודות שאינם עולים בקנה אחד עם המציאות.
ו'עצמון' הינך יודע היכן היא ? אבל אחרי שהגר"א פירש שגבול א"י כנגד נחל זרד (שלפירושו הוא ואדי חסא בקצה ים המלח), עם יציאה קטנה אל הדרום, כל זאת באין חולק עליו, יש לומר שעצמון היא בקו כללי של גבול זה, ומקומה במערב 'הר הנגב' מדלא כתי' וירד הגבול אל עצמון (אך א"ז ראיה מוחלטת). הצעתי ע"פ דרכו שזה ברמת ציפורים, ראה במפה עכשוית.
מעצמון לא התפרש מאום היכן הלך הגבול, מלבד שרש"י מפרש להדיא, וכך הוא מסברא, שמכאן ואילך הילוך הגבול למערב נוטה וחותר מעט לצפון - להשלים הנטיה הראשונה של מעלה עקרבים וצין. א"כ מתח קו ישר מנקודה שיכולה להסתבר כעצמון עד נחל מצרים (אם בקבלה זה לא היה קו ישר, אזי תשב"י יורה לנו איך התעקם מעט).
מכאן ואילך עומד בבסיס הויכוח היכן הוא נחל מצרים, רש"י מביא מחז"ל שהוא הנילוס, וכך מסתבר כמו שהארכתי. דברי רס"ג והרדב"ז יותר דחוקים (ואין דברי רס"ג בזה בקבלה).