בברכה המשולשת כתב:אולי כתב כן הואיל ואינו מפורש בדברי הרמב"ם
בברכה המשולשת כתב:התכוונתי הפוך
עושה חדשות כתב:כ' בפי' רבינו חננאל בן שמואל בעירובין ד"ח "יראה לי שזה שאמרו ספק טומאה ברה"י טמא, מדרבנן הוא, וקרא אסמכת' בעלמ'. דלא הוי טמא מדאוריתא אלא טומאה ודאית, אבל מספק אינו טמא מדאוריתא, וברה"ר לא גזרו".
והיות והרחב"ש הנ"ל הוא מבימ"ד דהרמב"ם, ראוי לעיין בזה בשי' הר"מ, ועי"ש בהל' אבות הטומאה פי"ד ה"ד ובפט"ז ה"א ובהל' טו"מ פ"ט הי"ב, ובספר המפתח בכל המקומות, וציינו שם כמה אחרו' שדנים כן בשי' הר"מ דאולי ס"ל דדין ספ"ט ברה"י טמא הוא רק מדרבנן.
אבל אולי הראיה היא הפוכה, שאם רחב"ש נקט כן בשי' הר"מ, היה לו להביא כן בשמו כדרכו בכל פירושיו, ולא לכתוב "יראה לי".
עושה חדשות כתב:ראוי לעיין בזה בשי' הר"מ, ועי"ש בהל' אבות הטומאה פי"ד ה"ד ובפט"ז ה"א ובהל' טו"מ פ"ט הי"ב, ובספר המפתח בכל המקומות, וציינו שם כמה אחרו' שדנים כן בשי' הר"מ דאולי ס"ל דדין ספ"ט ברה"י טמא הוא רק מדרבנן.
סתם יהודי כתב:עושה חדשות כתב:ראוי לעיין בזה בשי' הר"מ, ועי"ש בהל' אבות הטומאה פי"ד ה"ד ובפט"ז ה"א ובהל' טו"מ פ"ט הי"ב, ובספר המפתח בכל המקומות, וציינו שם כמה אחרו' שדנים כן בשי' הר"מ דאולי ס"ל דדין ספ"ט ברה"י טמא הוא רק מדרבנן.
א. לא הבנתי איך קשורים לשאלתך דברי הרמב"ם שציינת מהל' אה"ט יד ד.
ב. תמהני שיש לך ספק לגבי דעת הרמב"ם, אחרי שכבר ציינת את המקורות מהל' אה"ט טז א ומהל' טו"מ ט יב, שמשם יש לענ"ד ראייה ברורה שלדעת הרמב"ם - דווקא ספק-טומאה של סוטה אסור מדאורייתא - אבל לגבי איסורי טומאה אחרים (כל שאינם בכרת אלא בלאו בעלמא) ספיקם מותר מהתורה ואסור רק מדבריהם, שהרי כך כתב להדיא (אה"ט טז א): "חכמים...ומפני מה החמירו בספק-רשות-היחיד וכו". ודבריו יותר מפורשים בהל' טו"מ ט יב: "ואין טמא מן התורה אלא מי שנטמא טומאת ודאי, אבל כל הספיקות, בין בטומאות בין במאכלות...אין להם אלא מדברי סופרים". ובע"כ מיירי ברשות היחיד דהא ברשות הרבים מותר אפילו מדברי סופרים.
עושה חדשות כתב:א. ז"ל כסף משנה שם "ומ"ש רבינו ויראה לי שספיקו טהור נראה שטעמו משום דכיון שטהרו חכמים טומאה צפה ע"פ המים הו"ל ספיקא דרבנן לקולא", ודו"ק.
עושה חדשות כתב:ב. האחרו' האריכו בשי' הרמב"ם, ולא ברירא להו כלל כמסקנתך, עי' בס' המפתח. בכלל צ"ע האם חידוש זה דספ"ט ברה"י לא נאסר אלא מדרבנן אינו נסתר מדינים מפורשים (וכגון שהנזיר מגלח על ספ"ט ברה"י, אמנם הר"מ באמת לא הביא דין זה).
באמת זו בעיה בפנ"ע, האחרו' תמהו (ראה בשו"ת אחיעזר ובסטנ' מהגר"ח ועוד) למה הר"מ לא הביא שהנזיר מגלח על ספ"ט, ולהנ"ל א"ש. אבל עצם הנידון הוא מחלוקת בירו' בפסחים ונזיר נזיר שנטמא בספק רשות היחיד ואינו בפסח ר' הושעיא רבה אמר הנזיר מגלח ר' יוחנן אמר אין הנזיר מגלח, ואטו בזה נחלקו האם הוא טמא מדאו' או מדרבנן?עושה חדשות כתב:בכלל צ"ע האם חידוש זה דספ"ט ברה"י לא נאסר אלא מדרבנן אינו נסתר מדינים מפורשים, (וכגון שהנזיר מגלח על ספ"ט ברה"י, אמנם הר"מ באמת לא הביא דין זה).
משתמשים הגולשים בפורום זה: Google [Bot] ו־ 133 אורחים