אז אשאל באופן שהיא לא מכחישה.ביליצר כתב:הרי היא מכחישה את העד ויש לה חזקת פנויה, גם בעד אומר אכלת חלב והלה מכחישו פטור מקרבן
אכן לש' רש"י ודאי היה מיישב את זה, אבל לכו"ע גם כשבא לאסור נאמר הכלל של אין דשב"ע פחות משניים.איש טלז כתב:ראה לשון רש"י בגיטין ג"ב ע"ב אין דבר שבערוה פחות משניים אין דבר שבערוה ראוי להתירו בפחות משניים
הרי האחרו' האריכו בזה וכנודע, וזה הביאני לשאול מה הטרידם בגזל יותר מדבר שבערווה.שומע ומשמיע כתב:למה זה לא קשה לך לעניין גזל?
איש טלז כתב:לביליצר לא הבנתי כלל דבריך אתה כופר במושג דבר ערוה ולדעתך הכל הוא כלל דומיא דאיסורים [דשם יש שיטות שתליא במכחישו] ????
לבעל העושה חדשות
לדעתי המקרה הקיצוני בזה הוא דברי הב"י יור"ד קכז' בע"א שמעיד לאיסור ואין הבעלים מודה די"א שנאמן לאסור לכל העולם חוץ מן הבעלים ושם קשה למאוד מ"ש וכי דינה של החתיכה מילתא תלוי כלפי הבעלים ועיין
עזריאל ברגר כתב:אם בא עד אחד - בין כשר ובין פסול, בין קרוב ובין רחוק - ואומר שפלונית התקדשה לפלוני בפני שני עדים כשרים ומתו העדים - בזה דנים ככל איסורין שבתורה, אולי בשינויים קלים (כלומר אינני בטוח שניתן להמית אותה בב"ד על סמך עד אחד, אבל סביר להניח שכן, דלא גרע עד אחד מהוחזקו בעיר).
איש טלז כתב:לדעתי המקרה הקיצוני בזה הוא דברי הב"י יור"ד קכז' בע"א שמעיד לאיסור ואין הבעלים מודה די"א שנאמן לאסור לכל העולם חוץ מן הבעלים ושם קשה למאוד מ"ש וכי דינה של החתיכה מילתא תלוי כלפי הבעלים ועיין
מצאתי כתוב מה שפירש רבינו תם דעד אחד שאמר נתנסך יינך ומכחישו או שאומר איני יודע דאינו נאמן נראה דהיינו לבעל הבית ולבני ביתו דוקא שמפסיד ממון להם אינו נאמן אבל אחרים לא כל כמינייהו לסמוך על הכחשה דבעל הבית דעד אחד נאמן באיסורין
עושה חדשות כתב:עזריאל ברגר כתב:אם בא עד אחד - בין כשר ובין פסול, בין קרוב ובין רחוק - ואומר שפלונית התקדשה לפלוני בפני שני עדים כשרים ומתו העדים - בזה דנים ככל איסורין שבתורה, אולי בשינויים קלים (כלומר אינני בטוח שניתן להמית אותה בב"ד על סמך עד אחד, אבל סביר להניח שכן, דלא גרע עד אחד מהוחזקו בעיר).
???
עזריאל ברגר כתב:עושה חדשות כתב:עזריאל ברגר כתב:אם בא עד אחד - בין כשר ובין פסול, בין קרוב ובין רחוק - ואומר שפלונית התקדשה לפלוני בפני שני עדים כשרים ומתו העדים - בזה דנים ככל איסורין שבתורה, אולי בשינויים קלים (כלומר אינני בטוח שניתן להמית אותה בב"ד על סמך עד אחד, אבל סביר להניח שכן, דלא גרע עד אחד מהוחזקו בעיר).
???
שו"ע אבה"ע סימנים מז-מח
עושה חדשות כתב:???
ועי' בח"מ שם דמיירי בשותקת, וכגון שמעיד על קבלת קידושין ע"י אביה.ע"א אומר נתקדשה - כבר מבואר ע"א בקדושין לרוב פוסקים לא מהני וצ"ל הכא איירי באומר נתקדשה בפני ובפני אחרים אז חיישינן לכתחלה ולא תנשא מיהו אפילו אם בא זה לבדו ואמר נתקדשה בפני ובפני אחרים אם נשאת לא תצא דאין דבר ערוה פחות מב' וכ"כ הר"ן וכן כוונת תוס' בסוגיא זו וכבר כתבתי בסימן מ"ב
עושה חדשות כתב:סימן מח לא רלוונטי.
סימן מז, ס"ג נוגע לעניננו, וזה בנושא של הרמב"ם שציין ר' ביליצר לעיל.
אעתיק את דברי הבית שמואל שם, ובזה אקווה שאצא יד"ח הסבר כראוי.ועי' בח"מ שם דמיירי בשותקת, וכגון שמעיד על קבלת קידושין ע"י אביה.ע"א אומר נתקדשה - כבר מבואר ע"א בקדושין לרוב פוסקים לא מהני וצ"ל הכא איירי באומר נתקדשה בפני ובפני אחרים אז חיישינן לכתחלה ולא תנשא מיהו אפילו אם בא זה לבדו ואמר נתקדשה בפני ובפני אחרים אם נשאת לא תצא דאין דבר ערוה פחות מב' וכ"כ הר"ן וכן כוונת תוס' בסוגיא זו וכבר כתבתי בסימן מ"ב
הרי לך, דמלבד דין לכתחי' שלא תינשא, סו"ס אם נישאת לא תצא, אף דהיא אינה יודעת כלום, בעלה אינו יודע כלום, ע"א מעיד שהיא אסורה לו באיסור אשת איש, ובכל זאת לא חיישי' לדבריו בדיעבד.
ואת אמרת סוקלין
???
עושה חדשות כתב:איש טלז כתב:לדעתי המקרה הקיצוני בזה הוא דברי הב"י יור"ד קכז' בע"א שמעיד לאיסור ואין הבעלים מודה די"א שנאמן לאסור לכל העולם חוץ מן הבעלים ושם קשה למאוד מ"ש וכי דינה של החתיכה מילתא תלוי כלפי הבעלים ועיין
כוונתך לדברים דלהלן? -מצאתי כתוב מה שפירש רבינו תם דעד אחד שאמר נתנסך יינך ומכחישו או שאומר איני יודע דאינו נאמן נראה דהיינו לבעל הבית ולבני ביתו דוקא שמפסיד ממון להם אינו נאמן אבל אחרים לא כל כמינייהו לסמוך על הכחשה דבעל הבית דעד אחד נאמן באיסורין
אכן פלאי פלאים.
ונשאלה את שומע ומשמיע, מה האריכו האחרו' לבאר באיסור גזל שהוא תלוי במשפטי הממון, אחרי שמצאנו כאן דאף איסור יי"נ נקבע לפי משפטי הממון...
אגב, היכן "מצאתי כתוב"?
שומע ומשמיע כתב:עושה חדשות כתב:איש טלז כתב:לדעתי המקרה הקיצוני בזה הוא דברי הב"י יור"ד קכז' בע"א שמעיד לאיסור ואין הבעלים מודה די"א שנאמן לאסור לכל העולם חוץ מן הבעלים ושם קשה למאוד מ"ש וכי דינה של החתיכה מילתא תלוי כלפי הבעלים ועיין
כוונתך לדברים דלהלן? -מצאתי כתוב מה שפירש רבינו תם דעד אחד שאמר נתנסך יינך ומכחישו או שאומר איני יודע דאינו נאמן נראה דהיינו לבעל הבית ולבני ביתו דוקא שמפסיד ממון להם אינו נאמן אבל אחרים לא כל כמינייהו לסמוך על הכחשה דבעל הבית דעד אחד נאמן באיסורין
אכן פלאי פלאים.
ונשאלה את שומע ומשמיע, מה האריכו האחרו' לבאר באיסור גזל שהוא תלוי במשפטי הממון, אחרי שמצאנו כאן דאף איסור יי"נ נקבע לפי משפטי הממון...
אגב, היכן "מצאתי כתוב"?
כמובן שאני לא זה שקישר ליין נסך.
אפרש קצת אתת שיחתי. האחרונים לא האריכו במשפטי הממון. זה חידוש של הגרש"ש. בתומים [וכדבריו מפורש בספר התרומות] כתוב שגזל ודאי אסר רחמנא ולא ספק. וא"כ מדבר דבר נלמד שה"ה לערווה. בקונה"ס כתוב משהו ממוצע בין הגרש"ש לתומים. ולפי הגרש"ש נצטרך לומר שמדבר דבר למדנו שיש מושג של משפט האישות.
איש טלז כתב:ראה זה חדש בתשובת חכמי פרובנציא בהלכות קידושין סימן ה' סימן ו'
וז"ל בתו"ד והיינו הטעם שפירש הקדוש מטריי"ש כמו שבממון צריך שני עדים להוציא מיד המוחזק ולהביא ביד התובע הכי נמי בקידושין צריך שני להוציא האשה להביאה לרשות בעל וכן בגירושין עי"ש בכל לשונו הזהב ודוק
עושה חדשות כתב:כידוע כלל זה נאמר (גם) כשבא עד אחד לאסור אשה על בעלה, או לאסור אותה לעלמא כדין אשת איש, דאינו נאמן כלל, כי אין דשב"ע פחות משניים.
ויש כאן שאילה פשוטה (ועתיקה), אבל תשובה ברורה לא ידענא לה.
הרי אם בא ע"א ואומר על מאכל שהוא איסור, ודאי הוא נאמן, וחייבים כולם לפרוש מן האיסור, ונאמנות זו לפי הרבה ראש' איננה גזיה"כ אלא סברא היא להאמינו, ולא לחושדו בשקר וטעות, וא"כ סברא זו בדשב"ע להיכן אזלא, וכי איסור אשת איש קיל מאיסורי מאכלות?
ולשם המחשה אשאל, הרי אם ראובן עומד לישא את שרה, ובא שמעון ומעיד שראובן נשבע לא לעשות זאת, (וראובן אינו מכחיש), הרי מיד כייפי' לראובן שלא ישאנה, ולעומת זאת, אם מעיד שמעון ששרה הינה אשת איש, וראובן מושבע ועומד מהר סיני שלא לישאנה, אין שומעין לו כי אין דשב"ע פחות משניים.
(כמובן שורש החילוק הוא בין עדות על דבר סתמי, ובין עדות על דבר חשוב כמו דשב"ע, וזהות "דבר" כמו דשב"ע או דבר שבממון אינה יכולה להיקבע בלא ב' עדים. אבל עדיין, חשש האיסור להיכן הלך).
אולי תוכלו לעזור לי לפתור את החידה הזו באופן נאות.
עושה חדשות כתב:ב"י יו"ד סי' קכז כתב:מצאתי כתוב מה שפירש רבינו תם דעד אחד שאמר נתנסך יינך ומכחישו או שאומר איני יודע דאינו נאמן נראה דהיינו לבעל הבית ולבני ביתו דוקא שמפסיד ממון להם אינו נאמן אבל אחרים לא כל כמינייהו לסמוך על הכחשה דבעל הבית דעד אחד נאמן באיסורין
...
אגב, היכן "מצאתי כתוב"?
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 186 אורחים