עיק כתב:אם גם "פוסל" מספיק לך, אז נמצא אחד מהן קרוב או פסול.
ארזי ביתר כתב:להבא, מומלץ לכתוב את הכותרת בצורה נוחה יותר, ולפרט בגוף ההודעה את הדברים בצורה ברורה יותר. למשל כך:
אדם אחד שדינו משליך על רבים
מצינו מספר דוגמאות, שדינו של אדם אחד, משליך על רבים הסובבים אותו:
א. חמש עשרה נשים פוטרות צרותיהן וצרות צרותיהן עד סוף העולם. אשה אחת פוטרת צרות וצרות-צרות רבות.
ב. חתן, או אחד מבעלי הברית [אבי הבן/סנדק/מוהל], פוטרים את כל מתפללי בית הכנסת מאמירת תחנון.
ג. גוי או מומר המתגוררים בעיר, פוסלים את העירוב של העיר.
האם מישהו כאן, מכיר דוגמאות נוספות כאלו?
ארזי ביתר כתב:נסיונך צלח. לחברים דפה, זה מפריע בעין...
ארזי ביתר כתב:נסיונך צלח. לחברים דפה, זה מפריע בעין...
עוד יהודי כתב:וכן בכל מקרה ומקרה יש לדון ולפלפל.
עוד יהודי כתב:הדיון קצת מוזר כי בכל מקרה יש לדון האם אכן זוהי ההגדרה. למשל מנא לך שבעירוב גוי אוסר על כולם דילמא תיקנו שגוי אוסר ככל דייר [אע"פ שאין דירת עכו"ם דירה] ועירוב אי אפשר לעשות איתו. ואם אכן כך הם פני הדברים נמצא שגוי אינו אוסר את כולם יותר מכל דייר בחצר שלא עירב.
רבותיי כתב:על פי שניים יקום דבר...
ביליצר כתב:עירוב תבשילין של מרא דאתרא
ביליצר כתב:הרב מערב ופוטר את האנוס והשוכח,
ביליצר כתב:ואם אף אחד לא עירב ורק הרב?
סתם יהודי כתב:עוד יהודי כתב:הדיון קצת מוזר כי בכל מקרה יש לדון האם אכן זוהי ההגדרה. למשל מנא לך שבעירוב גוי אוסר על כולם דילמא תיקנו שגוי אוסר ככל דייר [אע"פ שאין דירת עכו"ם דירה] ועירוב אי אפשר לעשות איתו. ואם אכן כך הם פני הדברים נמצא שגוי אינו אוסר את כולם יותר מכל דייר בחצר שלא עירב.
א. אם הדייר הגוי לא היה קיים בעולם, אז שאר הדיירים היו רשאים לטלטל.
השאלה היא, האם יש עוד דוגמאות, חוץ מהארבע הנ"ל.
סתם יהודי כתב:ביליצר כתב:ואם אף אחד לא עירב ורק הרב?
עד שאתה מביא את הדוגמה של רב-העיר שעירב ושפוטר בזה את שאר דיירי העיר - אף אם לא עשו דבר, למה לא הבאת את הדוגמה של אדם (לאו דווקא רב) שבנה חומה מסביב לעיר - שבזה הותרו כל דיירי העיר לטלטל - אף אם לא עשו דבר, או את הדוגמה של אדם (לאו דווקא רב) שהניח על הסוכה את הסכך - שבזה הותרו כולם לסעוד שם - אף אם לא עשו דבר?
ובכן: אני לא הבאתי את הדוגמאות הנ"ל - ועוד הרבה דוגמאות כיו"ב - וגם לא את הדוגמה שלך, משום שלגביהן - אין חידוש בזה שבמעשה של היחיד הותרו הרבים - שהרי בזה הם הותרו גם אם הם לא עשו דבר.
ובכלל, עד שאתה שואל האם - דיירי העיר רשאים לטלטל - אם רק הרב עירב ולא השאר, אשאל אותך אני:
במקרה של משנה א דיבמות, למה לא שאלת, האם הנשים פטורות מיבום אם - רק בת אחיו של הנפטר הייתה נשואה לנפטר - ולא שאר הנשים הנ"ל?
במקרה של העד הפסול (ראה בתגובת עיק), למה לא שאלת, האם העדות נפסלת אם - רק הפסולים העידו - ולא השאר?
במקרה של הסנדק, למה לא שאלת, האם המתפללים פטורים מאמירת תחנון אם - רק הסנדק טרם אמר תחנון - אבל שאר המתפללים כבר אמרו?
ובכן: מאותה הסיבה שאתה לא שאלת את הנ"ל, גם אני לא שאלתי את שאלתך הנוכחית, האם דיירי העיר רשאים לטלטל - אם רק המרא דאתרא עירב - ולא השאר: לא שאלתי, לא רק משום שכבר ידעתי שהם רשאים, אלא במיוחד משום שידעתי שאין חידוש בזה שהעירוב של הרב פוטר את כולם - שהרי הוא פוטר את כולם אפילו אם הם לא עשו דבר (כמבואר בתחילת הודעה זו).
עוד יהודי כתב:סתם יהודי כתב:עוד יהודי כתב:הדיון קצת מוזר כי בכל מקרה יש לדון האם אכן זוהי ההגדרה. למשל מנא לך שבעירוב גוי אוסר על כולם דילמא תיקנו שגוי אוסר ככל דייר [אע"פ שאין דירת עכו"ם דירה] ועירוב אי אפשר לעשות איתו. ואם אכן כך הם פני הדברים נמצא שגוי אינו אוסר את כולם יותר מכל דייר בחצר שלא עירב.
א. אם הדייר הגוי לא היה קיים בעולם, אז שאר הדיירים היו רשאים לטלטל.
השאלה היא, האם יש עוד דוגמאות, חוץ מהארבע הנ"ל.
וגם כל דייר יהודי שלא עירב אם הוא לא היה היה מותר לטלטל
ביליצר כתב:סתם יהודי כתב:ביליצר כתב:ואם אף אחד לא עירב ורק הרב?
עד שאתה מביא את הדוגמה של רב-העיר שעירב ושפוטר בזה את שאר דיירי העיר - אף אם לא עשו דבר, למה לא הבאת את הדוגמה של אדם (לאו דווקא רב) שבנה חומה מסביב לעיר - שבזה הותרו כל דיירי העיר לטלטל - אף אם לא עשו דבר, או את הדוגמה של אדם (לאו דווקא רב) שהניח על הסוכה את הסכך - שבזה הותרו כולם לסעוד שם - אף אם לא עשו דבר?
ובכן: אני לא הבאתי את הדוגמאות הנ"ל - ועוד הרבה דוגמאות כיו"ב - וגם לא את הדוגמה שלך, משום שלגביהן - אין חידוש בזה שבמעשה של היחיד הותרו הרבים - שהרי בזה הם הותרו גם אם הם לא עשו דבר.
ובכלל, עד שאתה שואל האם - דיירי העיר רשאים לטלטל - אם רק הרב עירב ולא השאר, אשאל אותך אני:
במקרה של משנה א דיבמות, למה לא שאלת, האם הנשים פטורות מיבום אם - רק בת אחיו של הנפטר הייתה נשואה לנפטר - ולא שאר הנשים הנ"ל?
במקרה של העד הפסול (ראה בתגובת עיק), למה לא שאלת, האם העדות נפסלת אם - רק הפסולים העידו - ולא השאר?
במקרה של הסנדק, למה לא שאלת, האם המתפללים פטורים מאמירת תחנון אם - רק הסנדק טרם אמר תחנון - אבל שאר המתפללים כבר אמרו?
ובכן: מאותה הסיבה שאתה לא שאלת את הנ"ל, גם אני לא שאלתי את שאלתך הנוכחית, האם דיירי העיר רשאים לטלטל - אם רק המרא דאתרא עירב - ולא השאר: לא שאלתי, לא רק משום שכבר ידעתי שהם רשאים, אלא במיוחד משום שידעתי שאין חידוש בזה שהעירוב של הרב פוטר את כולם - שהרי הוא פוטר את כולם אפילו אם הם לא עשו דבר (כמבואר בתחילת הודעה זו).
אולי מקוצר דעתי לא הבנתי לאן כבודו חותר ,יש כאן אדם מסויים הפוטר את העיר מלעשות עירוב ,
עשיית החומה אינה מתרת אלא החומה מתרת וכך סכך הסוכה ,
ביליצר כתב:בסוכה לא צריך יהודי כלל ע,ע גנב"ך
יתרה מכן גם קוף העושה לשם צל הסוכה כשרה,עיין סוכה דף ח ,סוכת בהמה ,שו"ת הרשבא חלק ג סימן רנט
גליוני הש"ס
רבותיי כתב:ארזי ביתר כתב:נסיונך צלח. לחברים דפה, זה מפריע בעין...
גם אני מצטרף, ועל פי שניים יקום דבר...
אף פעם לא מאוחר, ואתה עדיין יכול לשנות.
עזריאל ברגר כתב:רבותיי כתב:ארזי ביתר כתב:נסיונך צלח. לחברים דפה, זה מפריע בעין...
גם אני מצטרף, ועל פי שניים יקום דבר...
אף פעם לא מאוחר, ואתה עדיין יכול לשנות.
גם אני מצטרף, וזה שלא רבים העירו - זה מסתמא בגלל שלא כולם מהדרים להסיט את נושא האשכול בכל מקום שאפשר...
ביליצר כתב:א ,כתבת מפורש שצריך עשיה על ידי יהודי.
ביליצר כתב:ב הינך טוען שלא מצאת את גליוני הש"ס, ולכן ???????...והנה הגליוני הש"ס.
ביליצר כתב:ד מהא דגוי מותר בעשייתו ש"מ דתעשה ולא מן העשוי אומר לך שהמעכב הוא הדין שלא יהיה עשוי ולא שיש דין עשיה.
ביליצר כתב:ג מ"ש עשייה על ידי גוי או ע"י קוף ?יש דין דכח גברא?ונניח..
ביליצר כתב:וכש"כ כשמעשה קוף [סוכת בהמה] כשרה.
משולש כתב:כל מקום שמוציא את הרבים.
משולש כתב:אבל למאי נ"מ הדיון הזה?
ביליצר כתב:לא ,אין דין עשייה...יש דין שלא יהיה עשוי מאליו ,זה הבדל גדול.
ביליצר כתב:אם הגענו להבדיל בין קוף לבהמה ???
ביליצר כתב:איך אתה מרבה גוי ובהמה לעשיה??
ביליצר כתב:ועיין שוב ברשבא וברב יוסף אנגיל.
ביליצר כתב:יש איש [גברא] שמצטוה בעשיית סוכה, תעשה...מגיעים בית הלל עם חידוש מהפכני, אין דין עשיה בסוכה
ביליצר כתב:ויש סוכה [חפץ] שבכדי לקיימה אסורה להתהוות מאליה...שאין הסוכה כשרה כשהיא נעשית מאליה.
ביליצר כתב:וגם סוכת גנב"ך כשרה.
ביליצר כתב:וגם בהמה בפשטות [לקוף היה חם ומצא מקום מסתור בין 3 קירות תלש חלק מהעץ שעמד שם וכיסה את עצמו למהדרין] בפשט הגמרא, למרות שהפשטות הוא כפי הג"ה.
ביליצר כתב:חג הסוכות תעשה לך נצטוו לכאורה כל היהודים בעשיית סוכה, וקשה הרי עכו"ם ובהמה לאו בתורת סוכה הם וגם לאו בני שליחות??
ביליצר כתב:וגם אם חלקו עליו [על גליוני הש"ס] אין זה אומר שאחזו שנפסל במעשה קוף.
ביליצר כתב:אלא שלא סברו שהגמרא מתכונת לעשיית סוכה על ידי בהמה, ומאי שנא.
ביליצר כתב:אלא אי נימא דבעינן לשם צל אדם ולא שם צל בהמה ואין בזה סברא.
ביליצר כתב:אני חוזר שוב: חפשת פוטרים אוסרים ומתירים וכו', הבאתי לך דוגמה יפה שיש רב שהוא אדם מסויים ויחיד שיכול לפטור במקרים את כל העיר על ידי עשיית עירוב.
ביליצר כתב:עיין בהליכות שלמה מועדים פרק ס,יג, שאם הונח סוכה מאליה ולא ע״י מעשה אדם, אם היתה דעת הבעלים באותה שעה שיהא לצל - הסוכה כשרה...כאשר נעשית לצל, אפילו שנעשית מאליה - כשרה.
ביליצר כתב:אין אדם העושה סוכה מחייב, פוטר אוסר או מתיר, אלא בהויית הסוכה יש מצוה בישיבה בה.
ביליצר כתב:אם נפשך עדיין איננה שקטה אז אנכי עם רב יוסף אנגיל והכול על מקומו בא בשלום.
ביליצר כתב:ואין עירוב [פרשיות] קשורה לכאן
ביליצר כתב:יופי אז התקדמנו, לדעת השולחן ערוך אם הרוח תכסה ארבעה דפנות והבעלים יחשבו לשם צל כשר, שמע מינה דאין צריך עשייה..
ביליצר כתב:שאלת עכשיו לפי הגליוני השס, אכן לא צריך דעת רק דעת קוף לשם צל.
ביליצר כתב:דעת האדם אינה מחייבת או פוטרת כלל וכלל, אלא כשיש סוכה כשרה היא זאת המחייבת הישיבה.
ביליצר כתב:מעתה אשלח גט על ידי קוף ואכוין לשם גירושין ויחשב למעשה גירושין למהדרין.
ביליצר כתב:למה אין הקוף יכול לכוין לשם צל הרי מתכסה כי חם לו.
ביליצר כתב:אכן בלעדי הגוי החושב כשרוח עושה סוכה שתהיה לשם צל הסוכה כשרה ולכן?האם הוא מחייב או פוטר ?
ביליצר כתב:האדם מתחייב כשיש סוכה.
סתם יהודי כתב:ביליצר כתב:מעתה אשלח גט על ידי קוף ואכוין לשם גירושין ויחשב למעשה גירושין למהדרין.
אליבא דהגרשז"א, שאני גירושין משום דגבייהו כתיב להדיא: "כי יקח איש אשה וגו' וכתב לה ספר כריתת ונתן בידה". מי "נתן בידה"? האיש, כדמוכח מרישא דקרא!
מה שאתה מציע, היה אפשרי - רק אילו הקוף היה יכול להיות שליח של האיש כדי לקיים במקום האיש את "ונתן בידה" - וכדקי"ל דשלוחו של אדם כמותו, מיהו הא נמי קי"ל דקוף אינו יכול להיות שליח - ולהכי לא מהנייא הצעתך.ביליצר כתב:למה אין הקוף יכול לכוין לשם צל הרי מתכסה כי חם לו.
ולטעמיך, אם הקוף הניח בשבת בשר חי על האש - ואחרי שהבשר התבשל נטל הקוף את הבשר והגיש לי, למה מותר לי לאכול בשבת מהבשר - אע"פ שהיה אסור לי אילו זה היה גוי במקום קוף?
עכ"פ, לעצם שאלתך "למה אין הקוף יכול לכווין", התשובה פשוטה: כי הוא קוף, ולקוף אין דעת לכווין (אבל לגוי יש דעת לכווין).ביליצר כתב:אכן בלעדי הגוי החושב כשרוח עושה סוכה שתהיה לשם צל הסוכה כשרה ולכן?האם הוא מחייב או פוטר ?
לדעת הגרשז"א, אם הרוח עשתה סוכה - והבעלים התכוון לשם צל - הסוכה כשרה, אבל אם הבעלים לא התכוון לשם צל - אז הסוכה שהתהוותה ע"י הרוח - פסולה.ביליצר כתב:האדם מתחייב כשיש סוכה.
לדעת הגרשז"א, כדי שהסוכה תהיה כשרה - לא די בכך שיש סוכה - אלא צריך גם את כוונת הבעלים (או את כוונת העושה).
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 306 אורחים