פשט ברש"י במסכת שבת

[מתפעל]

דף קכ"ט ע"א

הגמרא שם מדברת על מה טוב לאכול ולשתות לאחר הקזת דם.

רבא היה נוהג לשתות יין, ולשון הגמרא שם: "רבא מהדר אחמרא בר תלתא טרפי".
וברש"י: "בן ג' שנים שטענה אמו משנקטף ג' עלין חדשין".

מה כוונת רש"י?

[יאיר]

לפי מה שהבנתי, שמאז שנקטף עברו ג' שנים והגפן שממנה נקטף הספיקה להוציא ג' עלים חדשים.

[מתפעל]

מאז שנקטף, הכוונה שלא עשו ממנו יין מיד אלא חיכו עם הענבים ג' שנים לפני שעשו יין? זה לא מסתבר. ענבים גם בקירור לא יכולים להחזיק מעמד ג' שנים.
אם כן הכוונה שעשו יין מיד ויישנו אותו ג' שנים?
אז מה הקשר לג' עלים? במשך ג' שנים ודאי שגדלו ג' עלים. לא מובן לי.

אני שואל כי ראיתי דבר פלא בשפת אמת שהבין שמדובר בעץ בן ג' שנים ומקשה דהרי ממילא אסור לקחת לפני כן מצד עורלה.

[יאיר]

לפי רש"י קמה: ד.ה בר תלתא טרפי

משמע מפורש שהיין בן ג' שנים.

[מתפעל]

יישר כח

ועדיין צריך ביאור מה רש"י מוסיף במשפט השני שלא הוסיף אותו בדף שציינת,
"שטענה אמו משנקלט ג' עלין חדשין", לא ברורה לי התוספת הזו מה רש"י מוסיף בזה.
האם יתכן מצב שהיין שבחבית משתבח או נהיה פחות טוב ממה שממשיך לקרות לאמו בשדה?

גם המילה: "משנקלט" לא ברורה לי. לא כתוב: משנקטף אלא משנקלט.

וגם לא ברור לי שם בקמ"ה, אם כל הענין הוא יין בן ג' שנים, מה צריך את הטרפי? למה לא אומרת הגמרא יין ישן בן ג' שנים וזהו זה?

מה זה בת תלתא טרפי?

יישר כח יאיר.
אתה היחיד שעונה כאן?

[יאיר]

א.טרפי=עלים ולכן בקכט. פירש רש"י איך זה מתקשר לעלים.
ב.לפי הזכור וידוע לי יין ישן משובח יותר.
ג.י"ג משנקלט וי"ג משנלקט=משנקטף.
ד.בת תלתא טרפי זה כנראה מושג שהיה בזמנם או שנכתב בצורה כזו לרמז על דברים יותר עמוקים. (כמו שמצוי הרבה בגמ' וכמו לדוגמא באשכול החדש viewtopic.php?f=7&t=3772 )
ה.הרבה כאן חכמים וטובים ממני אך לא עונים כי כנראה זה לא לרמה שלהם או מחוסר זמן/חשק..[גם רובם לא ראו עדיין את השאלה].

[מתפעל]

ראיתי תירוץ יפה על ההבנה של השפת אמת וקושייתו,
הרי ספק ערלת חו"ל מותרת לכתחילה ולכן רבא באופן כללי לא היה צריך לבדוק את מקור הגפנים כששתה יין כל השנה אם עבר על הגפן ג' שנים כי בחו"ל זה מותר. אבל לצורך ההקזה שרצה דוקא יין מגפן בת ג', היה צריך לודא.

[דראל]

נראה שראוי להזכיר כי מקצועו של רש"י היה יינן, ואם כן אין לתלות סודות עמוקים, אלא לנסות להבין את פשט דברי רש"י (בהנחה שאין הבדל מבחינה זו בין הענבים וגידולם באירופה לענבים וגידלם במזרח התיכון).

[חנבין]

סתם השערה
אולי הקשר בין עלים לשנים, שהרי העצים הנשירים משירים את עליהם בסתיו, ומתכסים בעלוה לקראת האביב, כך ששלש פעמים שהם מתכסים בעלים, זה שלש שנים.
בקיצור: הכונה לא לשלש עלים בודדים, אלא ג' פעמים התכסות בעלים.
(תוספת: כעת מצאתי כדברי ב"אור הצבי")
ולגבי השאלה:

האם יתכן מצב שהיין שבחבית משתבח או נהיה פחות טוב ממה שממשיך לקרות לאמו בשדה?

כנראה שיין שעושים מענבי בוסר, לעולם לא יהיה טוב גם מיין חדש.

[חכם באשי]

נראה שראוי להזכיר כי מקצועו של רש"י היה יינן, ואם כן אין לתלות סודות עמוקים, אלא לנסות להבין את פשט דברי רש"י (בהנחה שאין הבדל מבחינה זו בין הענבים וגידולם באירופה לענבים וגידלם במזרח התיכון).

השלמה לדבריך:
ישנם הבדלים רבים, עי' בספרו של ח' סולובייצ'יק, ויש לבדוק שם אם גם בענין הנוכחי קיים הבדל.

[עושה חדשות]

נראה שראוי להזכיר כי מקצועו של רש"י היה יינן, ואם כן אין לתלות סודות עמוקים, אלא לנסות להבין את פשט דברי רש"י (בהנחה שאין הבדל מבחינה זו בין הענבים וגידולם באירופה לענבים וגידלם במזרח התיכון).

ציטוט מויקיפדיה:

בתום לימודיו חזר רש"י לטרוייש והשתלב מיד בחיי החברה היהודית. הוא הצטרף לבית הדין בעיר והחל לפסוק הלכות לכל יהודי הסביבה, אך סירב לקבל שכר על תפקיד זה. על פי הידע הרב שהוא מפגין בנוגע לגידול גפנים וההרחבה היתרה שהוא נוקט במקומות הקשורים להם, היו ששיערו שהתפרנס מגידול כרמים או ממסחר ביין, אך לדברי ההיסטוריון הרב פרופ' חיים סולוביצ'יק, האקלים באזורו של רש"י לא התאים לגידול יין. יש הסבורים כי רש"י עסק במסחר עם נוכרים

המקור נראה קצת חלש, הידע הרב שהוא מפגין... ההרחבה שהוא נוקט...

אבל היום ראיתי בשו"ת רש"י סי' שפב (ומצוטט בעוד ספרים דבי רש"י, והובא בעוד מקומות בשם תש' רש"י) שכתב כך:

הלב יודע טרד המצוי באגור ביקבים, על כן לצדק יכריעני אדוני ר' עזרא את קוצר מילי