מצינו בכמה מקומות בתורה שאדם שעמד למות ביקש שיקדימו מיתתו, כמו אצל שאול המלך שביקש מנערו (אמנם יש דעות בראשונים שפירשו באופ"א) ובסוף הרג את עצמו כשעמדו הפלשתים להרוג אותו, כמו אצל ר"ח בן תרדיון, כמו אצל עשרה הרוגי מלכות אצל ר"י ור"ש, וכן מצינו אצל צדקיהו המלך ובניו שביקש שיהרגו לפני בניו.
ולכאו' קשה שהרי מחללין שבת על חיי שעה, ואיך הותר להם לאבד את החיי שעה שלהם. (האם יתכן שאפשר לחלל שבת מחד, ומאידך איסור לא תרצח או אך את נפשותיכם אינו כולל גם חיי שעה? זה חידוש אדיר, ויל"ע הן מקרא והן מסברא, מה יהיה הדין בטריפה אם מותר לו להרוג עצמו).
אודה מאוד לכל מי שיאיר את עיני בישוב או מ"מ העוסק בזה וכדו'. ואדון העולם בורא הנפשות יחננו בינה דעה והשכל להבין ולהשכיל דבריו.