[בעניין הדשן]
"ואף על פי שאין הוצאתו לחוץ עבודה, אין בעלי מומין מוציאין אותו, וכשמוציאין אותו לחוץ לעיר מניחין אותו במקום שאין הרוחות מנשבות בו בחזקה, ולא חזירים גורפים אותו, ולא יפזרנו שם שנאמר ושמו, שיניחנו בנחת, ואסור ליהנות בו".
השגת הראב"ד - ושמו שיניחנו בנחת. א"א זה לא נאמר אלא על תרומת הדשן ואין מעילה אלא בתרומת הדשן.
הרי: שלהרמב"ם גם במקום שפך הדשן אסור ליהנות מהדשן.
והאחרונים דנו (יעוי' ספר המפתח שם), אם יש בזה מעילה, או רק איסור הנאה, או רק איסור דרבנן, וי"א שגם הראב"ד מודה שיש איסור הנאה, רק נחלק על הלימוד מ'ושמו' (שיח יצחק יומא נט:).
- ירושלים בספרותינו.jpg (175.12 KiB) נצפה 2882 פעמים
ולפי עדות זו (ונמצא בעוד ספרים מכותבי תולדות ירושלים), שהבתים באיזור זה נבנו מאפר הדשן הנ"ל (ולעדות אחד הספרים בבניית שכונת 'בית ישראל' השתמשו באפר הנ"ל), לכאורה נבנו מאיסור מעילה, או איסור הנאה, ואיך מותר לדור שם?
אז לפני שנורה לתושבי ה'אונגרישע הייזער' לפנות את בתיהם...
יש לדון אם פקעה המעילה, (ואפר קרבנות לכאורה הוי קדושת הגוף שלא פוקעת המעילה ע"י השתמשות, ויש מועל אחר מועל, יעויין מעילה יט:, ותוס' יומא נט: מח' ר"י וריצב"א) וכן יש לדון אם ישיבת אהל חשיב הנאה לגבי איסוה"נ, ועוד, יבואו החכמים והרבנים ויוסיפו מידיעותיהם הנכבדות.