יאיר כתב:אולי יש ראיה מ'ספק דאורייתא לחומרא'?
אבל בשביל מה צריך בכלל ראיה לכזה דבר פשוט?!
סברא ל"ל קרא?
שלמה בן חיים כתב:גמרא ערוכה בחולין דף ט ע"ב שאפילו חשש רחוק מאד שמוצאים נקב בפרי ויש חשש שנחש נשכו בדיוק במקום נקב שבסכנה חוששים לזה אפילו שבאיסור לא חיישינן שבמקום נקב ניקב, הא לך שמקום סכנה עוד חמור טפי ממקום איסור אף לגבי ספק
שלמה בן חיים כתב:גמרא ערוכה בחולין דף ט ע"ב שאפילו חשש רחוק מאד שמוצאים נקב בפרי ויש חשש שנחש נשכו בדיוק במקום נקב שבסכנה חוששים לזה אפילו שבאיסור לא חיישינן שבמקום נקב ניקב, הא לך שמקום סכנה עוד חמור טפי ממקום איסור אף לגבי ספק
תוכן כתב:עיין פאה פ"ד מ"א וב'.
תוכן כתב:מעיקר הדין הפאה מתחלקת בביזה, היינו כל עני בוזז כמה שהוא יכול. אבל בדלית ובדקל מכיון שיש חשש סכנה יש ילפותא דבעל הבית מחלק, ובתנאי שעני אחד לפחות רוצה בה. אבל אם כל העניים של אותו מקום רוצים לבוז, מותר להם. כך כתוב במשנה. ונראה לפרש, דאע"ג דאסור להכניס עצמו לספק סכנה, וכדאמרינן חמירא סכנתא מאיסורא, וספיקא דאורייתא לחומרא, אבל משום פרנסה מותר לסכן עצמו.
מה שנכון נכון כתב:יעויין ב"מ קיב ע"א על "ואליו הוא נושא את נפשו" וברש"י.
בברכה המשולשת כתב:מה שנכון נכון כתב:יעויין ב"מ קיב ע"א על "ואליו הוא נושא את נפשו" וברש"י.
כמדומני שיש גם תשובה בנוב"י לגבי צייד
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 463 אורחים