הלוקח כלי תשמיש מן הגוים את שדרכו להטביל יטביל, להגעיל יגעיל, ללבן באור ילבן, והשפוד והאסכלא מלבנן באור, הסכין שפה והיא טהורה. תנא וכולן צריכין טבילה במ' סאה, ואפילו כלים חדשים דהא ישנים ולבנן כחדשים דמו ובעו טבילה, וכלי מתכות וכלי סעודה אמורים בפרשה, ובלקוחין כמעשה שהיה במדין. וקא פריש גאון שנלקחו במלחמה ונעתקו לגמרי מרשות זה לרשות זה, אבל בשאולין חדשים אין צריכין טבילה. וכך פי' שאלו שאולין וחדשים הוא ולכך אין צריכין טבילה והגעלה. ומשמע לדבריו שאלו היו ישנים נהי דלא בעו טבילה, הגעלה בעו שאינו מותר להשתמש בהן לאלתר עד שיגעילם, אבל חדשים שאולים משתמש בהן לאלתר דלאו הגעלה בעו ולאו טבילה <בעו>, הגעלה לא בעו דחדשים נינהו, וטבילה לא בעו דשאולים נינהו, אבל הרב מתקשה מאוד בזה הדבר.
הכותב הוא תלמיד? או שהאשכול מציין את רבו? ומה יש להתקשות כ"כ בדינים פשוטים המבוארים בגמ'? אולי איזה שיבוש בגי'? יש ברשת כת"י?