רון כתב:לכבוד הרה"ג פרי יהושע שליט"א
חן חן על דבריך הבהירים בכל פעם!
יש לי כמה הערות על מה שכתבת לתמוה על מה שפסק מורי ורבי הגאון ר' מרדכי גרוס שליט"א.
הנה ידוע מה שבחידושי הגר"ח בסטנסיל הסתפק מה היה לולא ההלמ"מ דכדי אכילת פרס מצטרף, האם היינו צריכים לאכול בבת אחת, או שהיה מועיל לצרף כל מה שיאכל גם בזמן גדול דהא אין שיעור זמן שיגביל. והדברים עתיקים ויש בזה סתירה בגמרות וגם בספרי הארכתי בזה בס"ד.
והנה להצד שמועיל היה לצרף גם לזמן גדול לשיעור כזית, האם נימא שגם אם אכל חצי זית של איסור, והלך לעסקיו ושכח מהענין, ושוב אכל חצי זית, מי נימא דיצטרף? מסברא נראה לי שודאי שלא יצטרף, לפי שאם הסיח דעת מהאכילה, הרי שאח"כ נחשב לאכילה חדשה. ורק אם עדיין נמצא באמצע האכילה בזה הוא דהיה מצטרף גם לזמן גדול. [ויש לבע"ד מקום לחלוק, ואינו מוחלט אצלי אך כל יותר דעתי דעת עני נוטה].
והנה לענין ה' סלעים שהתחיל לתת ובאמצע הפסיק, ואח"כ המשיך, נראה ברור שאין זה נחשב המשך למעשה המצוה הקודם שעשה, שהרי הסיח דעת, וכבר אזל לו המעשה הקודם שעשה, ואם המעשה הקודם אינו כלום, הרי שלא עשה שום מעשה מצוה. דבשלמא אם היה כונתו להמשיך כגון שכעת אין לו את הסלע החמישי, בזה מסתבר דהוי המשך אחד. אבל בגונא דמורי ורבי הגר"מ גרוס שליט"א ודאי שאינו כלום ושפיר חייב לברך שוב.
ו[color=#000000]מה שכתבת בלשונך[/color] ויש כאן חוב כלפי כהן זה ואפי' היה נותן לו אחר הרבה שנים, איני יודע זו מנין לך, וכי איזה מחוייבות יש לתת לכהן זה דוקא, וכל שלא נתן כל הה' סלעים הרי הוא כמי שלא נתן כלום ויכול לחזור בו ולתת לכהן אחר את הסלעים, וזה נראה פשוט כביעתא בכותחא. ואף מצד מחוסרי אמנה מסתבר שאין בזה.
חילך לאורייתא בברכת כהן באהבה
יש לי לעי' בדבריך הברוכים, אמנם נכון שמה שכתבתי כלפי כהן זה אינו מדוייק כי יכול לתת גם לכהן אחר, אולם מהכי תיתי שיוכל לקחת מה שנתן לו, האם זה היה בטעות?.
ולעניין הסחת הדעת, אילו הברכה הייתה רק כלפי קיום סילוק פריעת החוב, היה מקום לדון שעכ"פ הברכה הקודמת בוודאי לא הייתה לבטלה, ומה שאח"כ ממשיך גם היה מקום לדון שמלכתחילה בפריעת חוב יש מושג של תשלומים וכדו', ואין כאן הסח הדעת, במקרה הנוכחי אולי כיון שהייתה כאן טעות יש להחשיב כהיסח הדעת, אבל כנראה שמורך ורבך אחז שבכלל הברכה היא על צורת הפדייה ולא על החוב ולפי זה אין מקום כלל לדון כדברי.
בכל הברכות של הדיוט