הכותל המערבי לאחר ביאת משיח

[ש. ספראי]

האם ידוע לכם האם לכותל המערבי יהיה משמעות מיוחדת לאחר בניית בית המקדש?
האם תהיה בו השראת השכינה מיוחדת?

יש בחז"ל ובקדמונים מושג של "מקום שהתפללו בו אבותי". אם כן, הכותל בודאי ייחשב כמקום מסוגל שכזה.
הגר"מ גרוס אמר לי פעם שמערת אליהו הנביא נחשבת כמקום תפילה מסוגל, מסיבה זו.
כמובן שהשאלה היא ל(רוב) הדעות הסוברות שהכותל המערבי אינו כותל מקירות העזרה, ואכמ"ל.
מה ידוע לכם, רבותי?

שאלתי הערב (במייל... דרך הנכד) את מרן הגרח"ק, והשיב: נזכה ונראה...

[מה שנכון נכון]

הגר"מ גרוס אמר לי פעם שמערת אליהו הנביא נחשבת כמקום תפילה מסוגל, מסיבה זו.

יותר מכל בית כנסת רגיל (או עכ"פ שיש בו כמה מנינים)?

[גימפעל]

אם מצד מקום שהתפללו אבותי, תשאל גם לגבי מירון וליז'ענסק וכדומה.

[עקביה]

תמיד יהיו יהודים רבים שאינם יכולים להיכנס להר הבית מחמת טומאה, אלה יתפללו מן הסתם בכותל המערבי.

[ש. ספראי]

תמיד יהיו יהודים רבים שאינם יכולים להיכנס להר הבית מחמת טומאה, אלה יתפללו מן הסתם בכותל המערבי.

מה שאנו מתפללים כיום בכותל, הוא משום שיש בו השראת השכינה מיוחדת ולאו דוקא משום סמיכותו למקום המקדש. (ואולי אז יהיו מקומות אחרים הסמוכים למקדש, אם יש בזה ענין מצד הסמיכות- מקום).
השאלה היא האם תהיה בו השראת השכינה מיוחדת.

[ש. ספראי]

הגר"מ גרוס אמר לי פעם שמערת אליהו הנביא נחשבת כמקום תפילה מסוגל, מסיבה זו.

יותר מכל בית כנסת רגיל (או עכ"פ שיש בו כמה מנינים)?

כך היתה משמעות דבריו. הוא ציין לר"נ מברסלב שהתפלל שם ולעוד גדולים. אולי האוה"ח. (אינני זוכר. זה היה לפני 18 שנה בערך...).

אם כי הוא חי. חידושי הרים 3. אפשר לשואלו.

[מה שנכון נכון]

הגר"מ גרוס אמר לי פעם שמערת אליהו הנביא נחשבת כמקום תפילה מסוגל, מסיבה זו.

יותר מכל בית כנסת רגיל (או עכ"פ שיש בו כמה מנינים)?

כך היתה משמעות דבריו. הוא ציין לר"נ מברסלב שהתפלל שם ולעוד גדולים. אולי האוה"ח. (אינני זוכר. זה היה לפני 18 שנה בערך...).

איך מוכח מזה ש"שמערת אליהו הנביא נחשבת כמקום תפילה מסוגל, מסיבה זו".
ייחסו למקום חשיבות בגלל מסורת היחוס לאליהו, ולא בגלל שהיה זה מקום שהתפללו בו.

[גבול ים]

האם בין חורבן בית ראשון לבניין בית שני הייתה איזו חשיבות לכותל המערבי ? ואם כן מדוע לא נמשכה חשיבות זו בימי בית שני.
ב. קדושת הכותל המערבי היא מלבד היותו מקום תפילה, וגם החלקים שאין רגל יהודית פוקדתם הרי הם בקדושת הכותל המערבי, ואם כן השאילה בעינה עומדת.

[י. אברהם]

מרן הגרח"ק השיב: נזכה ונראה...

[הכהן]

תמיד יהיו יהודים רבים שאינם יכולים להיכנס להר הבית מחמת טומאה, אלה יתפללו מן הסתם בכותל המערבי.

תמיד יהיו זבים ומצורעים רבים?

[עקביה]

תמיד יהיו יהודים רבים שאינם יכולים להיכנס להר הבית מחמת טומאה, אלה יתפללו מן הסתם בכותל המערבי.

תמיד יהיו זבים ומצורעים רבים?

תמיד יהיו בעלי קרי ונדות. מצורעים אינם רשאים להיות בתוך ירושלים.

[מן השורה]

תמיד יהיו יהודים רבים שאינם יכולים להיכנס להר הבית מחמת טומאה, אלה יתפללו מן הסתם בכותל המערבי.

תמיד יהיו זבים ומצורעים רבים?

תמיד יהיו בעלי קרי ונדות. מצורעים אינם רשאים להיות בתוך ירושלים.

כמדומה לעתי"ל יחזרו כמו קודם החטא, ותיפסק הקללה של דם נדות. [שהוא א' מי' קללות שנתקללה האשה]. מ"מ יהיו יולדות.

[עקביה]

כמדומה לעתי"ל יחזרו כמו קודם החטא, ותיפסק הקללה של דם נדות. [שהוא א' מי' קללות שנתקללה האשה]. מ"מ יהיו יולדות.

מזמן שייבנה ביהמ"ק ועד אותו עתיד לבוא שהזכרת יכול לעבור זמן רב מאד.

[לעומקו של דבר]

איך מוכח מזה ש"שמערת אליהו הנביא נחשבת כמקום תפילה מסוגל, מסיבה זו".
ייחסו למקום חשיבות בגלל מסורת היחוס לאליהו, ולא בגלל שהיה זה מקום שהתפללו בו.

ברור, בגלל שאליהו התפלל בו זה מקום מיוחד.
וממש כבית השונמית.

[מה שנכון נכון]

איך מוכח מזה ש"שמערת אליהו הנביא נחשבת כמקום תפילה מסוגל, מסיבה זו".
ייחסו למקום חשיבות בגלל מסורת היחוס לאליהו, ולא בגלל שהיה זה מקום שהתפללו בו.

ברור, בגלל שאליהו התפלל בו זה מקום מיוחד.
וממש כבית השונמית.

איך יודעים שהוא התפלל שם? במ"א פרק יט מסופר על מערה אחרת ליד הר האלהים חורב.
לא ברור על סמך מה ייחסו למקום חשיבות, ואם בגלל הנס שהיה בהר הכרמל למה דוקא למערה, ויתכן שאה"ן העיקר הוא הר הכרמל, ורק במערה הוא מקום שאינו פרוץ ואפשר להתפלל בו. בכל אופן אין ראיה שאם אליהו התפלל במקום מסוים (ללא הנס וכו') הוא נחשב למקום שראוי להתפלל בו יותר משאר מקום שמתפללים בו יהודים בקביעות.
[בהרגשי הלב איני דן. את הסיפור על מקום תפילת הגר"א אני מכיר].
ושהמקום הנקרא כיום בית השונמית כבר נחשב למקור שאפשר להוכיח ממנו, קצת צ"ע לי.

[אשי ישראל]

לזכרוני עד לפני כמה מאות שנים לא היו מתפללים בכותל המערבי אלא בשער הרחמים, וכדו'.
האם יש מי שסובר כיום שיש ענין להתאמץ במיוחד להתפלל דווקא שם? אם נניח שלא, אזי כך מסתבר שיהיה לעת"ל בכותל המערבי. וכשם שיציאת מצרים תהיה טפילה לניסים שיהיו לעת"ל כך התפילה בכותל המערבי תהיה טפלה לעומת התפילה מול כותל המזרח (לאלו שלא יוכלו להתפלל בפנים). סברא בעלמא שעלתה בראשי.

[צביב]

הגר"מ גרוס אמר לי פעם שמערת אליהו הנביא נחשבת כמקום תפילה מסוגל, מסיבה זו.

כך היתה משמעות דבריו. הוא ציין לר"נ מברסלב שהתפלל שם ולעוד גדולים. אולי האוה"ח. (אינני זוכר. זה היה לפני 18 שנה בערך...).
ייחסו למקום חשיבות בגלל מסורת היחוס לאליהו, ולא בגלל שהיה זה מקום שהתפללו בו.

[/quote]
כיון שציין למוהר''ן מברסלב, כנראה משום דבריו בשיחות הר''ן, ששם התפלל אליהו תמיד,
( ובזה זכה למה שזכה)

[לעומקו של דבר]

הגר"מ גרוס אמר לי פעם שמערת אליהו הנביא נחשבת כמקום תפילה מסוגל, מסיבה זו.

כך היתה משמעות דבריו. הוא ציין לר"נ מברסלב שהתפלל שם ולעוד גדולים. אולי האוה"ח. (אינני זוכר. זה היה לפני 18 שנה בערך...).
ייחסו למקום חשיבות בגלל מסורת היחוס לאליהו, ולא בגלל שהיה זה מקום שהתפללו בו.

כיון שציין למוהר''ן מברסלב, כנראה משום דבריו בשיחות הר''ן, ששם התפלל אליהו תמיד,
( ובזה זכה למה שזכה)

חיפשתי ולא מצאתי, אולי תוכל לציין?
למעשה זה מסברא, וכי מה אליהו יכל לעשות שם.

[צביב]

טעיתי בשם הספר, וזה נמצא בהקדמת השתפכות הנפש, ובספר כוכבי אור ( ברסלב) חלק ראשון אות כ''ג.

[לעומקו של דבר]

טעיתי בשם הספר, וזה נמצא בהקדמת השתפכות הנפש, ובספר כוכבי אור ( ברסלב) חלק ראשון אות כ''ג.

יש"כ

[איש גלילי]

הגר"מ גרוס אמר לי פעם שמערת אליהו הנביא נחשבת כמקום תפילה מסוגל, מסיבה זו.

יותר מכל בית כנסת רגיל (או עכ"פ שיש בו כמה מנינים)?

כמו בית כנסת עתיק שיש בו תפילה של יהודים משנים רבות.

[מה שנכון נכון]

הגר"מ גרוס אמר לי פעם שמערת אליהו הנביא נחשבת כמקום תפילה מסוגל, מסיבה זו.

יותר מכל בית כנסת רגיל (או עכ"פ שיש בו כמה מנינים)?

כמו בית כנסת עתיק שיש בו תפילה של יהודים משנים רבות.

יש מקור שביהכנ"ס עתיק עדיף על בהכ"נ שמתפללים בו עשר שנים למשל?

אם זה בהכ"נ עתיק, [ואכן ככה"נ הליכה למערת אליהו קיימת כמה מאות שנים, (המערה מוזכרת כבר במסעות ר' בנימין)], למה הסיבה שהיתה להם לבחור מלכתחילה במקום זה כמקום תפילה אינה טובה גם היום?

ואם מקורו של רמ"ג הוא מאגרת בן לויתו של האוה"ח, שם מבואר באר היטב שהמעלה היא השייכות לאליהו. [ומסתבר שכך התכוין הרמ"ג, ולא כפי שהובאו דבריו כאן בהתחלה].

[איש גלילי]

יש מקור שביהכנ"ס עתיק עדיף על בהכ"נ שמתפללים בו עשר שנים למשל?

אם זה בהכ"נ עתיק, [ואכן ככה"נ הליכה למערת אליהו קיימת כמה מאות שנים, (המערה מוזכרת כבר במסעות ר' בנימין)], למה הסיבה שהיתה להם לבחור מלכתחילה במקום זה כמקום תפילה אינה טובה גם היום?

ואם מקורו של רמ"ג הוא מאגרת בן לויתו של האוה"ח, שם מבואר באר היטב שהמעלה היא השייכות לאליהו. [ומסתבר שכך התכוין הרמ"ג, ולא כפי שהובאו דבריו כאן בהתחלה].

מקור ממש אין זכור לי כעת (אם כי ידוע לי על סיפור עם בסיס כזה בשם הבעש"ט).
אבל על פי סברא נראה לי פשוט, שאם יש במקום יותר תפילות של יהודים יש לו יותר כח.

[קו ירוק]

להאמת, הרי כתיב 'יסוב כל הארץ כערבה מגבע לרימון', ורק בית המקדש יתנשא, והר הבית יהיה ג' אלפים אמות על ג' אלפים אמות, וירושלים כולה כלולה בפנים,
אלא שאין איתנו יודע מה יהיה עד שיהיה כמ"ש הרמב"ם.

[ונתנו ידידים]

האם ידוע לכם האם לכותל המערבי יהיה משמעות מיוחדת לאחר בניית בית המקדש?
האם תהיה בו השראת השכינה מיוחדת?

ראיתי היום בכלי יקר על הפסוק אעברה נא ואראה שמאריך בענין הא דרצה לראות ארץ ישראל ומקום המקדש שמוסיף בו קדושה עיי"ש ואח"כ עומד עה"פ שא עיניך ימה וקדמה ומדייק הא דהתחיל הפסוק בצד ימה ומפרש וז"ל "לפי שעיקר ראי' זו הנותנת קדושה יתירה הוא ע"י ראית השכינה שבכותל מערבי כמו שנאמר ויראו ממערב את שם ה'"

והנה רגילים לפרש הא דלא זזה שכינה מכותל המערבי הוא משום שרק אותו כותל לא נחרב, אבל לדבריו לאו משו"ה הוא אלא משום דצד מערב הוא עיקר מקום שכינה ומעולם הי' כן אפי' בימי משה, ואע"פ שגלה שכינה משאר המקדש מ"מ לא זזה מכותל המערבי, ואולי י"ל דלכן באמת לא נחרבה כותל המערבי מפני השכינה שלא גלה משם.

ולפ"ז מאד יתכן דיהי' עדיין מקום תפילה לעת"ל.

[צדיק613]

האם בין חורבן בית ראשון לבניין בית שני הייתה איזו חשיבות לכותל המערבי ? ואם כן מדוע לא נמשכה חשיבות זו בימי בית שני.
ב. קדושת הכותל המערבי היא מלבד היותו מקום תפילה, וגם החלקים שאין רגל יהודית פוקדתם הרי הם בקדושת הכותל המערבי, ואם כן השאילה בעינה עומדת.

בישמח משה מבואר שכל מטרת בית שני שלא היתה גאולה שלימה, היה רק כדי שישאר לנו כותל המערבי בגלות.
ממשמעות הדברים היא שמבית ראשון לא נשאר כותל מערבי