דחוף!! פשט בגמרא בכתובות דף צז.

[יאיר1]

מי שיוכל להסביר לי משהו נורא פשוט.
לשון הגמרא: 'דאמר רב יוסף ארמלתא דזבין אחריות איתמי ובי דינא דזבין אחריות איתמי'.
מה הכוונה שהאחריות על היתומים, והרי היתומים חייבים במזונותיה רק מקרקעות שירשו, ואם כן האחריות אינה על היתומים אלא על הקרקעות שירשו, וממילא כאשר מכרה כל הקרקעות בשביל המזונות או והכתובה, כיצד יחזרו הלקוחות על היתומים?

[מאיר סובל]

אם היתה עוד קרקע בירושה שנשארה ברשות יתומים

[יאיר1]

אם היתה עוד קרקע בירושה שנשארה ברשות יתומים

נכון מאד.
אבל בהמשך הגמרא מבואר שהאשה גובה את הקרקע שמכרה למזונות בכתובתה.
משמע שאין קרקע בת חורין שממנה יכולה לגבות כתובתה אלא זו שמכרה.

[בן פרצי]

רב יוסף אינו מדבר דווקא במקרה זו, עיקר האמירה שלו היא שעל אף שיש לה משלה הרבה קרקעות, אין הלוקח יכול לבא ולטעון אליה אני ממך קניתי ולכן את אחראית. אלא היא שולחת אותו ליתמי ומה לה אם יש להם או לא.
וכמבואר בגמ׳ שכלפי עצמה היא אולי כן אחראית.