עושה חדשות כתב:1. בהערה 4 הביא שברס"ג עה"ת מבו' דדין "אסיפה" בדגים במקום שחיטה היא שיטת צדוקים. אשמח לראות את לשון הרס"ג. (הרי האחרו' ובראשם הגרי"פ "חגגו" טובא על שיטה זו)
סו"ד לע"ע, המאמר מחכים ביותר, ובכלל נראה שראוי לשדל את הרב גרינצייג בתוכחת מוסר להרשות את העלאת ספריו לאוצר...
איש_ספר כתב:על זיהוי שיטת אסיפה בדגים כדעה של מינים כתב ר"ד מצגר לפני שנים והוסיף מו"מ עם הגרח"ק בענין זה.
איזה ספרים חיבר הגאון הנ"ל?
עושה חדשות כתב:איש_ספר כתב:על זיהוי שיטת אסיפה בדגים כדעה של מינים כתב ר"ד מצגר לפני שנים והוסיף מו"מ עם הגרח"ק בענין זה.
איזה ספרים חיבר הגאון הנ"ל?
במאמר הרב גרינצייג הוא מציין כמה מספריו: מקרא העדה, קרואי מועד, בן המלך, גזירת מלך. אולי יש עוד.
כבר הערתי שיל"ד בזה מצד כופין על המצוות... viewtopic.php?f=17&t=27143
חד ברנש כתב:עושה חדשות כתב:איש_ספר כתב:על זיהוי שיטת אסיפה בדגים כדעה של מינים כתב ר"ד מצגר לפני שנים והוסיף מו"מ עם הגרח"ק בענין זה.
איזה ספרים חיבר הגאון הנ"ל?
במאמר הרב גרינצייג הוא מציין כמה מספריו: מקרא העדה, קרואי מועד, בן המלך, גזירת מלך. אולי יש עוד.
כבר הערתי שיל"ד בזה מצד כופין על המצוות... viewtopic.php?f=17&t=27143
מסופקני אם הספרים האלו ראו אור. בקטלוג הסה"ל לא מצאתי זכר לספרים שהוא חיבר.
אמנם באוצר מצוי ספר אחד שהגר"א גרינצייג ההדיר ברוב טעם, והוא ספר אבודרהם עם ביאור 'תהלה לדוד'.
עושה חדשות כתב:8. בהערה 20 ציין ליחוסי תו"א. נפלאתי לראות שם שאשה המחללת שבת זה פחות חמור מאיש, ז"ל ...שאם באנו למשוך יד מן הגדולים ולעשותן על ידי גוים או קטנים, או נשים שאינן כלולות בכל המצוות כאנשים ואף על פי שהשוה הכתוב [אותן] לעונשין ולשבת מכל מקום קל הוא על ידיהן מאנשים שלא הותרו מכלל שום מצוה. ואם נאמר יעשו על ידיהן יאמר הרואה מאי דקמן שאלו הגדולים מושכים ידיהם... האם יש עוד מקורות לחידוש זה?
עושה חדשות כתב:7. בעמוד קלא הביא מס' הניצחון דענין התרת נדרים הוא משום דכל הנודר על דעת חכמי ישראל הוא נודר. אשמח לראות ציטוט מדוייק.
אבל סו"ד מה שחילק בין התרה להפרה, הוא להיפך מן הידוע לנו דהחכם עוקר מעיקרו והבעל והאב רק מכאן ולהבא.לא יחל דברו. אבל אחרים מחלין דברו. טעם להיתר נדרים ביחיד מומחה או בשלושה הדיוטות שנקראו בית דין, אנו למידין מן הפרת האב והבעל כי כשם שהאב והבעל לכך יש בידם להפר מטעם שכל אשה ברשות בעלה או ברשות אביה ואין כח בידה לעשות גדולה או קטנה בלתי הסכמתם, ודומה כאילו התנו בשעת הנדר על מנת שיסכימו הבעל או האב וכשאינן מסכימים אז למפרע בטל הנדר מעיקרו כי מסתמא על דעתם נדרה או כאילו נדרה על דעתם, כך כל איש מישראל הוא ברשות בית דין ומחויב לעשות ככל אשר יורו לו הבית דין וכל נודר דומה כאילו התנה בשעת הנדר על מנת שיסכימו הבית דין עמו וכשאינן מסכימין נעקר הנדר מעיקרו. וכל יחיד מומחה נקרא בית דין וכל שלושה הדיוטות, על כן בידם להתיר נדרו למנעו מן החטא כי כל נודר נקרא חוטא ממה שנאמר (דברים כג כג) וכי תחדל לנדור לא יהיה בך חטא: ומה שהבעל והאב בלשון הפרה וחכם בלשון התרה, לפי שהאשה יותר רשות בעלה ואביה עליה ממה שכל ישראל ברשות בית דין על כן המה בלשון המורה על ביטול הנדר מעיקרו כאילו לא היה שם נדר כלל, אבל לשון התרה מורה על דבר שהיה נאסר בו מתחילה זמן מה ואותו איסור הותר כי אינו מופר מכל וכל שהרי הדבר תלוי בחרטה (עיין רמב"ם הלכות נדרים פרק יג הלכה טו וברדב"ז שם):
לייבעדיג יענקל כתב:ר' יצחק סץ אמר לי פעם בשם הגראי"ל שליט"א שר' אלי' גרינצייג הוא אחד מחמש המעיינים של דורינו.
חכם אחר אמר לי: 'ראית פעם שו"ת רשב"ש בלוי משימוש? ... אצל ר"א גרינצייג תוכל לראות זאת'.
לייבעדיג יענקל כתב:ר' יצחק סץ אמר לי פעם בשם הגראי"ל שליט"א שר' אלי' גרינצייג הוא אחד מחמש המעיינים של דורינו.
חד ברנש כתב:על מה שהערת בעמ' קכז, בנוגע ל'כל נדרי', וכתבת, שהוא מנהג מאוחר מאשכנז - אתה פשוט לא צודק. מנהג כל נדרי היה מוכר היטב בבבל, הגם שהגאונים עצמם לא הסכימו לו.
על יחס הגאונים לאמירת 'כל נדרי', ראה: מ"ד הֶר, 'ענייני הלכה בארץ ישראל במאה הששית והשביעית לספירת הנוצרים', תרביץ, מט (תשמ), עמ' 75-73; ש' דשן, 'חידת 'כל נדרי': בירור אנתרופולוגי והיסטורי', פרקים בתולדות החברה היהודית בימי הביניים ובעת החדשה: מוקדשים לפרופ' יעקב כ"ץ, בעריכת ע' אטקס וי' שלמון, ירושלים תשמ, עמ' קמד-קמו.
חד ברנש כתב:עושה חדשות,
הספר נמכר בחנויות?
חד ברנש כתב:עושה חדשות,
הספר נמכר בחנויות?
חד ברנש כתב:אי"ס,
יישר כוחך על הבשורות הנפלאות!
הכרך הראשון של אבודרהם כבר יצא לאור? אתה בטוח?
אבןטובה כתב:ראה ת' ח"ס או"ח סי' צט ששלמה תיקן ההיתר של עירובי חצירות ג"כ. וכ"ה בסמ"ג מ"ע א מדברי סופרים
אורח כתב:בתמיה על דברי בעל כלי יקר הנ"ל - דן בזה הגרי"ח סופר שליט"א בספר תורת יעקב על חומש במדבר עמ' רפ, והביא מס' נחל קדומים לחיד"א שהעיר בזה עיין כל דבריו שם.
עושה חדשות כתב:לגבי הנידון בדעת רס"ג על דין 'אסיפה' בדגים, והמובא מדברי הגר"ד מצגר -
שאלת תם:
האם פירוש הרס"ג לתורה הוא מוסמך יותר ממה שכתבו הראשונים בשם רס"ג, כולל רנ"ג ורה"ג?
עושה חדשות כתב:על אסיפה בדגים, ומסביב, ראיתי היום כאן. והריני מצרף את המאמר המדובר שם מתוך תו"ש פ' צו.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 228 אורחים