פישוט ידים ורגלים - מי בדורנו?

[צבי וחמיד]

הנידון ידוע.
כחלק מכתיבה בענין זה, אני זקוק לשמות גדולינו בדורות האחרונים שהשתחוו בפישוט יו''ר בר''ה ויוה''כ.

[פרנקל תאומים]

שמעתי כן אודות הגה"צ ר' יעקב כ"ץ שליט"א ר"י נתיב אריה.

[פי האתון]

אגב בספרו של .... גיברלטר על השואה כתב שיש מסורת בליטא שכשאדם נמצא בסכנה נוראה ישתחוה בפישוט ידיים ורגלים (לא על רצפת אבנים כמובן)
וזה סגולה נוראה לקבלת תפילתו (אמנם יש בזה סיכון מסויים...)

[עוד יהודי]

למיטב זכרוני הגר"ש אוירבך נוהג כך.

[צבי וחמיד]

אף מו''ר הגרמ''ש שפירא זצ'ל נהג כן. והיה המראה נורא הוד..

תלמידו יבדלח''ט רבי שריאל רוזנברג מספר שבבחרותו הציץ לחדר הגרמ''ש בישיבה בערב יוה''כ, וראה אותו שוכב אפים ארצה בפישוט ממרר בבכי.

פשטות ההסבר היה נראה משום 'תשובה', אבל אולי עפ''י המסורת בליטא הנ''ל, היה זה ענין תפילה.

[חיי נר]

מצורף קובץ בו כתב המחבר שכך ראה אצל הרב ואזנער זצ"ל

[צבי וחמיד]

אגב בספרו של .... גיברלטר על השואה כתב שיש מסורת בליטא שכשאדם נמצא בסכנה נוראה ישתחוה בפישוט ידיים ורגלים (לא על רצפת אבנים כמובן)
וזה סגולה נוראה לקבלת תפילתו (אמנם יש בזה סיכון מסויים...)

יש ביד מישהו להראותינו זאת?

[איתן]

בק"ק "אדרת אליהו" בעיר העתיקה כך המנהג.
ב"עלינו" לא כורעים כלל גם לא בשאר השנה.

[פרי יהושע]

בק"ק "אדרת אליהו" בעיר העתיקה כך המנהג.
ב"עלינו" לא כורעים כלל גם לא בשאר השנה.

איך אפשר לומר בעלינו ואנחנו כורעים וכו' ולא לכרוע, האם לא הוי כדובר שקרים..?

[איתן]

בק"ק "אדרת אליהו" בעיר העתיקה כך המנהג.
ב"עלינו" לא כורעים כלל גם לא בשאר השנה.

איך אפשר לומר בעלינו ואנחנו כורעים וכו' ולא לכרוע, האם לא הוי כדובר שקרים..?

שולחן ערוך אורח חיים הלכות ברכות השחר ושאר ברכות סימן נו סעיף ד

כשאומר החזן יתגדל, כורע; וכן ביהא שמיה רבא, וכן ביתברך, וכן בבריך הוא, וכן באמן.

ביאור הגר"א אורח חיים סימן נו סעיף ד

כשאומר כו'. כל בו ורד"א והטור וספר הפרדס כ' סידור אחר ד' כריעות וחמשית בעושה שלום וקרו ליה רשות וכ"ה בהג"מ וט"ס שם שחשיב כריעה יתירה וכן ט"ס בטור ע"ש והולך ע"ד שכ' כל בו וש"ע אלא שבש"ע הוא ה' כריעות לבד עושה שלום ע"ש אבל נראה שאין לכרוע כלל בקדיש דאין להוסיף כלל על הכריעות וא"ל כיון שאינו בתפילת י"ח לית לן בה וכמ"ש התוספות בברכות ל"א א' בד"ה ומוצאו כו' דהתם תחנונים של יחיד איירי ומה שלא קבעו בתפלה אבל במה שקבעו אפי' אינו בתפלת י"ח אין לכרוע דהא אפילו הכורע בהודאה של ברכת המזון והלל הרי זה מגונה:

נ.ב. פישוט יו"ר בר"ה ויוה"כ זה כם כן ע"פ הגר"א.

[בברכה המשולשת]

ובשמח"ת גם עושים זאת, כהנהגת אדוננו הגר"א?

[פרי יהושע]

בק"ק "אדרת אליהו" בעיר העתיקה כך המנהג.
ב"עלינו" לא כורעים כלל גם לא בשאר השנה.

איך אפשר לומר בעלינו ואנחנו כורעים וכו' ולא לכרוע, האם לא הוי כדובר שקרים..?

שולחן ערוך אורח חיים הלכות ברכות השחר ושאר ברכות סימן נו סעיף ד

כשאומר החזן יתגדל, כורע; וכן ביהא שמיה רבא, וכן ביתברך, וכן בבריך הוא, וכן באמן.

ביאור הגר"א אורח חיים סימן נו סעיף ד

כשאומר כו'. כל בו ורד"א והטור וספר הפרדס כ' סידור אחר ד' כריעות וחמשית בעושה שלום וקרו ליה רשות וכ"ה בהג"מ וט"ס שם שחשיב כריעה יתירה וכן ט"ס בטור ע"ש והולך ע"ד שכ' כל בו וש"ע אלא שבש"ע הוא ה' כריעות לבד עושה שלום ע"ש אבל נראה שאין לכרוע כלל בקדיש דאין להוסיף כלל על הכריעות וא"ל כיון שאינו בתפילת י"ח לית לן בה וכמ"ש התוספות בברכות ל"א א' בד"ה ומוצאו כו' דהתם תחנונים של יחיד איירי ומה שלא קבעו בתפלה אבל במה שקבעו אפי' אינו בתפלת י"ח אין לכרוע דהא אפילו הכורע בהודאה של ברכת המזון והלל הרי זה מגונה:

נ.ב. פישוט יו"ר בר"ה ויוה"כ זה כם כן ע"פ הגר"א.

הגר"א אמר על קדיש ולא כשמזכרים להדיא ואנחנו כורעים, [וגם שאולי הוא יותר לאחר התפילה מקדיש תתקבל שנראה כמוסיף על התפילה].

[איתן]

ובשמח"ת גם עושים זאת, כהנהגת אדוננו הגר"א?

בשמחת תורה גם לא כורעים.
אך עיין מעשה רב מהד' זלושינסקי (מכון מעדני אשר) עמ' שצח. מה שמובא מ"מעשה רב השלם" ועוד.
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?168786&

הגר"א אמר על קדיש ולא כשמזכרים להדיא ואנחנו כורעים, [וגם שאולי הוא יותר לאחר התפילה מקדיש תתקבל שנראה כמוסיף על התפילה].

איך שכותב העורך של סידור "אזור אליהו":

דעת הגר"א דבתפילות שקבעו אין להוסיף כלל על הכריעות (ואפילו שלא בתפילת הי"ח), ומשמע מדבריו שאין לכרוע בעלינו כשאומרים "ואנחנו כורעים" (בהגר"א סי' נ"ו ס"ק י')

על כל פנים למה שיהיה דובר כדובר שקרים? הכוונה לא שברגע שאתה כורע ברגע שאתה קורא, אלא באופן כללי.

זכור שראיתי בספרו של מו"ר הרב אליהו טבגר "כליל תכלת" דיון על מקרה דומה -ההסתכלות בציצית בזמן קריאת שמע, והספר כרגע אינו לפני לציין למקום מדויק. זכור לי שהיה שם תשובת גאונים...
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?15278&

[פרי יהושע]

ובשמח"ת גם עושים זאת, כהנהגת אדוננו הגר"א?

בשמחת תורה גם לא כורעים.
אך עיין מעשה רב מהד' זלושינסקי (מכון מעדני אשר) עמ' שצח. מה שמובא מ"מעשה רב השלם" ועוד.
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?168786&

הגר"א אמר על קדיש ולא כשמזכרים להדיא ואנחנו כורעים, [וגם שאולי הוא יותר לאחר התפילה מקדיש תתקבל שנראה כמוסיף על התפילה].

איך שכותב העורך של סידור "אזור אליהו":

דעת הגר"א דבתפילות שקבעו אין להוסיף כלל על הכריעות (ואפילו שלא בתפילת הי"ח), ומשמע מדבריו שאין לכרוע בעלינו כשאומרים "ואנחנו כורעים" (בהגר"א סי' נ"ו ס"ק י')

על כל פנים למה שיהיה דובר כדובר שקרים? הכוונה לא שברגע שאתה כורע ברגע שאתה קורא, אלא באופן כללי.

זכור שראיתי בספרו של מו"ר הרב אליהו טבגר "כליל תכלת" דיון על מקרה דומה -ההסתכלות בציצית בזמן קריאת שמע, והספר כרגע אינו לפני לציין למקום מדויק. זכור לי שהיה שם תשובת גאונים...
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?15278&

אין לדמות כשקורא פסוק בתורה "וראיתם אותו", לאומר ואנחנו כורעים וכו'.

[צבי וחמיד]

בק"ק "אדרת אליהו" בעיר העתיקה כך המנהג.
ב"עלינו" לא כורעים כלל גם לא בשאר השנה.

איך אפשר לומר בעלינו ואנחנו כורעים וכו' ולא לכרוע, האם לא הוי כדובר שקרים..?

גם למנהגנו לכרוע מעט במודים, עדיין יש בעי' של דובר שקרים ב'ומשתחוים', שזה כמובן אפיים ארצה.

נידון דומה יש בוידוי של רבנו נסים הנא' בתפילת יוה''כ קטן, באימה בכריעה בהשתחויה וכו'.


מלבד דעת רבנו הגרא שלא להוסיף על הכריעות, גם לדעת שאר הפוסקים יש לכרוע כריעה קטנה יותר משאר הכריעות כדי להבדיל בין המחויב לפטור. כמדומה.

[פרי יהושע]

בק"ק "אדרת אליהו" בעיר העתיקה כך המנהג.
ב"עלינו" לא כורעים כלל גם לא בשאר השנה.

איך אפשר לומר בעלינו ואנחנו כורעים וכו' ולא לכרוע, האם לא הוי כדובר שקרים..?

גם למנהגנו לכרוע מעט במודים, עדיין יש בעי' של דובר שקרים ב'ומשתחוים', שזה כמובן אפיים ארצה.

נידון דומה יש בוידוי של רבנו נסים הנא' בתפילת יוה''כ קטן, באימה בכריעה בהשתחויה וכו'.


מלבד דעת רבנו הגרא שלא להוסיף על הכריעות, גם לדעת שאר הפוסקים יש לכרוע כריעה קטנה יותר משאר הכריעות כדי להבדיל בין המחויב לפטור. כמדומה.

דווקא יש אומרים שיש לכרוע יותר בעלינו ששם אומרים ואנחנו כורעים וכו'.

[אוצר החכמה]

איזה דובר שקרים יש בזה? אם אני אומר עכשיו שאני קורא ק"ש פעמים ביום אני צריך עכשיו לקרא ק"ש. אנחנו אומרים שהם משתחווים להבל וריק ואנחנו לעומת זאת כורעים ומשתחווים (כשצריך - בשמו"ע) לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה.

[איתן]

נ.ב. פישוט יו"ר בר"ה ויוה"כ זה כם כן ע"פ הגר"א.

הבהרה ביחס למה שכתבתי לעיל:
בק"ק א"א לא כורעים בר"ה אלא רק ביוה"כ. ואגב גררא של הודעה הפותחת את אשכול כתבתי גם ר"ה.
הרי בר"ה כורעים רק ב"עלינו" ולכן בא"א אין כורעים כלל.

גם למנהגנו לכרוע מעט במודים, עדיין יש בעי' של דובר שקרים ב'ומשתחוים', שזה כמובן אפיים ארצה.

מתוך סידור יעב"ץ (מובא בסידור וילנא):

ומשתחוים. השתחואה היא בפישוט ידים ורגלים. ואין אנו עושים כך שני טעמים. א'. שאף אדם חשוב אינו רשאי ליפול על פניו אלא אם כן נענה כיהושע בן נון ואנו עאכ"ו. ועוד שבמקום רצפה הוא אסור דאורייתא לכן אנו נזהרים כל השנה (חוץ מר"ה וי"כ שעושים דוגמת מה שעשו במקדש ואז מפסיקים בשום דבר על הרצפה). ומ"מ אין בזה משום דובר שקרים כיון שאנו משתחוים כל האפשר בשחית הגוף וכפיפתו מאד.

[הכהן]

למיטב זכרוני הגר"ש אוירבך נוהג כך.

לא זוכר כזה דבר משנות למודי ב'מעלות'.

אף מו''ר הגרמ''ש שפירא זצ"ל נהג כן. והיה המראה נורא הוד..

כן נוהג בנו הגרד"י שליט"א

[צבי וחמיד]

למיטב זכרוני הגר"ש אוירבך נוהג כך.

לא זוכר כזה דבר משנות למודי ב'מעלות'.

אף מו''ר הגרמ''ש שפירא זצ"ל נהג כן. והיה המראה נורא הוד..

כן נוהג בנו הגרד"י שליט"א

לא זוכר כזה דבר - היינו- זוכר שלא..?

[צבי וחמיד]

מצורף קובץ בו כתב המחבר שכך ראה אצל הרב ואזנער זצ"ל

יש''כ רב.

הסיפור עם בתי העינים לא יאומן. (כי יסופר..)

[שיר ורננים]

יש בספר קול חוצב - תולדות הגר"ש שבדרון זצ"ל תיאור לכך בשמח"ת בישיבת חברון ע"י ר' שלום ועוד.

[מוישי]

כל בני הגרמש נוהגים כן

[פי האתון]

אגב בספרו של .... גיברלטר על השואה כתב שיש מסורת בליטא שכשאדם נמצא בסכנה נוראה ישתחוה בפישוט ידיים ורגלים (לא על רצפת אבנים כמובן)
וזה סגולה נוראה לקבלת תפילתו (אמנם יש בזה סיכון מסויים...)

יש ביד מישהו להראותינו זאת?

בבקשה: (מתוך מוסף י.נ.)

מוסף שבת.jpg (628.5 KiB) נצפה 6473 פעמים

[אליהו בן עמרם]

מצורף קובץ בו כתב המחבר שכך ראה אצל הרב ואזנער זצ"ל

יש''כ רב.

הסיפור עם בתי העינים לא יאומן. (כי יסופר..)

למרות שאין זה מעצם הדיון כאן, אלא רק בקשר ל"מעשה שלא היה", וגם "בדידי הוי עובדא":
שמעתי שמועה מתגלגלת שהרב שך זצ"ל למד "קבלה" בחברותא בסתר עם יבדל"א גדול מקובל מגדולי דורנו בנגלה ובנסתר שליט"א.
זכיתי בס"ד להיות אצל אותו גדול שליט"א בשעת רצון וביחידות (ללא שומעים אחרים, שגורמים לו בד"כ "להתחמק" מכגון דא) ולשאול אותו אודות שמועה זו.
התשובה שקיבלתי היתה כל כך חד משמעית: "שטויות" - בתוספת תנועות פנים וגוף שאבין שזו האמת לאמיתה ללא כחל ושרק.

והנה לפנינו - עוד "סיפור אמיתי" שנגוז כ"מעשה שלא היה...."
(באותה הזדמנות שאלתי מה הוא יודע אודות לימוד קבלה אצל החזו"א זצ"ל וענה לי: "לא יודע, ואיך אפשר לדעת". והוסיף שכל גדול ודרכו, ולא "חייבים" שכל "גדול" יעסוק גם ב"קבלה"...)

[צבי וחמיד]

פי וכו' יש''כ על הכתבה.

הכהן, לא ענית אם ידוע לך שהגר''ש אויערבאך לא משתחוה בפישוט, בניגוד להרב עוד יהודי?

[הכהן]

לא זוכר כזה דבר - היינו- זוכר שלא..?

דומני שלו הייתי נוכח במעמד כזה לא הייתי יכול לשכוח אותו...

יתכן שהחל לנהוג כך אחרי שעזבתי את הישיבה (אולי אחר פטירת אביו)