היין נפסל לקידוש משום הקריבהו נא לפחתך - כשהיה מגולה בבור

[אִיךְ-מֶיְין]

שמעתי שברוב היקבים, היין (או המיץ ענבים), יורד לבור לאחר הסחיטה, ונשאר כך מגולה כמה שעות, עד שעובר לחביות ולמיכלים.
ולכאורה: נפסל כבר בשעה פורתא שהיה מגולה - לקידוש, כמבואר בשו"ע!!!.

[ברים]

והמשגיחים איים?

[עזריאל ברגר]

שמעתי שברוב היקבים, היין (או המיץ ענבים), יורד לבור לאחר הסחיטה, ונשאר כך מגולה כמה שעות, עד שעובר לחביות ולמיכלים.
ולכאורה: נפסל כבר בשעה פורתא שהיה מגולה - לקידוש, כמבואר בשו"ע!!!.

מפורש בפוסקים שבמקום שאין חשש לנחשים - אין בעיה משום גילוי, אא"כ נפגם טעמו או ריחו של היין.

[בברכה המשולשת]

שמעתי שברוב היקבים, היין (או המיץ ענבים), יורד לבור לאחר הסחיטה, ונשאר כך מגולה כמה שעות, עד שעובר לחביות ולמיכלים.
ולכאורה: נפסל כבר בשעה פורתא שהיה מגולה - לקידוש, כמבואר בשו"ע!!!.

מפורש בפוסקים שבמקום שאין חשש לנחשים - אין בעיה משום גילוי, אא"כ נפגם טעמו או ריחו של היין.

מפורש בפאה"ש בשם אדוננו הגר"א שאיסור גילוי נוהג גם במקום שאין חשש נחשים

[עזריאל ברגר]

אינני בקי בדיני גילוי,
אבל הסברא נותנת שכל דבר שראוי להגיש אותו לאנשים חשובים - אין לחוש בו משום "הקריבהו נא לפחתך"!
אא"כ נאמר שכאן זה דין מיוחד לגבי גילוי.

[אִיךְ-מֶיְין]

לא הבנתי מה שכתבו כאן הכותבים הנכבדים.
הרי דין גילוי של יין, אינו קשור לדיני גילוי שחיישנן לנחשים וכו', ואפי' האידנא דלא חישינן לנחשים, בכ"ז לדיני קידוש היין פסול משום שהיה מגולה, ולפחה (למושל) לא היית מגיש כזה יין. (יעויין פרטי הדינים בזה בסימן רע"ב) וכן הביא הטור שם בשם הרי"ץ גיאות.

ואגב: העירוני שגם הגרג"נ עשה כך בתחילה, עד שהעיר לו על זה מרן הגרח"ק ומאז התחיל לכסות את הבור.

[שמש]

אם נכון הדבר שכך עושים כל היקבים הרי שגם לאחשתרנים והפחות מקריבים יין כזה, הלא כן?

[ברים]

בדקתי עם בעל יעקב אחד פרטי ואמר לי שאינו כך. מה שאומר קודם כל שאין זה כלל בכל היקבים.

[מה שנכון נכון]

אולי לפני שנגמרה התסיסה אי"צ להקפיד על הגלוי (וכ"ש אם יש תועלת בגלוי היין אז).

[בן הרב]

כאן לא מבואר כדברי השואל

[עזריאל ברגר]

אם נכון הדבר שכך עושים כל היקבים הרי שגם לאחשתרנים והפחות מקריבים יין כזה, הלא כן?

הוא אשר דיברתי, שברור שאין בזה בעיה של "הקריבהו נא לפחתך".

אולי לפני שנגמרה התסיסה אי"צ להקפיד על הגלוי (וכ"ש אם יש תועלת בגלוי היין אז).

הדעת נוטה לדבריך, שהרי כך היו עושים בזמן הקדום, שהיו דורכים את היין, וכנראה שהיה נשאר משך-זמן בבור, כדמשמע בכ"מ בחז"ל שמדברים "על מי שהיה בורו מלא יין" וכיו"ב.
באמת למה לא חששו לו משום גילוי? צריך לברר, אבל מסתמא מה שהיה טוב להם - טוב גם לנו.

[מה שנכון נכון]

יש להוסיף שלענין סכנת גילוי נאמר במפורש בתלמוד שיין תוסס אין בו משום גלוי, ולכאורה פשוט שגם לכוס של ברכה יהיה כשר ול"א שנמר טעמו וריחו.

ואף ששם נאמר שהיינו עד ג' ימים, י"ל שרק לענין סכנת נחש חיישינן לאחר מכן כי כבר אינו "מתיירא מבעבוע המשקה ומן ההבל" (כל' הר"מ). אך לענין טעמו של היין יתכן שמכיון שהוא עדיין בהתהוות לא שייך לומר שהגלוי מפיג טעמו.

[לעומקו של דבר]

יש להוסיף שלענין סכנת גילוי נאמר במפורש בתלמוד שיין תוסס אין בו משום גלוי, ולכאורה פשוט שגם לכוס של ברכה יהיה כשר ול"א שנמר טעמו וריחו.

ואף ששם נאמר שהיינו עד ג' ימים, י"ל שרק לענין סכנת נחש חיישינן לאחר מכן כי כבר אינו "מתיירא מבעבוע המשקה ומן ההבל" (כל' הר"מ). אך לענין טעמו של היין יתכן שמכיון שהוא עדיין בהתהוות לא שייך לומר שהגלוי מפיג טעמו.

לא הבנתי למה אתה כ"כ בטוח בצושטעל. הלא מילתא בטעמא נאמר בגמרא.

[מה שנכון נכון]

איפה אמרתי שאני בטוח, ועל איזה צושטעל מדובר?
בגמרא לא נאמר מה טעם שלא נפסל בגלוי דג' ימים משום הקריבהו נא לפחתך, אלא מכללא שמעינן מינה שכן הדין. ומאידך ההגבלה של ג' ימים שנאמרה היא לענין בעבוע וסכנה, ואין הכרח שגם לענין טעם היין זה הגבול. יתכן שעד מ' יום שאז יצא מכלל יין מגתו, ובזמנינו יתכן שיותר, כל יין לפי ענינו ולפי זמן תסיסתו.

[יאיר1]

דרך אגב, טעם היין לא נפגם גם אם יהיה פתוח כמה שעות, ודווקא יין פתוח שעה משביח טעמו.
וודאי שאין לחוש מטעם זה [לא גילוי משום נחשים] ליין שפתוח כמה דקות.

[שומע ומשמיע]

דרך אגב, טעם היין לא נפגם גם אם יהיה פתוח כמה שעות, ודווקא יין פתוח שעה משביח טעמו.
וודאי שאין לחוש מטעם זה [לא גילוי משום נחשים] ליין שפתוח כמה דקות.

אני לא כ"כ מבין, אבל לפי מה שידוע לי מה שהיין משתבח בפתיחה הוא דווקא בבקבוק, שהיין סגור בוואקום, ואז הטעמים והגוונים השונים לא נפתחים. הלא כן?

[יאיר1]

דרך אגב, טעם היין לא נפגם גם אם יהיה פתוח כמה שעות, ודווקא יין פתוח שעה משביח טעמו.
וודאי שאין לחוש מטעם זה [לא גילוי משום נחשים] ליין שפתוח כמה דקות.

אני לא כ"כ מבין, אבל לפי מה שידוע לי מה שהיין משתבח בפתיחה הוא דווקא בבקבוק, שהיין סגור בוואקום, ואז הטעמים והגוונים השונים לא נפתחים. הלא כן?

אכן אכן.
כתבתי ביחס ליין מגולה השכיח, לא לגבי הבור. [פשוט בדידי הוי עובדא שחששתי לזה....]

[לעומקו של דבר]

דרך אגב, טעם היין לא נפגם גם אם יהיה פתוח כמה שעות, ודווקא יין פתוח שעה משביח טעמו.
וודאי שאין לחוש מטעם זה [לא גילוי משום נחשים] ליין שפתוח כמה דקות.

בהלכה כתוב אחרת.

[ברים]

אם נכון הדבר שכך עושים כל היקבים הרי שגם לאחשתרנים והפחות מקריבים יין כזה, הלא כן?

הוא אשר דיברתי, שברור שאין בזה בעיה של "הקריבהו נא לפחתך".

אולי לפני שנגמרה התסיסה אי"צ להקפיד על הגלוי (וכ"ש אם יש תועלת בגלוי היין אז).

הדעת נוטה לדבריך, שהרי כך היו עושים בזמן הקדום, שהיו דורכים את היין, וכנראה שהיה נשאר משך-זמן בבור, כדמשמע בכ"מ בחז"ל שמדברים "על מי שהיה בורו מלא יין" וכיו"ב.
באמת למה לא חששו לו משום גילוי? צריך לברר, אבל מסתמא מה שהיה טוב להם - טוב גם לנו.

מהיכא תיתי שהבור היה מגולה?

[יאיר1]

דרך אגב, טעם היין לא נפגם גם אם יהיה פתוח כמה שעות, ודווקא יין פתוח שעה משביח טעמו.
וודאי שאין לחוש מטעם זה [לא גילוי משום נחשים] ליין שפתוח כמה דקות.

בהלכה כתוב אחרת.

מעניין מאד! היכן?

[מה שנכון נכון]

דרך אגב, טעם היין לא נפגם גם אם יהיה פתוח כמה שעות, ודווקא יין פתוח שעה משביח טעמו.
וודאי שאין לחוש מטעם זה [לא גילוי משום נחשים] ליין שפתוח כמה דקות.

בהלכה כתוב אחרת.

מעניין מאד! היכן?

על הלכה זו מדברים מתחילת האשכול.
ב"ב צז ע"ב, שו"ע רעב ס"א.

[יאיר1]

על הלכה זו מדברים מתחילת האשכול.
ב"ב צז ע"ב, שו"ע רעב ס"א.

איפה כתוב במ"מ הללו שיין שפתוח שעה נפסל?

[מה שנכון נכון]

על הלכה זו מדברים מתחילת האשכול.
ב"ב צז ע"ב, שו"ע רעב ס"א.

איפה כתוב במ"מ הללו שיין שפתוח שעה נפסל?

איך הדין בשעה מועטת, ואיך הדין בזה"ז שלא קפדי יעו"ש במ"א ומ"ב וש"פ.
מה שכתבת אתה היה בהעלם דבר ותל"מ.

[עזריאל ברגר]

אם נכון הדבר שכך עושים כל היקבים הרי שגם לאחשתרנים והפחות מקריבים יין כזה, הלא כן?

הוא אשר דיברתי, שברור שאין בזה בעיה של "הקריבהו נא לפחתך".

אולי לפני שנגמרה התסיסה אי"צ להקפיד על הגלוי (וכ"ש אם יש תועלת בגלוי היין אז).

הדעת נוטה לדבריך, שהרי כך היו עושים בזמן הקדום, שהיו דורכים את היין, וכנראה שהיה נשאר משך-זמן בבור, כדמשמע בכ"מ בחז"ל שמדברים "על מי שהיה בורו מלא יין" וכיו"ב.
באמת למה לא חששו לו משום גילוי? צריך לברר, אבל מסתמא מה שהיה טוב להם - טוב גם לנו.

מהיכא תיתי שהבור היה מגולה?

ראה רש"י ריש פרשת האזינו (לב,ב).

[לעומקו של דבר]

על הלכה זו מדברים מתחילת האשכול.
ב"ב צז ע"ב, שו"ע רעב ס"א.

איפה כתוב במ"מ הללו שיין שפתוח שעה נפסל?

איך הדין בשעה מועטת, ואיך הדין בזה"ז שלא קפדי יעו"ש במ"א ומ"ב וש"פ.
מה שכתבת אתה היה בהעלם דבר ותל"מ.

ומהו שיעור שעה מועטת ודבר נחמד מהרה"ח רמ"צ נאה ופלפול בזה נתבאר כאן.

[אִיךְ-מֶיְין]

כאן לא מבואר כדברי השואל

עברתי על רוב הדברים ולא מצאתי שדיבר בזה, אולי תוכל לפרט כונתך?

אגב: קונטרס זה מצויין גם מבחינת המציאות,וגם מבחינה ההלכתית, עבודה מקיפה וראויה לציון.

[לעומקו של דבר]

כאן לא מבואר כדברי השואל

עברתי על רוב הדברים ולא מצאתי שדיבר בזה, אולי תוכל לפרט כונתך?

אגב: קונטרס זה מצויין גם מבחינת המציאות,וגם מבחינה ההלכתית, עבודה מקיפה וראויה לציון.

בימים הקרובים אמורה לצאת מהדורה נוספת ומשופצת.

[בן הרב]

בימים הקרובים אמורה לצאת מהדורה נוספת ומשופצת.

הרי היא לפניך