חד ברנש כתב:שלח,
אסור לי לגלות.
תוכן כתב:ת"ח מופלג, צדיק, חסיד ועניו יכול לדעת יותר טוב מאחרים למה הקב"ה מעניש.
פלוריש כתב:כמדומני שיש טעם לצרף לכאן דברים שכתב ידידי הרב יצחק מאיר יעבץ, הראשון בעקבות הפיגוע בישיבת מרכז הרב והשני בעקבות התאונה של קו 402.
נהפך לאבל מחולנו
ויצא לבם ויחרדו איש אל אחיו לאמר מה זאת עשה אלוקים לנו.
ניתן לתת שלש משמעויות שונות לשאלה העתיקה, מה זאת עשה אלוקים לנו. ואין כוונתי לפסוק המצוטט, אלא לשאלה הנשאלת בשעת אסון.
השאלה הראשונה היא, למה זה קרה? למה ה' עשה/הרשה את זה? אצלנו בדרך כלל לא שואלים את השאלה הזו, אסור. אבל בתנ"ך השאלה הזו מותרת וחוזרת כמה פעמים. דוד שאל, ירמיה שאל, חבקוק שאל וחז"ל אומרים שגם משה שאל. התשובות ידועות ואינן מספקות, ודאי לא את הרגש ואת הכאב. אני כשלעצמי איני מעוניין בשאלה זו, הן משום שלא תהיה לי תשובה והן משום שאיני חש שזה מטריד אותי. אין לי קנה מידה לדרוש דרישות מאלוקים ואני משאיר לו את השאלה הזו.
בשלב זה, עוברים כרגיל לשאלה השניה: מה זאת עשה אלוקים, במובן של מה אני יכול להוציא מזה, איזו תועלת? (ראה איש האמונה להרב סולוביצ'יק). כאן חלוקות הדעות. יש טוענים שלאחר שנסתלקה הנבואה, אין טעם לחפש חטא קונקרטי ולייחס לו את העונש, בבחינת בהדי כבשי דרחמנא למה לך. יש אומרים שזו חובת פשפוש במעשים ומוטל עלינו למצוא את החטא. בין אלו האחרונים, לעולם לא תהיה הסכמה. כל אחד מוצא את החטא שכבר היה משוכנע בו מקודם, לעיתים חטאו של זולתו והעונש ממונף כדי להכות על חזה הציבור ולעוררו לנושא שכבר כאב לדרשן מאז. אני מוצא את הדיון הזה חסר תועלת.
אני רוצה להציע כאן משמעות שלישית לשאלה. מה זאת עשה, במובן של על מה ואיך זה בא. כתגובה לאיזה מעשה שעשינו בא האסון. אך לא במשמעות של החטא ועונשו, אלא אדרבה, במשמעות של המעשה ותוצאתו. מה לך יוצא ליהרג? על שמלתי את בני. אשריך רבי עקיבא שנתפסת על דברי תורה.
על מה טובחים בנו אויבינו? לא על שמירת שבת, לא על קיום מצוות, על ישיבת ארץ ישראל. הם מוכנים להניח לנו, אם אך נעזוב את האיזור.
כאשר משלמים מחיר על מוצר, לומדים לייקר את המוצר. ככל שהמחיר כואב יותר, המוצר נערך יותר. אלו ששלמו את המחיר, הם דווקא אלו שמייקרים יותר מאחרים את המוצר, אלו שישיבת ארץ ישראל היא ערך יסודי ביותר בהוויתם.
אנו שוכחים לעיתים את ייקרת הענין הזה. כאשר נשמעים איומים על עולם הישיבות, נוהגים מנהיגים להפליט: אנחנו נברח לחו"ל. כך בקלות? לברוח?
קרבן ציבור זה, עמלי תורה יקרים שנקברו בספריהם הטבולים בדמם, צריך לעורר אותנו לייקר את הערך עליו הם נטבחו.
===========
חשבון הנפש כיצד?
יש גישה הטוענת, שכל אירוע מביא לחזק ולהתחזק בנושא שתמיד צריך לחזק: פגעי הטכנולוגיה/צניעות הכלל והפרט/קבלת שבת מוקדמת/לשון הרע/מחלוקת וכו'. אין הכרח שזה יתאים איכשהו במידה כנגד מידה.
יש גישה המשיבה לעומתה, שאין לעסוק כלל בחשבונות שמים. הוא עושה את שלו ואנחנו ממשיכים בשלנו. להיות צדיקים צריך כמובן, אבל מי יבוא בסוד ה'?
על שתי גישות אלה קשה לי תמיד - לשוא הכיתי את בניכם, מוסר לא לקחו. הגישה השניה אינה מפיקה שום דבר מהאירוע, והראשונה אמנם מפיקה חיזוק כללי, אך ללא יחס למכה עצמה.
יש גישה ריאליסטית, שתחפש איך קרה מה שקרה ותדרוש למנוע את האירוע הבא: אם מת אדם במלחמה - יש לחזק את האימונים. אם חלה אדם בסרטן - יש להעביר את מיכלי האמוניה מהמפרץ. אם חלו עשרה תינוקות - יש לבדוק את הרכב מזון התינוקות. לעיתים גישה זו נתפסת ככפרנית משהו, המנסה להיתלות בסיבתיות ארצית, כאילו כדי לברוח מחיזוק רוחני.
יש גישות משלבות, שדורשות לחזק גם במישור הארצי וגם במישור הרוחני.
כשלעצמי, אני נוקט בגישה ריאליסטית כאשר האירוע הוא מעשה ישיר של בני אדם, או שיש להם יכולת להשפיע עליו. זהו תירוצו של הרמב"ם על שאלת צדיק ורע לו - אוולת אדם תסלף דרכו ועל ה' יזעף לבו. רוב צרות העולם הם מעשי ידי אדם, הוא טוען. כאשר האירוע אינו נראה כנתון לשליטת האדם, הרי זהו מסר שמיימי ברור ויש לחפש את הקשר למעשינו. אמנם אין נבואה בינינו, אך הגיון עדיין יש, כך שמעתי.
כעת, באירוע הקשה של תאונת האוטובוס, אני תוהה. מחד זהו מעשה אדם ברור, ומה שיש לחזק הוא את תרבות הנהיגה ואת מיגור העבריינות. מאידך, מה יכלו ההרוגים לעשות?
שאלת יכולתו של בעל בחירה לפגוע ברעהו, היא מחלוקת בין גדולי עולם (אור החיים על השלכת יוסף לבור, חובות הלבבות ועוד).
האם נחזק את האומץ להעיר לנהגי אוטובוס - המקצוע בו אדם אחראי ישירות על חייהם של עשרות אנשים?
אולי אירוע זה הוא בגדר אסון שמיימי, ועלינו באמת לפשפש במעשים ולחפש את ההקשר הרוחני?
פלוריש כתב:אנו שוכחים לעיתים את ייקרת הענין הזה. כאשר נשמעים איומים על עולם הישיבות, נוהגים מנהיגים להפליט: אנחנו נברח לחו"ל. כך בקלות? לברוח?
שש ושמח כתב:פלוריש כתב:אנו שוכחים לעיתים את ייקרת הענין הזה. כאשר נשמעים איומים על עולם הישיבות, נוהגים מנהיגים להפליט: אנחנו נברח לחו"ל. כך בקלות? לברוח?
אה, ב"ה. אשרינו שיש לנו את הרב יעבץ שליט"א שמזכיר לנו את ש"שכחו" המנהיגים שלנו [כנראה שמדובר באיזה יו"ר מפלגה שנבחר בפריימרס] שנוהגים להפליט(!) בקלות(!) שאנחנו נברח לחו"ל. הרי בודאי שהערך של יישוב א"י עדיף על הערך של לימוד תורה. [כנראה מה שכתוב שמותר לצאת לחו"ל ללמוד תורה זה בזמן שלא היה לנו מדינה, או שלא היינו באתחלתא דגאולה]. אשרינו שזכינו.
עקביה כתב:השואה היא מכלול עצום של זוועות כלפי מכלול עצום של יהודים במגוון גדול מאד של רמות רוחניות. לכן להצביע על חטא פלוני ולומר שהוא הגורם, נראה מגוחך.
אפשר לדבר באופן כללי על ה'חורבן' הנורא שפקד את עם ישראל. שמענו על ג' עבירות או על שנאת חינם כגורמים לחורבן, אבל הטענה שהגורם לחורבן האחרון זהו חטא הדיבור בביהכנ"ס או בתפילה היא חידוש תמוה עד כדי שמתבקש לומר שאם מישהו אמר דבר כזה, הוא לא התכוון אלא לחזק את הזהירות בכך ותו לא, או שקיבל זאת בנבואה.
שש ושמח כתב:לא כ"כ הבנתי האם לדעתך אפשר לטעון שחטא גדול כגון החילון הכללי בעם ישראל או אי זהירות כללית בבין אדם לחבירו הוא הסיבה. ולדעתי פשוט שכן [כמובן שלא חכמי הפורום יחליטו אלא גדולי ישראל].
אשריך שאתה עומד במקום נפלא שכזה. מולך על המדף, מונחים הרבה מאד סיבות לשואה, וכל שנותר לך לעשות הוא רק לבחור. במה זכית?מ"מ דבריך הם דוגמא טובה למי שטענתי על קודמך, שיש המקצינים את דברי החולקים עליהם כדי לבטלם. - אני לא צידדתי כלל בטענה שהסיבה היא הדיבור בביהכנ"ס [שעדיין אינני יודע האם מישהו רציני טען כך בכלל, וגם לדעתי זו טענה שאינה הגיונית כלל לקבוע שהעונש על זה ולא על עבירות אחרות], רק כתבתי נגד הטענה הכללית שכתב שם, "כי הלא כשתימצי לומר שהמשוואה היא פשוטה, הפכת את הבורא לאכזרי מאין כמוהו חלילה. וכי על דיבור בשעת התפילה, הורגים ששה מליון יהודים?" שמשמע מדבריו שאיננו יכולים להבין שום סיבה על השואה. אדרבא, לצערנו הרב אנו יכולים להבין הרבה מאד סיבות על השואה, ולכן איננו יכולים להכריע איזו היא העיקרית
רחמנא ליצלן מהאי דעתא. זהו ייחוס מוזר ביותר לקב"ה. כנראה שלכן אינני שש ושמח כשעולה הנידון של הסבר השואה.[לדוגמא אם כלל ישראל היו חטאים רק בדיבור בביהכ"נ היינו קובעים שזה הסיבה].
עקביה כתב:רחמנא ליצלן מהאי דעתא. זהו ייחוס מוזר ביותר לקב"ה. כנראה שלכן אינני שש ושמח כשעולה הנידון של הסבר השואה.[לדוגמא אם כלל ישראל היו חטאים רק בדיבור בביהכ"נ היינו קובעים שזה הסיבה].
שש ושמח כתב:עקביה כתב:רחמנא ליצלן מהאי דעתא. זהו ייחוס מוזר ביותר לקב"ה. כנראה שלכן אינני שש ושמח כשעולה הנידון של הסבר השואה.[לדוגמא אם כלל ישראל היו חטאים רק בדיבור בביהכ"נ היינו קובעים שזה הסיבה].
השתכנעתי עמוקות מעוצמת הטיעון [כמו שאר הטיעונים בתגובתך]. רק תגלה לנו בבקשה מאיזה רמת חטא אתה מרשה לקב"ה להעניש את עמ"י בשואה? [והאם אינך מסכים שכל עונש בעוה"ז הוא יותר קל מעונש בעוה"ב?]
עקביה כתב:2. אינני מתערב בהחלטות של הקב"ה... אבל קשה עלי לייחס לו דברים שנראים לי משונים מדי, כמו למשל 'טוביה חטא וזיגוד מינגיד'.
עקביה כתב:3. עונש בעוה"ז קל מעונש בעוה"ב היינו שכדי לכפר על עוון פלוני, אם יעניש עליו הקב"ה בעוה"ז יהיה זה קל יותר מאילו יעניש עליו בעוה"ב. כיצד זה קשור לנד"ד?
שש ושמח כתב:עקביה כתב:2. אינני מתערב בהחלטות של הקב"ה... אבל קשה עלי לייחס לו דברים שנראים לי משונים מדי, כמו למשל 'טוביה חטא וזיגוד מינגיד'.
מישהו כאן טען שהקב"ה העניש על חטאי אחרים? [אם כוונתך שלכן א"א לומר שהשואה עונש על חטא כללי של הציבור, כיון שודאי שהיו יחידים שלא חטאו, מה תאמר בסיבות שנאמרו בגמ' על חורבן ביהמ"ק?]עקביה כתב:3. עונש בעוה"ז קל מעונש בעוה"ב היינו שכדי לכפר על עוון פלוני, אם יעניש עליו הקב"ה בעוה"ז יהיה זה קל יותר מאילו יעניש עליו בעוה"ב. כיצד זה קשור לנד"ד?
עונש בעוה"ז קל מעונש בעוה"ב הכוונה שהעונש החמור ביותר בעוה"ז קל יותר מהעונש הקל ביותר בעוה"ב, שהוא אין סופי. וזה קשור לנדו"ד כי אם כן מי שמאמין בעונש בעוה"ב לא יכול לטעון שנראה לו אכזרי שיהיה עונש מסויים בעוה"ז על עבירה מסויימת.
איננו יודעים כלום על מהותו ועניינו של העונש בעוה"ב, ואין להקיש מכך על העונש בעוה"ז.
לעומקו של דבר כתב:איננו יודעים כלום על מהותו ועניינו של העונש בעוה"ב, ואין להקיש מכך על העונש בעוה"ז.
אני קצת יודע, אשמח לחלוק איתך בלב חפץ:
כתב הרמב"ן בשער הגמול, שרגע אחד בגיהנם קשה יותר מייסורי איוב במשך ע' שנה.
עקביה כתב:לעומקו של דבר כתב:איננו יודעים כלום על מהותו ועניינו של העונש בעוה"ב, ואין להקיש מכך על העונש בעוה"ז.
אני קצת יודע, אשמח לחלוק איתך בלב חפץ:
כתב הרמב"ן בשער הגמול, שרגע אחד בגיהנם קשה יותר מייסורי איוב במשך ע' שנה.
שמעתי על כך. בחיפוש בפרויקט השו"ת אני לא מצליח למצוא דבר כזה. תוכל לצטט?
בכל מקרה אין בכך סתירה למה שכתבתי. עדיין איננו יודעים כלום על מהותו ועניינו של העונש. אנו משיגים עונשים פיזיים השייכים אצל גוף, ואילו שם אין גוף.
לעומקו של דבר כתב:דנים לעניין קושי העונש וזה כתב הרמב"ן.
אין לי מקור מדוייק כעת.
כי הצדיק הגמור שאירע לו החטא הקל ועבר בזדון על מצות בוראו על כל פנים ראוי ליענש עליו. והנה אם יאבד האל מגופו בעולם הזה כל הטובה אשר נהיתה בעולם ויהיה נדון ביסוריו של איוב כל ימיו, טוב לו שלא יהיה נדון בעולם הנשמות ביסורי גיהנם, או שיגרע חטאו מנפשו מעט ממעלתה בעוה"ב ודבקה בזיו העליון ועולם הבא. ופחיתות הגוף וגריעות הטובה שתבזה בעולם הגופות אשר אין בין הטובה ובין הרעה רק דבר גרוע וענין כלה ואבד לא יערך למעלת הנפש ועלוי הטובה אשר באור פני מלך חיים וכי היא הטובה במאמר מוחלט אשר אין לה ערך ודמיון ולא תסולה בדבר גשמי כלל, וכן אמרו ז"ל במס' קידושין (דף ל"ט ב) כל מי שזכיותיו מרובין מעונותיו מריעין לו בעוה"ז ודומה כמי ששרף כל התורה ולא שייר ממנה אפי' אות אחת.
עקביה כתב:לעומקו של דבר כתב:דנים לעניין קושי העונש וזה כתב הרמב"ן.
הנידון אינו לגבי קושי העונש אלא לגבי הייחוס בין העונש לחטא. על כך איננו יכולים לדמות מעולם לעולם.
שש ושמח כתב:רמב"ן בהקדמה לאיוב: [העתקתי מכד הקמח השגחה שמביא לשונו, ולפו"ר לא מצאתי שינויים]כי הצדיק הגמור שאירע לו החטא הקל ועבר בזדון על מצות בוראו על כל פנים ראוי ליענש עליו. והנה אם יאבד האל מגופו בעולם הזה כל הטובה אשר נהיתה בעולם ויהיה נדון ביסוריו של איוב כל ימיו, טוב לו שלא יהיה נדון בעולם הנשמות ביסורי גיהנם, או שיגרע חטאו מנפשו מעט ממעלתה בעוה"ב ודבקה בזיו העליון ועולם הבא. ופחיתות הגוף וגריעות הטובה שתבזה בעולם הגופות אשר אין בין הטובה ובין הרעה רק דבר גרוע וענין כלה ואבד לא יערך למעלת הנפש ועלוי הטובה אשר באור פני מלך חיים וכי היא הטובה במאמר מוחלט אשר אין לה ערך ודמיון ולא תסולה בדבר גשמי כלל, וכן אמרו ז"ל במס' קידושין (דף ל"ט ב) כל מי שזכיותיו מרובין מעונותיו מריעין לו בעוה"ז ודומה כמי ששרף כל התורה ולא שייר ממנה אפי' אות אחת.
שש ושמח כתב:עקביה כתב:לעומקו של דבר כתב:דנים לעניין קושי העונש וזה כתב הרמב"ן.
הנידון אינו לגבי קושי העונש אלא לגבי הייחוס בין העונש לחטא. על כך איננו יכולים לדמות מעולם לעולם.
הנידון הוא יתכן שיהיה עונש גדול מאד [כגון ייסורי השואה] על חטאים "קטנים" [כגון דיבור בביהכנ"ס], ולכן מאחר שידוע לנו שגם על חטאים אלו יש עונש בעוה"ב, וידוע לנו דברי הרמב"ן שכל עונש בעוה"ז הוא קל מכל עונש בעוה"ב, נמצא שיתכן לומר כנ"ל.
בתבונה כתב:אציין וארט ששמעתי (ככה"נ בשם הגאון ר' יעקב גלינסקי), אם שאלו לנביאים ולחכמים על מה אבדה הארץ ולא ידעו, אז מה התביעה מאיתנו?!
וענה שהאדם עצמו לב יודע מרת נפשו ואם רוצה לשוב בתשובה יכול למצוא את הנקודה האמיתית
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 407 אורחים