אִיךְ-מֶיְין כתב:שמעתי שברוב היקבים, היין (או המיץ ענבים), יורד לבור לאחר הסחיטה, ונשאר כך מגולה כמה שעות, עד שעובר לחביות ולמיכלים.
ולכאורה: נפסל כבר בשעה פורתא שהיה מגולה - לקידוש, כמבואר בשו"ע!!!.
עזריאל ברגר כתב:אִיךְ-מֶיְין כתב:שמעתי שברוב היקבים, היין (או המיץ ענבים), יורד לבור לאחר הסחיטה, ונשאר כך מגולה כמה שעות, עד שעובר לחביות ולמיכלים.
ולכאורה: נפסל כבר בשעה פורתא שהיה מגולה - לקידוש, כמבואר בשו"ע!!!.
מפורש בפוסקים שבמקום שאין חשש לנחשים - אין בעיה משום גילוי, אא"כ נפגם טעמו או ריחו של היין.
שמש כתב:אם נכון הדבר שכך עושים כל היקבים הרי שגם לאחשתרנים והפחות מקריבים יין כזה, הלא כן?
מה שנכון נכון כתב:אולי לפני שנגמרה התסיסה אי"צ להקפיד על הגלוי (וכ"ש אם יש תועלת בגלוי היין אז).
מה שנכון נכון כתב:יש להוסיף שלענין סכנת גילוי נאמר במפורש בתלמוד שיין תוסס אין בו משום גלוי, ולכאורה פשוט שגם לכוס של ברכה יהיה כשר ול"א שנמר טעמו וריחו.
ואף ששם נאמר שהיינו עד ג' ימים, י"ל שרק לענין סכנת נחש חיישינן לאחר מכן כי כבר אינו "מתיירא מבעבוע המשקה ומן ההבל" (כל' הר"מ). אך לענין טעמו של היין יתכן שמכיון שהוא עדיין בהתהוות לא שייך לומר שהגלוי מפיג טעמו.
יאיר1 כתב:דרך אגב, טעם היין לא נפגם גם אם יהיה פתוח כמה שעות, ודווקא יין פתוח שעה משביח טעמו.
וודאי שאין לחוש מטעם זה [לא גילוי משום נחשים] ליין שפתוח כמה דקות.
שומע ומשמיע כתב:יאיר1 כתב:דרך אגב, טעם היין לא נפגם גם אם יהיה פתוח כמה שעות, ודווקא יין פתוח שעה משביח טעמו.
וודאי שאין לחוש מטעם זה [לא גילוי משום נחשים] ליין שפתוח כמה דקות.
אני לא כ"כ מבין, אבל לפי מה שידוע לי מה שהיין משתבח בפתיחה הוא דווקא בבקבוק, שהיין סגור בוואקום, ואז הטעמים והגוונים השונים לא נפתחים. הלא כן?
יאיר1 כתב:דרך אגב, טעם היין לא נפגם גם אם יהיה פתוח כמה שעות, ודווקא יין פתוח שעה משביח טעמו.
וודאי שאין לחוש מטעם זה [לא גילוי משום נחשים] ליין שפתוח כמה דקות.
עזריאל ברגר כתב:שמש כתב:אם נכון הדבר שכך עושים כל היקבים הרי שגם לאחשתרנים והפחות מקריבים יין כזה, הלא כן?
הוא אשר דיברתי, שברור שאין בזה בעיה של "הקריבהו נא לפחתך".מה שנכון נכון כתב:אולי לפני שנגמרה התסיסה אי"צ להקפיד על הגלוי (וכ"ש אם יש תועלת בגלוי היין אז).
הדעת נוטה לדבריך, שהרי כך היו עושים בזמן הקדום, שהיו דורכים את היין, וכנראה שהיה נשאר משך-זמן בבור, כדמשמע בכ"מ בחז"ל שמדברים "על מי שהיה בורו מלא יין" וכיו"ב.
באמת למה לא חששו לו משום גילוי? צריך לברר, אבל מסתמא מה שהיה טוב להם - טוב גם לנו.
לעומקו של דבר כתב:יאיר1 כתב:דרך אגב, טעם היין לא נפגם גם אם יהיה פתוח כמה שעות, ודווקא יין פתוח שעה משביח טעמו.
וודאי שאין לחוש מטעם זה [לא גילוי משום נחשים] ליין שפתוח כמה דקות.
בהלכה כתוב אחרת.
יאיר1 כתב:לעומקו של דבר כתב:יאיר1 כתב:דרך אגב, טעם היין לא נפגם גם אם יהיה פתוח כמה שעות, ודווקא יין פתוח שעה משביח טעמו.
וודאי שאין לחוש מטעם זה [לא גילוי משום נחשים] ליין שפתוח כמה דקות.
בהלכה כתוב אחרת.
מעניין מאד! היכן?
מה שנכון נכון כתב:על הלכה זו מדברים מתחילת האשכול.
ב"ב צז ע"ב, שו"ע רעב ס"א.
יאיר1 כתב:מה שנכון נכון כתב:על הלכה זו מדברים מתחילת האשכול.
ב"ב צז ע"ב, שו"ע רעב ס"א.
איפה כתוב במ"מ הללו שיין שפתוח שעה נפסל?
ברים כתב:עזריאל ברגר כתב:שמש כתב:אם נכון הדבר שכך עושים כל היקבים הרי שגם לאחשתרנים והפחות מקריבים יין כזה, הלא כן?
הוא אשר דיברתי, שברור שאין בזה בעיה של "הקריבהו נא לפחתך".מה שנכון נכון כתב:אולי לפני שנגמרה התסיסה אי"צ להקפיד על הגלוי (וכ"ש אם יש תועלת בגלוי היין אז).
הדעת נוטה לדבריך, שהרי כך היו עושים בזמן הקדום, שהיו דורכים את היין, וכנראה שהיה נשאר משך-זמן בבור, כדמשמע בכ"מ בחז"ל שמדברים "על מי שהיה בורו מלא יין" וכיו"ב.
באמת למה לא חששו לו משום גילוי? צריך לברר, אבל מסתמא מה שהיה טוב להם - טוב גם לנו.
מהיכא תיתי שהבור היה מגולה?
מה שנכון נכון כתב:יאיר1 כתב:מה שנכון נכון כתב:על הלכה זו מדברים מתחילת האשכול.
ב"ב צז ע"ב, שו"ע רעב ס"א.
איפה כתוב במ"מ הללו שיין שפתוח שעה נפסל?
איך הדין בשעה מועטת, ואיך הדין בזה"ז שלא קפדי יעו"ש במ"א ומ"ב וש"פ.
מה שכתבת אתה היה בהעלם דבר ותל"מ.
בן הרב כתב:כאן לא מבואר כדברי השואל
אִיךְ-מֶיְין כתב:בן הרב כתב:כאן לא מבואר כדברי השואל
עברתי על רוב הדברים ולא מצאתי שדיבר בזה, אולי תוכל לפרט כונתך?
אגב: קונטרס זה מצויין גם מבחינת המציאות,וגם מבחינה ההלכתית, עבודה מקיפה וראויה לציון.
לעומקו של דבר כתב:בימים הקרובים אמורה לצאת מהדורה נוספת ומשופצת.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 221 אורחים