תקופה ארוכה שאני מתקשה בפירוש הפשוט בתיבות הללו 'תמיד לא חסר לנו' שבברכת המזון, וכי לא היה חסר אף פעם?? והרי לאורך ההיסטוריה אנחנו מוצאים בתורה ובנ"ך בגמ' ועוד אופנים שהיה חסר אוכל, אם זה לאבותינו אברהם יצחק ויעקב וכו' ואי"צ בדוגמאות, וא"כ כיצד מתפרשות תיבות הללו.
שאלתי כמה וכמה ת"ח ולא הסבירו לי פירוש פשוט!! היו שטענו שהמושג 'חסר' הוא כשיש לנו שיעור מסוים וחסר לנו מזה השיעור, אבל עד כמה שזהו השיעור מלכתחילה אז אין זה חסר, תירוצים 'למדניים' כאלו לא מניחים את דעתי.
האמת היא שהמקור לזה הוא בפסוק "דורשי ה' לא יחסרו כל טוב" ואחרי העיון בחובת הלבבות בעניני הבטחון, יצא לי שלבעל הבטחון יש רוגע ואיננו דואג מה יאכל מחר, ז"א שקט נפשי ואי דאגה, וכו' אבל אי"ז אומר שבמציאות לא חסר לו, סו"ס הינו מחפש אחר האוכל.
אשמח להסבר ברור וישר