אשרי מי שחושדים בו ואין בו

[חוקר ודורש]

חז"ל אומרים אשרי מי שחושדים בו ואין בו,וראיתי לאחד מהמפרשים אשריו מאחר והבזיון כידוע יש בו כפרת עוונות.
אכן לכאורה יש עניין של והייתם נקיים דהיינו שלא לעשות דברים תמוהים שנראה נגד ההלכה,ולכאורה זה סתירה,כי
מה הכפת לו שחושדיו הרי חז"ל אמרו שאשריו,
ובפשטות י"ל דוהייתים נקיים זה בגוונא שע"י מעשה שעשה שנראה לא טוב כדי שלא ילמדו אחרים ממעשיו שלכאורה אינם טובים ,
חובה עליו להבהיר וסדר שלא יהיה כל חשד,אמנם לגבי אשרי מי שחודשים בו, זה באופן שיש רינונים עליו שאין לו שליטה על זה דהיינו שחושדים בו שעשה מעשה עבירה
וע"ז חז"ל אומרים אשרי מי שחושדים בו. ואין בו
ויש לדון האם הוא מחובותו מדין והייתים נקיים להשיל מעליו החשדות הללו. מדין והייתים נקיים ולפרסם שזה שקר מדין והייתים נקיים?
אשמח לשמוע דעות ת"ח

[פרי יהושע]

אם בכוחו להסיר מעליו החשדות בוודאי מצווה עליו לעשות כן, ויש בזה גם משום קידוש ה', אלא שאם אינו יכול ע"ז אמרו אשרי וכמש"כ.

[צביב]

וכן אמרו חז''ל בפרק אין עומדין על הפסוק לא אדוני

[יעקב1]

חז"ל אומרים אשרי מי שחושדים בו ואין בו,וראיתי לאחד מהמפרשים אשריו מאחר והבזיון כידוע יש בו כפרת עוונות.
אכן לכאורה יש עניין של והייתם נקיים דהיינו שלא לעשות דברים תמוהים שנראה נגד ההלכה,ולכאורה זה סתירה,כי
מה הכפת לו שחושדיו הרי חז"ל אמרו שאשריו,
ובפשטות י"ל דוהייתים נקיים זה בגוונא שע"י מעשה שעשה שנראה לא טוב כדי שלא ילמדו אחרים ממעשיו שלכאורה אינם טובים ,
חובה עליו להבהיר וסדר שלא יהיה כל חשד,אמנם לגבי אשרי מי שחודשים בו, זה באופן שיש רינונים עליו שאין לו שליטה על זה דהיינו שחושדים בו שעשה מעשה עבירה
וע"ז חז"ל אומרים אשרי מי שחושדים בו. ואין בו
ויש לדון האם הוא מחובותו מדין והייתים נקיים להשיל מעליו החשדות הללו. מדין והייתים נקיים ולפרסם שזה שקר מדין והייתים נקיים?
אשמח לשמוע דעות ת"ח

זה בעצם גמ' בברכות לא: אמר רבי אלעזר מכאן לנחשד בדבר שאין בו שצריך להודיעו. ופרש"י הנחשד צריך לנקות את עצמו ולהודיע את חושדו שאין בו אותו דבר מגונה.

ובמאירי שבת קיח: פירש "ויהא חלקי עם מי שחושדים אותו בדבר ואין בו ומ"מ דוקא שיתרחק הוא מדבר המביא לידי חשד כמו שאמרו הרחק מן הכיעור ומן הדומה לו"

[חוקר ודורש]

כמו"כ צ"ב ע"מ שכתוב בגמרא יומא על כה"ג שבכה על מה שחשדו בו והרי בגמרא בשבת משמע שאשרי מי שחושדין בו.

[ביליצר]

ראיתי פעם בחת"ס דתמיד התקשה אהא דאין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא ,
ובסוף הסיק דמדובר על חטא דוהייתם נקיים ,,
אשרי מי...

[אספקלריא]

בענין זה דבר נחמד.
עיין שבת ק"מ: ואמר רב פפא האי מאן דאפשר למישתי שיכרא ושתי חמרא עובר משום בל תשחית, ולאו מילתא היא בל תשחית דגופא עדיף. ועיי"ש במהרש"א בחידושי אגדות שכתב "ורב פפא לטובת עצמו אמרה, שהוא היה עושה שכר כדאמרי' ...".
וכתב על זה הרש"ש (שם, ד"ה ולאו מילתא היא): עח"א שפי' דר"פ לטובת עצמו אמר כן שהיה עושה שכר, ואני אומר על פירושו ולאו מילתא היא, דמאי יענה ..., ואולי דלזה כוון ר"פ לעיל (קיח ב') באמרו לדידי חשדן ולא הוה בי, כי יש שהיה חושדין אותו כפי' מהרש"א.
(וראה גם ברש"ש לעיל שם קיח:, שציין לעיין בענין זה בדף קמ:)

[וונדרבר]

בענין זה דבר נחמד.
עיין שבת ק"מ: ואמר רב פפא האי מאן דאפשר למישתי שיכרא ושתי חמרא עובר משום בל תשחית, ולאו מילתא היא בל תשחית דגופא עדיף. ועיי"ש במהרש"א בחידושי אגדות שכתב "ורב פפא לטובת עצמו אמרה, שהוא היה עושה שכר כדאמרי' ...".
וכתב על זה הרש"ש (שם, ד"ה ולאו מילתא היא): עח"א שפי' דר"פ לטובת עצמו אמר כן שהיה עושה שכר, ואני אומר על פירושו ולאו מילתא היא, דמאי יענה ..., ואולי דלזה כוון ר"פ לעיל (קיח ב') באמרו לדידי חשדן ולא הוה בי, כי יש שהיה חושדין אותו כפי' מהרש"א.
(וראה גם ברש"ש לעיל שם קיח:, שציין לעיין בענין זה בדף קמ:)

האם מצויים עוד מקומות שהרש"ש כותב בכזאת חריפות על דברי המהרש"א?

[לעומקו של דבר]

בענין זה דבר נחמד.
עיין שבת ק"מ: ואמר רב פפא האי מאן דאפשר למישתי שיכרא ושתי חמרא עובר משום בל תשחית, ולאו מילתא היא בל תשחית דגופא עדיף. ועיי"ש במהרש"א בחידושי אגדות שכתב "ורב פפא לטובת עצמו אמרה, שהוא היה עושה שכר כדאמרי' ...".
וכתב על זה הרש"ש (שם, ד"ה ולאו מילתא היא): עח"א שפי' דר"פ לטובת עצמו אמר כן שהיה עושה שכר, ואני אומר על פירושו ולאו מילתא היא, דמאי יענה ..., ואולי דלזה כוון ר"פ לעיל (קיח ב') באמרו לדידי חשדן ולא הוה בי, כי יש שהיה חושדין אותו כפי' מהרש"א.
(וראה גם ברש"ש לעיל שם קיח:, שציין לעיין בענין זה בדף קמ:)

האם מצויים עוד מקומות שהרש"ש כותב בכזאת חריפות על דברי המהרש"א?

לא כזאת חריפות.

[אבןטובה]

א"כ למה בכה הכהן גדול שהשביעו אותו מחמת שהיו חושדין בו הרי אשרי מי שחושדין אותו ואין בו

[אבןטובה]

וצ"ל דחשד למינות שאני

[אליהו בן עמרם]

א"כ למה בכה הכהן גדול שהשביעו אותו מחמת שהיו חושדין בו הרי אשרי מי שחושדין אותו ואין בו

למה בכה? בגלל שזה מאד מצער! ולכן נתכפרו עוונותיו, בגלל הצער.
וכי תימא, שכל מי שבאו עליו בזיונות ויסורים ח"ו חייב מייד לרקוד ולצהול כמוצא שלל רב?
אלא קודם כל צריך להצטער מזה מאד, ולפום צערא אגרא, ואחר כך יכול להתיישב בדבר בשכלו ולהיות מאושר ש"צער" זה נפל בחלקו.
כי קודם כל חייב להיות צער אמיתי, כי בלי צער אין כפרת עוונות.

[קראקובער]

בענין זה דבר נחמד.
עיין שבת ק"מ: ואמר רב פפא האי מאן דאפשר למישתי שיכרא ושתי חמרא עובר משום בל תשחית, ולאו מילתא היא בל תשחית דגופא עדיף. ועיי"ש במהרש"א בחידושי אגדות שכתב "ורב פפא לטובת עצמו אמרה, שהוא היה עושה שכר כדאמרי' ...".
וכתב על זה הרש"ש (שם, ד"ה ולאו מילתא היא): עח"א שפי' דר"פ לטובת עצמו אמר כן שהיה עושה שכר, ואני אומר על פירושו ולאו מילתא היא, דמאי יענה ..., ואולי דלזה כוון ר"פ לעיל (קיח ב') באמרו לדידי חשדן ולא הוה בי, כי יש שהיה חושדין אותו כפי' מהרש"א.
(וראה גם ברש"ש לעיל שם קיח:, שציין לעיין בענין זה בדף קמ:)

האם מצויים עוד מקומות שהרש"ש כותב בכזאת חריפות על דברי המהרש"א?

האם יש עוד מקומות שהמהרש"א כותב ככה על רב פפא?

זה חידוש יותר גדול בעיני.