אבקת שום הרי עובר לילה <והמסתעף בעניני סכנה ורפואות>

[שלח]

יש דין ששום שעבר הלילה, שקונים אבקת שום האם יש בעיה? האם באבקה לא נאמר הדין כי זה שינה צורתו או מוסיפים לאבקה דבר נוסף ואז מותר, מה עושים בכשרויות השונות?

[חוקר ודורש]

גם בשום עצמו באופן שיש תוספת אין חשש כ"ש באבקה שזה רק זכר לשום.

[שלמה בן חיים]

בשו"ת אגרות משה (יו"ד ח"ג סימן כ) כתב להתיר כל תוצרת המיועדת לשיווק המוני, כי לא נאסר בכהאי גוונא ראה בדבריו בטעם הדבר חידוש גדול. ובשם הגרצ"פ פראנק זצ"ל הביאו הפוסקים להתיר אבקת ביצים משום שפנים חדשות באו לכאן.
שמעתי גם שבד"ץ העדה החרדית מקפידים לשים תוספת באבקה, וכשיש תוספת כתב הסמ"ק (מצוה קעא) וזה לשונו, 'וכן שום קלוף ובצל קלוף וביצה קלופה שעבר עליהם הלילה ויש בני אדם שאינם אוכלים שומים קלופים שחוקים בשבת שחרית מטעם זה, ויש שאינם חוששין מאחר שלחם מעורב בתוכם, ויש שמשימין קליפת השומין לתוכם', עכ"ל. מבואר בדברי הסמ"ק שכל האיסור אינו כאשר מעורב בהם דבר אחר, וכן כתב בספר בית שלמה (יו"ד סימן קפט) זבחי צדק (יו"ד סימן קטז ס"ק סא), בן איש חי (שנה שניה פרשת פנחס אות יד) ויש לדון בזה כמה עירוב צריך להיות מעורב. ובספר דברי יציב (יו"ד סימן לא אות יד) כתב דבעינן שיהיה לזה טעם על ידי הדבר שמוסיף בה, כגון שנותן בה מלח עד שיש לה שם לווי דהיינו שנקראת ביצה מלוחה, וצ"ע לדינא.

[עקביה]

מה עושים בכשרויות השונות?

לגבי אבקת שום, לכשרויות ודאי אין בעיה, הרי המוצר משווק כפי שהוא ומי שחושש לזה לא חייב לקנות.
הפוסקים לא הביאו ד"ז להלכה, ויש שכתבו במפורש שלא נהגו לחשוש לזה (מרדכי, יש"ש). מלבד דברי הרב שב"ח.

[פי האתון]

בשו"ת משנה הלכות החמיר באבקת שום וכתב שמה שעושים בכשרויות הוי 'פירוקא לסכנתא'.

[שמש]

מי אמר שמקלפים את השום?

[שלח]

בשות חבל נחלתו כותב להחמיר לכתחילה

[אפרקסתא דעניא]

ידוע שהקלויזנבורגר זצ"ל אחז שזו הסיבה למחלת הסרטן הנפוצה ל"ע.

[עקביה]

כך גילו לו משמים?

שוב ראיתי את זה:

דף על הדף נדה דף יז עמוד א
וכתב הגר"י זילברשטיין שליט"א בספרו טובך יביעו (ח"ב ע' שט"ז): כ"ק מרן האדמו"ר הגה"ק מקלויזנבורג זצ"ל הביא פעם ביום ל"ג בעומר את דברי רשב"י במסכת נדה (דף י"ז) המזהיר על כמה דברים שהעושה אותם מתחייב בנפשו ודמו בראשו. אחד מהם הוא מי שאוכל ביצים קלופות, שום קלוף ובצל קלוף שעבר עליהם הלילה.


מי יודע, אמר הגה"ק מקלויזנבורג זצ"ל, אם המחלות הקשות הפוקדות כיום את אחינו בני ישראל, אינן באות מפני שלא מקפידים לשמור על אזהרותיו של רשב"י.

וצ"ע, האם הבעיה באכילת אותם דברים היא רק ליהודים? א"כ מדוע גם את הגויים פוקדות אותן מחלות? וא"ת שהבעיה היא לכולם, א"כ מדוע אותן מחלות לא היו אצל הגויים בעבר?

[בברכה המשולשת]

כך גילו לו משמים?

שוב ראיתי את זה:

דף על הדף נדה דף יז עמוד א
וכתב הגר"י זילברשטיין שליט"א בספרו טובך יביעו (ח"ב ע' שט"ז): כ"ק מרן האדמו"ר הגה"ק מקלויזנבורג זצ"ל הביא פעם ביום ל"ג בעומר את דברי רשב"י במסכת נדה (דף י"ז) המזהיר על כמה דברים שהעושה אותם מתחייב בנפשו ודמו בראשו. אחד מהם הוא מי שאוכל ביצים קלופות, שום קלוף ובצל קלוף שעבר עליהם הלילה.


מי יודע, אמר הגה"ק מקלויזנבורג זצ"ל, אם המחלות הקשות הפוקדות כיום את אחינו בני ישראל, אינן באות מפני שלא מקפידים לשמור על אזהרותיו של רשב"י.

וצ"ע, האם הבעיה באכילת אותם דברים היא רק ליהודים? א"כ מדוע גם את הגויים פוקדות אותן מחלות? וא"ת שהבעיה היא לכולם, א"כ מדוע אותן מחלות לא היו אצל הגויים בעבר?

כמדומני שהמחלות הללו ה"י תמיד היו, רק שבעבר בגלל שכיחות המחלות המידבקות (בגלל ההיגיינה הירודה) זה לא כ"כ היה נפוץ.
כמו כן, שכיחות המחלות הללו עולה בגלל חברת השפע (בדרך הטבע, לגויים)
ואילו אצל היהודים שהקפידו על נקיות הרבה יותר, היו פחות מתים מהמגפות.

[עקביה]

מחלת הסרטן הייתה קיימת תמיד באירופה?

[איתן]

מחלת הסרטן הייתה קיימת תמיד באירופה?

כן. היפוקרטס תיאר אותה, והוא זה שטבע את שם המחלה.
המחלה כשלעצמה הייתה ידועה גם לפניו.

[עקביה]

מחלת הסרטן הייתה קיימת תמיד באירופה?

כן. היפוקרטס תיאר אותה, והוא זה שטבע את שם המחלה.
המחלה כשלעצמה הייתה ידועה גם לפניו.

וקיימת ידיעה על הבדל משמעותי בין תפוצת המחלה אצל גויים לתפוצתה אצל יהודים?

[בברכה המשולשת]

כמדומני שהסטטיסטיקה הרפואית לא היתה קיימת אז, בטח לא ברזולוציה כזו.

[עקביה]

אם כן, אין אינדיקציה לדברים המיוחסים לרבי מצאנז.

[בברכה המשולשת]

אם כן, אין אינדיקציה לדברים המיוחסים לרבי מצאנז.

זאת איני יודע.
כמדומני שדבריו של האדמו"ר מצאנז זצ"ל לא נאמרו על-פי בדיקה סטטיסטית אלא על-פי אמירה רוחנית.

[יעקב1]

אבקת שום הרי עובר לילה מה עושים?
-------------------------------------------

לפני שנים התקשרתי לראש ועדת הכשרות של הבד"ץ ושאלתיו שאלה זו. והשיב "אתה לא חייב להסכים אבל רבני הבד"ץ סוברים שאם הוא מבושל אין את כל העניין שכתוב בגמ', והשום הזה עובר ייבוש (בישול) בחום בתנור".
אכן הלכתי לחפש מקור לזה ובאמת בדרכי תשובה יו"ד קטז מובא מח' אחרונים בזה וכמדומה שהבית שלמה כ' דנוהגין היתר במבושל (צ"ע אך מהו "ביצה קלופה" היאך ניתן לומר על ביצה חיה את המילה "קלופה" הול"ל "פתוחה" וכדו').
הנה הבית שלמה הבין שנוהגים להקל כי מבושל שאני וע"כ מבשלים ביצים מער"ש ונותנים בה חומץ ואוכלים בשבת בבוקר - אך בסמ"ק סי' קעא כ' שביצים אם מעורב עם עוד מאכל שרי משמע דאף מבושל אסור ורק מפני שמעורב עם עוד משהו מותר וצ"ת.

[פלגינן]

גליון חוקי חיים 16.pdf

(1.14 MiB) הורד 667 פעמים

[יושב סתר]

קונטרס טרי טרי נראה מושקע ומקיף, שיצא כעת בעניינים אלו

[חיים שאול]

אם כן, אין אינדיקציה לדברים המיוחסים לרבי מצאנז.

זאת איני יודע.
כמדומני שדבריו של האדמו"ר מצאנז זצ"ל לא נאמרו על-פי בדיקה סטטיסטית אלא על-פי אמירה רוחנית.

יש מכתב מהגראי"ש גריינימן שליט"א שלפני עשרות שנים כשעדיין לא היו טיפולים שהצליחו (כבימינו) אמר לו אביו מרן הגר"ח זללה"ה שכשימצאו תרופה למחלה יהיו פתאום הרבה חולים משום שכשזה מוות בטוח אז רק מי שנגזר עליו למות נחלה אבל כשיהי׳ תרופה זה כבר יחשב ליסורים בעלמא ויסורים הקב"ה נותן להרבה אנשים
(אגב, זה צורת חשיבה מאוד אופיינית שלהם, ולכן הוא התנגד לעיקרון של ארגוני ההצלה משום שכשנהי׳ אפשרות להינצל יותר אז קורים יותר מקרים)

[עקביה]

(אגב, זה צורת חשיבה מאוד אופיינית שלהם, ולכן הוא התנגד לעיקרון של ארגוני ההצלה משום שכשנהי׳ אפשרות להינצל יותר אז קורים יותר מקרים)

מעניין למה ניתנה רשות לרופא לרפא, הרי זה רק מוסיף מחלות בעולם ומרבה צער וייסורים...

[חיים שאול]

לרופא ניתנה רשות לרפא יסורים ולא מוות

[עקביה]

אבל אילו לא היו רופאים ורפואות היו פחות מחלות וייסורים.

[יוסף חיים אוהב ציון]

ביבי"א מתיר את הענין.

[חיים שאול]

אבל אילו לא היו רופאים ורפואות היו פחות מחלות וייסורים.

העולם נברא עם אפשרות לרפא חלק מהחוליים ואלו הם היסורים וחלקם א"א לרפא, וברגע שהרופאים ׳התחכמו׳ והצליחו למצוא תרופה אז ממילא זה נהי׳ רק יסורים

[עקביה]

אבל אילו לא היו רופאים ורפואות היו פחות מחלות וייסורים.

העולם נברא עם אפשרות לרפא חלק מהחוליים ואלו הם היסורים וחלקם א"א לרפא, וברגע שהרופאים ׳התחכמו׳ והצליחו למצוא תרופה אז ממילא זה נהי׳ רק יסורים

לא ברורה לי החלוקה.
העולם נברא עם אפשרות ללמוד ולדעת, להחכים ולהתקדם.
מי בדיוק 'התחכם'?

[יוסף חיים אוהב ציון]

אם כן, אין אינדיקציה לדברים המיוחסים לרבי מצאנז.

זאת איני יודע.
כמדומני שדבריו של האדמו"ר מצאנז זצ"ל לא נאמרו על-פי בדיקה סטטיסטית אלא על-פי אמירה רוחנית.

יש מכתב מהגראי"ש גריינימן שליט"א שלפני עשרות שנים כשעדיין לא היו טיפולים שהצליחו (כבימינו) אמר לו אביו מרן הגר"ח זללה"ה שכשימצאו תרופה למחלה יהיו פתאום הרבה חולים משום שכשזה מוות בטוח אז רק מי שנגזר עליו למות נחלה אבל כשיהי׳ תרופה זה כבר יחשב ליסורים בעלמא ויסורים הקב"ה נותן להרבה אנשים
(אגב, זה צורת חשיבה מאוד אופיינית שלהם, ולכן הוא התנגד לעיקרון של ארגוני ההצלה משום שכשנהי׳ אפשרות להינצל יותר אז קורים יותר מקרים)

ומשם החזו"א אמרו שתימצא מחלה אחרת ל"ע.

[חיים שאול]

אבל אילו לא היו רופאים ורפואות היו פחות מחלות וייסורים.

העולם נברא עם אפשרות לרפא חלק מהחוליים ואלו הם היסורים וחלקם א"א לרפא, וברגע שהרופאים ׳התחכמו׳ והצליחו למצוא תרופה אז ממילא זה נהי׳ רק יסורים

לא ברורה לי החלוקה.
העולם נברא עם אפשרות ללמוד ולדעת, להחכים ולהתקדם.
מי בדיוק 'התחכם'?

בבריאת העולם סרטן הי׳ גז"ד מוות ולא הי׳ אז תרופה, היום שיש מה שלא הי׳ פעם ממילא זה נהי׳ יסורים, (בלי זה הי׳ לקב"ה מספיק יסורים אחרים אבל כרגע גם זה יסורים)

[עקביה]

אבל אילו לא היו רופאים ורפואות היו פחות מחלות וייסורים.

העולם נברא עם אפשרות לרפא חלק מהחוליים ואלו הם היסורים וחלקם א"א לרפא, וברגע שהרופאים ׳התחכמו׳ והצליחו למצוא תרופה אז ממילא זה נהי׳ רק יסורים

לא ברורה לי החלוקה.
העולם נברא עם אפשרות ללמוד ולדעת, להחכים ולהתקדם.
מי בדיוק 'התחכם'?

בבריאת העולם סרטן הי׳ גז"ד מוות ולא הי׳ אז תרופה, היום שיש מה שלא הי׳ פעם ממילא זה נהי׳ יסורים, (בלי זה הי׳ לקב"ה מספיק יסורים אחרים אבל כרגע גם זה יסורים)

ולכן מה?
אין עניין לחפש תרופות למחלות?

[חיים שאול]

אף א׳ לא אמר שלא, הוא רק הסביר למה בגלל זה יש יותר חולים

[עקביה]

אף א׳ לא אמר שלא, הוא רק הסביר למה בגלל זה יש יותר חולים

מוזר לגמרי לומר שבגלל שישנה אפשרות לרפא סרטן לכן יש יותר חולים בסרטן.
הרי זהו סוג ייסורים מסוים מאד, וקשה במיוחד.
וכי בגלל שלמחלה נמצאה תרופה, יותר אנשים נעשו ראויים לסבל הזה?

ובכלל, זה נכון שיש יותר חולים?

[חיים שאול]

הקב"ה החליט לתת לאחוזים מסויימים יסורים, יש לו הרבה סוגי יסורים, וברגע שיש תרופה לסרטן אז גם זה נהי׳ ׳רק׳ יסורים וזה מגיע לחלק מחייבי היסורים, אם זה יותר מידי קשה - את זה הקב"ה יחליט (יש דברים אחרים קשים יותר).
אפשר לשאול כל אדם מבוגר אם בילדותו היו כ"כ הרבה חולי סרטן, התשובה חד משמעית

[עקביה]

הקב"ה החליט לתת לאחוזים מסויימים יסורים, יש לו הרבה סוגי יסורים, וברגע שיש תרופה לסרטן אז גם זה נהי׳ ׳רק׳ יסורים וזה מגיע לחלק מחייבי היסורים, אם זה יותר מידי קשה - את זה הקב"ה יחליט (יש דברים אחרים קשים יותר).

אני מניח שאינך מתווכח על כך שאם הקב"ה נותן למישהו ייסורים, הם מכוונים בדקדוק מוחלט למה שמגיע לו, וכיון שכך, לא הורע כלום ע"י שמצאו תרופה לסרטן.

עכ"פ לומר שמצב בני האדם בעולם לא הוטב באופן משמעותי מאין כמוהו ע"י התקדמות הרפואה, זה להכחיש את המוחש.

[יבנה]

פירוש המשנה לרמב"ם מסכת פסחים פרק ד משנה י- בענין חזקיה גנז ספר רפואות:
ולא הארכתי לדבר בענין זה אלא מפני ששמעתי וגם פירשו לי ששלמה חבר ספר רפואות שאם חלה אדם באיזו מחלה שהיא פנה אליו ועשה כמו שהוא אומר ומתרפא, וראה חזקיה שלא היו בני אדם בוטחים בה' במחלותיהם אלא על ספר הרפואות, עמד וגנזו. ומלבד אפסות דבר זה ומה שיש בו מן ההזיות, הנה ייחסו לחזקיה ולסיעתו שהודו לו סכלות שאין ליחס דוגמתה אלא לגרועים שבהמון. ולפי דמיונם המשובש והמטופש אם רעב אדם ופנה אל הלחם ואכלו שמתרפא מאותו הצער הגדול בלי ספק, האם נאמר שהסיר בטחונו מה', והוי שוטים יאמר להם, כי כמו שאני מודה לה' בעת האוכל שהמציא לי דבר להסיר רעבוני ולהחיותני ולקיימני, כך נודה לו על שהמציא רפואה המרפאה את מחלתי כשאשתמש בה. ולא הייתי צריך לסתור פירוש זה הגרוע לולי פרסומו.

[שש ושמח]

כשאנו רואים לשונות חריפים כאלו על שיטת רוב הראשונים, יש לנו לשער שרוב הראשונים היו נוקטים לשונות כאלו על שיטת הרמב"ם.

ובאמת שיטת הרמב"ם תמוהה מאד, כשאנו יודעים שהחולי נשלח משמים למטרה מסויימת [לעורר לתשובה או לכפר על העבירות], מובן מאד שלא ראוי לסלק ענין זה בצורה לא טבעית. [כמובן שלדעת רוה"ר ספר רפואות היה חריגה מדרך הטבע, או שעצם הרפואות בו היו לא טבעיות או שחכמה זו היתה לא טבעית].

[לבי במערב]

קשיא סיפא ארישא.

[שש ושמח]

לא קשיא מידי.
[אם יש לך קושיא אתה מוזמן לכתוב אותה, או לפנות לאשכול החידות]

[עושה חדשות]

כשאנו רואים לשונות חריפים כאלו על שיטת רוב הראשונים, יש לנו לשער שרוב הראשונים היו נוקטים לשונות כאלו על שיטת הרמב"ם.

ובאמת שיטת הרמב"ם תמוהה מאד, כשאנו יודעים שהחולי נשלח משמים למטרה מסויימת [לעורר לתשובה או לכפר על העבירות], מובן מאד שלא ראוי לסלק ענין זה בצורה לא טבעית. [כמובן שלדעת רוה"ר ספר רפואות היה חריגה מדרך הטבע, או שעצם הרפואות בו היו לא טבעיות או שחכמה זו היתה לא טבעית].

שו"ת הרשב"א חלק א סימן תיד
גם מה שכתבת בגנז ספר רפואות משם הרב ז"ל ראיתי בפירושי המשנה יותר בארוכ' בטעמי' שאני מתפלא על פה קדוש איך יאמר דבר זה. ואיך דעתו הצלול העלה בזה חרס.

[חיים שאול]

הקב"ה החליט לתת לאחוזים מסויימים יסורים, יש לו הרבה סוגי יסורים, וברגע שיש תרופה לסרטן אז גם זה נהי׳ ׳רק׳ יסורים וזה מגיע לחלק מחייבי היסורים, אם זה יותר מידי קשה - את זה הקב"ה יחליט (יש דברים אחרים קשים יותר).

אני מניח שאינך מתווכח על כך שאם הקב"ה נותן למישהו ייסורים, הם מכוונים בדקדוק מוחלט למה שמגיע לו, וכיון שכך, לא הורע כלום ע"י שמצאו תרופה לסרטן.

עכ"פ לומר שמצב בני האדם בעולם לא הוטב באופן משמעותי מאין כמוהו ע"י התקדמות הרפואה, זה להכחיש את המוחש.

בודאי שהכל מדוקדק אבל כשסרטן הי׳ מוות הקב"ה לא יכל לתת את זה למי שמגיע לו רק יסורים, וכשזה נהי׳ יסורים זה נכנס ל׳מאגר היסורים׳
ובודאי שמצב בני האדם הוטב אבל גם יכול להיות חסרונות

[דבי אליהו]

פלאי פלאות. יושבים יהודים ודנים בעובדות שאין להם בהן יד ורגל ואין הם יודעים עליהם דבר. ולא די שאין הם יודעים את הקורה מתחת לגלגל ירח, אלא שהם מפרשים את העובדות שאינם יודעים ומסבירים אותם כיודעי דעת עליון. האם אין בפורום מי שמבין ברפואה ובהיסטוריה של מחלות?