הערה בלשון הגמרא שבת עד. מדמה בורר לבישול ואפייה

[שמואל דוד]

ת"ר היו לפניו מיני אוכלין בורר ואוכל בורר ומניח ולא יברור ואם בירר חייב חטאת. מאי קאמר? אמר עולא הכי קאמר: בורר ואוכל לבו ביום, ובורר ומניח לבו ביום, ולמחר לא יברור ואם בירר חייב חטאת. מתקיף לה רב חסדא: וכי מותר "לאפות" לבו ביום וכי מותר "לבשל" לבו ביום? אלא אמר רב חסדא: בורר ואוכל פחות מכשיעור בורר ומניח פחות מכשיעור וכשיעור לא יברור ואם בירר חייב חטאת. מתקיף לה רב יוסף: וכי מותר "לאפות" פחות מכשיעור

יש להעיר,
א) מדוע הביא הגמרא בישול ואפייה דייקא. (ולא שאר מלאכות)
ב) מדוע צריך לשניהם ולא סגי להקשות מאחד מהן.
ג) מדוע במתקיף לה רב יוסף הזכיר לאפות בלבד ולא בישול

וצע"ק

[דוד העיתונאי]

תשובות
א] היות ובורר הוא מסידורא דפת, תפסו את האפייה שהיא גמר המלאכה.
ב] בעצם אפיה ובישול אחד הם, שעניינם תיקון האוכל ע"י חום האש, ויש חשיבות לבישול כיון שהיה במשכן בבישול הסממנין, ויש חשיבות לאפיה שהתנא נקט סידורא דפת. 7ולכן הזכירה הגמרא את שניהם.
ג] אחרי שהזכירו את שניהם פעם אחת, שוב אין צריך להזכיר את שניהם.

[שמואל דוד]

תודה,
אולם לפי הגמרא יש לטעות שדוקא באכילה יש בורר ולא בשאר דברים

[דוד העיתונאי]

מדוע ?
המשנה דיברה על אכילה וכן הגמרא, ומזה מקישים גם לברירה בחפצים אחרים.

[שמואל דוד]

צדקת,
אולם עיין אילת השחר שם

[שמואל דוד]

שו"ר בחבר בן חיים ודברי יציב או"ח קלח העירו בהנ"ל יעוש"ה