האם האשכנזים מחמירים בדרך כלל מהספרדים ומדוע?

[פרי יהושע]

אצל האשכנזים שיכללו יותר ראשונים מאשר השו"ע.

דרך הרמ"א ללכת אחר אחרונים והמנהג, ולא מפני שיכלול יותר ראשונים

[שלמה בן חיים]

בחרת בדרך ביטוי שאיננה מכובדת.
אני לא רוצה להיגרר למחוזות הללו....
מי שלומד סוגיא מקיז את דמו ואחר כך רואה מה קורה בהלכה, כן, יתכן מאד וייצא לפעמים מתוסכל, ויש מי שריגשותיו פועלים אחרת ואני מכבד אותו... אולם לא להבין על מה מדובר, מעלה חשש שחסר לאדם בלימוד תורה...
וחריצת הדין שלך כאילו מדובר בחוסר בשימוש תלמידי חכמים, הוא לא במקום ולא לענין.
רבם של יהדות אשכנז היה מהרי"ל, אכן, ולכן מה? הוא בן יחיד?! בדיוק כפי שיש מתלמידי החזו"א שסבורים שכלל ישראל צריך ללכת על פי הוראותיו.
והדוגמא עם המהרי"ל היתה רק דוגמא אחת בוטה מיני רבות, ומי שלומד נתקל בזה רבות.

ההקשרים הגזעניים לא קשורים לכאן, כי הוא זה, וכנראה כאן יצא המרצע מהשק. וטוב מאד שעצרת.
מעניין האם מפריע לך ללמוד בישיבה אחת בה יש בחורים שמתגלחים בשלושת השבועות, או שקמים לסליחות לפניך... או שמקלים ומחמירים בכמה וכמה הלכות בהלכות שבת... לי זה לא מפריע.... ואולי גם מפריע לך שהאחותך תלמד עם בנות שהאחים שלהם....
מצב היחס בין ספרדים לאשכנזים הוא נתון שאפשר לנסות להגדיל אותו ואפשר להקטין, והתירוצים על הבדלי המנהגים בהלכה הוא ודאי לא אחד מהם. יש מי ששונא זרים ושונים, וחבל מאד מאד מאד, ויש מי שלא ויש הרבה באמצע.... בתקווה שחזונם של אלו שמשתדלים להקטין את השסע יתגשם בצורה שתהיה נאותה ביותר לכבוד ה' בעולם.

סליחה שכתבתי בצורה לא מכובדת, לא התכוונתי לכתוב עליך אלא על הדברים שנכתבו שכבר יצאו מכל גבול, ובכן, הרגשת התיסכול שלא נפסק כמו שיצא בלימוד הסוגיא אחר שהאדם הקיז את דמו על הסוגיא לא נובעת רק מספירת קולות, גם אם למדת סוגיא ודרך אחת בראשונים יותר ברורה לך והשאר לא, ונמצא שלא נפסק כמותך בסוגיא, יכולה לגרום לתסכול, אבל מה שהרמ"א הקדוש הכריע בדרך אחרת צריכה ללמדנו, שכן, יש עוד דרכים להכריע ולא רק ספירת קולות. כנראה מה שיש מתלמידי החזון איש שסבורים שכלל ישראל צריכים ללכת על פי הוראותיו יש להם אילן גדול לסמוך עליו והא הרמ"א יש מושג של 'רב' שעליו בדיוק דיברתי וכשיש רב שהוא המכריע בטל ענין ספירת הקולות, וזה בדיוק ההבדל בין דרך הפסיקה הליטאית האמונה על בית מדרשו של הגר"א מוילנא שלא רק ספירת קולות מכריע את ההלכה ולא תמיד יעזור למצוא עוד עשרה שכותבים אחרת אם כנגדם עומד אחד שדעתו יותר מכרעת כי הוא התקבל יותר.
ההקשרים הגזעניים קשורים גם קשורים, לא איכפת לי ללמוד בבית מדרש אחד עם אנשים שסבורים אחרת ממני בהלכה, אבל כן איכפת לי שיש אנשים שעסוקים בלבדל ולהדגיש שיש קהל שיש להם תורה אחרת דרך אחרת בפסיקת הלכה דרך אחרת בלימוד עד כדי דיבורים שיש להם גם נשמה אחרת נשמה של תלמידי בית הלל ונשמה של תלמידי בית שמאי וכו' וכל מיני דיבורים מוגזמים ואחר כך לדרוש שאותם אלו שנשמתם שונה דרך לימודם שונה דרך הכרעתם בסוגיא שונה, עם כאלו שנשמתם שונה ודרך לימודם שונה. אם אתם כאלו לכו לכם לבית מדרש שלכם למדו בדרך שאתם חושבים שצריך ללמוד למדו בעולם הנשמות שלכם.
לדידי כולם אותם נשמה [לא שאני מבין בנשמות אבל ברור לי שאין עולם נשמות אחר למי שנולד בארצות המזרח ממי שנולד בארצות אשכנז] כולם צריכים ללמוד אותו דבר וכל אחד שיעשה בהלכה כהכרעת רבותיו. ובכדי שלא יהא שסע בציבור צריך להקטין את ההבדלים ולא להגדיל אותם זה הכל.
לא יתכן שאשה תתקשר לבית הוראה ובמקום לשאול שאלה תבקש מספר טלפון של רב שפוסק הלכה על פי הוראותיו של... לא יתכן שאדם פשוט יאמר הרבנים האשכנזים מחמירים ומי שמחמיר ... וכו'. גם אם היו מגדולי הפוסקים שבריתחא דאורייתא שלהם דיברו כן אין זה דבר שצריך להיות נחלת הכלל.
כל הגישה בכלל של חיפוש אחר רב מיקל או אחר הוראות מקילות הוא דבר שלא היה מעולם כל החיפוש אחר קולות נובע מדבר אחד מחיסרון ביראת שמים ולכן כל המשא ומתן האם האשכנזים יותר מחמירים או יותר מקילים הם דיבורים של חיסרון בידיעה איך מבררים הלכה. אין נטיות בהכרעת הלכה. מי שיש לו נטיות בהכרעה סימן שהכרעותיו אינם אמיתיות. אחד הדברים הנפלאים ביותר שיש אצל גדולי הפוסקים הם שאי אפשר לנחש אף פעם מה הם יאמרו, לעולם לא תוכל לנחש מה אמר מרן האגרות משה על נושא זה או אחר, כי פעמים ודעתו מחמירה יותר מכל הפוסקים ופעמים דעתו מקילה יותר, כמו כן גם אצל מרן החזון איש, התפיסה בציבור שר' משה מיקל והחזון איש מחמיר היא תפיסה של אנשים שלא למדו אגרות משה ולא חזון איש מעולם. רצית שהמרצע יצא מן השק, אז זהו המרצע ותו לא, והאמת והב בסופה, והאמת והשלום אהבו.

[עולה מן הארץ]

אם יש אמת בכך שהאשכנזים מחמירים יותר, נ"ל להסביר את זה בהסבר פשוט ומציאותי. בדרך כלל כאשר פוסק אחרון בא לחלוק על פוסקים שקדמוהו הוא יחלוק לחומרא יותר מאשר לקולא כי לקולא קשה להקל נגד גדולים וז"פ. ברור לי בלי לבדוק שכל מי שינסה לעשות מחקר סטטיסטי בכמה מקומות הנו"כ של השו"ע חולקים לחומרא ובכמה מקומות הם חולקים לקולא יגלה שהחומרות מרובות בהרבה.
ולפי יסוד זה מובן גם הסוגיא דאשכנזים וספרדים כי הרמ"א נמשך אחר הפוסקים האחרונים בארצות אשכנז וממילא עלו בידו חומרות משא"כ הב"י, ותל"מ.

[בברכה המשולשת]

אם יש אמת בכך שהאשכנזים מחמירים יותר, נ"ל להסביר את זה בהסבר פשוט ומציאותי. בדרך כלל כאשר פוסק אחרון בא לחלוק על פוסקים שקדמוהו הוא יחלוק לחומרא יותר מאשר לקולא כי לקולא קשה להקל נגד גדולים וז"פ. ברור לי בלי לבדוק שכל מי שינסה לעשות מחקר סטטיסטי בכמה מקומות הנו"כ של השו"ע חולקים לחומרא ובכמה מקומות הם חולקים לקולא יגלה שהחומרות מרובות בהרבה.
ולפי יסוד זה מובן גם הסוגיא דאשכנזים וספרדים כי הרמ"א נמשך אחר הפוסקים האחרונים בארצות אשכנז וממילא עלו בידו חומרות משא"כ הב"י, ותל"מ.

מעין זה כתב רבינו חיים ב"ר בצלאל (אחי המהר"ל) כביקורת על רבינו הרמ"א, שהקל יותר מדי כי לא מספיק פסק כהפוסקים האחרונים וכמנהג אשכנז

[יאיר1]

סליחה שכתבתי בצורה לא מכובדת,
שלא רק ספירת קולות מכריע את ההלכה ולא תמיד יעזור למצוא עוד עשרה שכותבים אחרת אם כנגדם עומד אחד שדעתו יותר מכרעת כי הוא התקבל יותר.
ההקשרים הגזעניים קשורים גם קשורים, ....
לא יתכן שאשה תתקשר לבית הוראה ובמקום לשאול שאלה תבקש מספר טלפון של רב שפוסק הלכה על פי הוראותיו של... לא יתכן שאדם פשוט יאמר הרבנים האשכנזים מחמירים ומי שמחמיר ... וכו'. גם אם היו מגדולי הפוסקים שבריתחא דאורייתא שלהם דיברו כן אין זה דבר שצריך להיות נחלת הכלל.
כל הגישה בכלל של חיפוש אחר רב מיקל או אחר הוראות מקילות הוא דבר שלא היה מעולם כל החיפוש אחר קולות נובע מדבר אחד מחיסרון ביראת שמים
לעולם לא תוכל לנחש מה אמר מרן האגרות משה על נושא זה או אחר, כי פעמים ודעתו מחמירה יותר מכל הפוסקים ופעמים דעתו מקילה יותר, כמו כן גם אצל מרן החזון איש, התפיסה בציבור שר' משה מיקל והחזון איש מחמיר היא תפיסה של אנשים שלא למדו אגרות משה ולא חזון איש מעולם. רצית שהמרצע יצא מן השק, אז זהו המרצע ותו לא, והאמת והב בסופה, והאמת והשלום אהבו.

סולח.
לפעמים זה מה שלא מובן, מפני מה דעת האחד התקבלה יותר... כאשר יש כמה פוסקים חשובים שחולקים עליו וכן נראה פשטות הסוגיא.
יתכן ויתכן, אדם שנוהג על פי הוראות הגרע"י מבקש לדעת את ההלכה במקרה זו נתקל דווקא על פי שיטתו, שנוגעת לכמה וכמה דינים. מה לא מובן או לא מקובל בזה... ומה מפריע לחיות לצד אדם כזה..
אולי החיפוש אחר קולא נובע ממרוץ אחר חומרות...
יש פוסקים שלא תוכל, וזה נכון כלפי ר' משה, ויש שכן תדע, ודיי בקלות.
חומרות נובעות במקרים רבים מחוסר יידע או חוסר כח להכריע. דבר לגיטימי לדור עני, אבל זו המציאות בחלק נכבד מהמקרים.
ולא כלפי מה שכתבת אלא אחר כתב אוסיף, שברור שיש מושג של לחתור להקל, ועל זה אמרו בדיני עגונה שמוכרחים להשתדל להקל, וכך אכן רואים שמה שהפוסקים הקלו שם לא הקלו במקומות אחרים. ואפשר לראות גם לגבי שעת כניסת שבת לגבי מי שנולד בין השמשות שהילכו במקום צר....

[קראקובער]

<נמחק>

[אוצר החכמה]

גם הפוסקים האשכנזים התירו דברים משום שלום בית ויבואו הבקיאים ויציינו מדברי הגרמ"פ למשל. בדוגמה הזאת בכלל הלא מדובר בדבר שהגר"ע יוסף מחמיר ואשכנזים רבים מקילים בכלל.
אגב מה המציאות שמדבר עליה שמחמת הפאה משתנה צורת פנים שלה?

[קראקובער]

גם הפוסקים האשכנזים התירו דברים משום שלום בית ויבואו הבקיאים ויציינו מדברי הגרמ"פ למשל. בדוגמה הזאת בכלל הלא מדובר בדבר שהגר"ע יוסף מחמיר ואשכנזים רבים מקילים בכלל.
אגב מה המציאות שמדבר עליה שמחמת הפאה משתנה צורת פנים שלה?

הרב עובדיה שמחמיר זו בבחינת חומרי בית הלל.

כנראה שזה פחות בולט עם פאה.

◄ לשאלת השואל, "זוג צעיר, נשואים שנה וחצי, וסיפרה האשה שלובשת מטפחת, אך אפה ארוך, ולא מוצאת חן בעיני בעלה, וללבוש פאה בעלה לא מוכן כי פוסק כרבינו [הגר"ע יוסף, לאסור פאה], ענה הרב זצ"ל: "יכולה ללבוש פאה"