בנוסף לכך נא לא לתת מוסר על הסיכון הכספי ועל כך שכולם מפסידים שם וכו' וכו', לא זה הנושא, הנושא הוא בירור הלכתי גרידא בשאלות הנ"ל.
בברכה המשולשת כתב:למידע בנושא כדאי לפנות למכון כת"ר לכלכלה ע"פ התורה
אוצר החכמה כתב:בנוסף לכך נא לא לתת מוסר על הסיכון הכספי ועל כך שכולם מפסידים שם וכו' וכו', לא זה הנושא, הנושא הוא בירור הלכתי גרידא בשאלות הנ"ל.
יש כאן נושא הלכתי מרכזי בעניין הסיכון הכספי. מדובר על פי רוב בנוכלות ברורה. ואז אם תפסיד אין לך כמעט שאלות הלכתיות בכלל מאלה שהעלית. אבל אם תרוויח אתה מרוויח הרבה פעמים את כספם של המפסידים שעבר ע"י הנוכלים אליך כי כרגע הם חפצים ביקרך ויש בזה שאלת גזל פשוטה.
אוצר החכמה כתב:אין לי חוסר ידע בסיסי אלא יש לי ידע מבורר.
א. כאשר אתה מדבר על מסחר האם החברה שאתה עובד מולה היא ברוקר בעצמה כלומר שהיא עצמה בעלת זכות לקנות ולמכור בבורסה או שהיא עובדת מול חברה או בנק גדול שעושה את זה עבורה ומה העדיפות שלה אצלו ?
ב. האם יש לך התחייבות שכל סכום שתקנה יקנה באמת בבורסה או שאם לחברה יש קנייה ומכירה נגדיים בין לקוחותיה היא סוגרת את העיסקה בין לקוחותיה (וחוסכת עמלה?)
ג. כשאתה מדבר על מסחר עצמאי הכוונה היא שאתה יושב ומחליט אם לקנות או למכור ? אם כן מה זמן התגובה שאתה מקבל? והאם הזמן הזה שווה לכל הלקוחות.
אוצר החכמה כתב:א. רלוונטיות מאד לנושא כי בדיוק על הקטע הזה אפשר לרמות והם מרמים. ואם אינך מבין איך אפשר לרמות על בסיס השאלות האלה אולי לא בדקת מספיק.
ב. אני מסכים שאיני יודע מה הם התקנות החדשות וצריך לבחון את זה (ואם יהיה לי מעט זמן אנסה לבחון). אבל להגיד שבאופן גורף העובדה שיש פיקוח מבטיחה שאין בזה גזל. זה כמו להגיד שפיקוח וטרינרי (או אפילו רבנות פשוטה) מבטיח את הכשרות של המוצר.
כי אני יודע וודאי גם אתה יודע שהפיקוח קם אחרי שגילו שנעשות עוולות שלא יתוארו והיו על זה כתבות בעיתונים. אם הפיקוח מוריד רק את העוולות האלה זה דבר חשוב אבל זה עדיין לא פוטר את הצורך לברר אין בזה גזל גמור או סרך גזל ע"פ דין.
אוצר החכמה כתב:אם שנינו משקיעים בעסק והעסק אינו מרוויח באמת, ולי נותן רווח ולך אומר שהפסיד את הקרן האם יש לי בזה חשש גזל לדעתך?
מאיר סובל כתב:דל מהכא חשש גזל,
מה עם משחק בקוביה?
אף אחד לא רוכש באמת דולרים ולא יורו, אחד מהמר שהדולר יעלה / ירד,
השני מהמר שהיורו יעלה / ירד.
מישהו קיבל פעם את ה"סחורה" שהזמין??
זה בדיוק מפריחי יונים, ואם תקדמך יונך ליון וכו'.
ה"ז מבלי עולם.
וברור שאין כאן רווח אמיתי, כי שום דבר לא נרכש ולא הרוויח, רק "נרשם" ועלה השער שלו.
וכדברי הרב אוצה"ח, כך מנסיוני. החברה "הרוכשת" אף פעם לא הפסידה. ודו'ק.
שומע ומוסיף כתב:שאלה פשוטה: נכנסתי לצרכניה לקנות מוצר, ניגש אלי אדם שאינני מכיר ואומר לי: 'אסור לקנות בצרכניות'! 'כל הצרכניות גנבים'! 'הם גונבים מהספקים ומהמפעלים ומוכרים לך ונמצא שאתה גזלן'. האם אני צריך להימנע מלקנות בצרכניות, או האם עלי לחוש לדבריו ולעשות בירור מקיף אולי הוא צודק ?
בברכה המשולשת כתב:מאיר סובל כתב:דל מהכא חשש גזל,
מה עם משחק בקוביה?
אף אחד לא רוכש באמת דולרים ולא יורו, אחד מהמר שהדולר יעלה / ירד,
השני מהמר שהיורו יעלה / ירד.
מישהו קיבל פעם את ה"סחורה" שהזמין??
זה בדיוק מפריחי יונים, ואם תקדמך יונך ליון וכו'.
ה"ז מבלי עולם.
וברור שאין כאן רווח אמיתי, כי שום דבר לא נרכש ולא הרוויח, רק "נרשם" ועלה השער שלו.
וכדברי הרב אוצה"ח, כך מנסיוני. החברה "הרוכשת" אף פעם לא הפסידה. ודו'ק.
אז זה נשמע שזה באמת אופציות בינאריות.
אוצר החכמה כתב:שומע ומוסיף כתב:שאלה פשוטה: נכנסתי לצרכניה לקנות מוצר, ניגש אלי אדם שאינני מכיר ואומר לי: 'אסור לקנות בצרכניות'! 'כל הצרכניות גנבים'! 'הם גונבים מהספקים ומהמפעלים ומוכרים לך ונמצא שאתה גזלן'. האם אני צריך להימנע מלקנות בצרכניות, או האם עלי לחוש לדבריו ולעשות בירור מקיף אולי הוא צודק ?
תשובה פשוטה.
א. אם אתה נכנס לשוק הגנבים וזו עובדה שאפילו רשות המסים טוענת שכן הוא, ואומרים לך החנות הזאת היא של אדם נאמן ואחרים אומרים לך כדאי לבדוק, כדאי שתבדוק.
ב. מי שעוסק בכסף בלי שום בסיס כלכלי חשוד תמיד כגנב.
ג. עסקי הימורים, שזה מה שזה כדברי הרב מאיר סובול תמיד חשודים בישרם.
ועל הכל. פתחת נושא ושאלת אם יש בעיות הלכתית, אז כתבתי מה שאני חושב. אינך רוצה לחשוש אל תחשוש. אם היית שואל אם יש בעיות בהערינג והיו אומרים לך יש בעיות של תולעים גם אז היית אומר האם אני צריך להמנע? אין לך שאלות אל תשאל.
כיום שוק הפורקס בישראל אינו מפוקח על ידי גוף רגולטורי מקומי כלשהו. חלק מהחברות - שנותנות שירות ללקוחות בכל העולם ואף בחלק ממדינות ערב - טוענות כי הן מתנהלות תחת רגולציה אמריקאית או אירופית. ואולם, רגולציה זו לא רלבנטית כיום לשוק הישראלי.
בעקבות התפתחות הטכנולוגיה, האינטרנט ושוקי ההון צצו בשנים האחרונות חברות פורקס רבות. בשוק הישראלי פועלות כיום עשרות חברות מט"ח. הגדולות והמוכרות בהן: כלל פורקס, EFIX, איזי פורקס, מט"ח 24 וגו־פורקס. ההערכות הן כי תעשיית הפורקס בשוק הישראלי מגלגלת מדי שנה עשרות רבות של מיליוני דולרים. מספר הישראלים הסוחרים דרך חברות אלה מוערך ביותר מ־10,000 (לפי הגדרה של לקוח פעיל, כלומר לקוח המבצע פעולת מסחר לפחות פעם אחת ברבעון).
המכשיר הפיננסי הבסיסי והנפוץ ביותר למסחר במט"ח הוא עסקת ספוט. בעסקה כזו הלקוח קונה או מוכר מטבע אחד כנגד מטבע אחר, ובכך יוצר לעצמו בשוק "פוזיציה". עסקה זו נעשית באופן ספקולטיבי במטרה להרוויח מתנודת השערים במטבעות.
וכאן מגיעים לפיתוי הגדול שהשוק הזה מציע: בעסקאות ספוט ניתן לקנות פוזיציה גם במינופים (הלוואות) העולים על שווי החשבון בפועל. חברות הפורקס מציעות ללקוחות לסחור במינוף של פי 100, פי 200 ולעתים אף פי 400. כך, משקיע שמפקיד 1,000 דולר אצל חברה שמציעה מינוף של 1:200, יכול בפועל לבצע עסקה בסכום של 200 אלף דולר. ככל שהמינוף גבוה יותר, כך פוטנציאל הרווחים גדול - אך עימו גם הסיכון. אם במהלך המסחר היומי שער החליפין זז במעט לכיוון ההפוך מזה שעליו "הימר" המשקיע - הרי ש־1,000 הדולרים שהפקיד עלולים להימחק ברגע.
המודל העסקי התמים ביותר של חברת פורקס בנוי על כך שהחברה מרוויחה מהמרווחים בין שער הקנייה (bid) למכירה (ask). מרווחים אלו נמדדים לפי יחידות פיפס, כלומר השינוי במספר האחרון (אחרי הנקודה) בשער החליפין במטבע מסוים. כך, למשל, אם שער השקל לעומת הדולר הוא 3.8002 והוא עולה ל־3.8003 - התנועה היא של פיפס אחד.
האינטרס: שהלקוח יפסיד
רוב חברות הפורקס הפועלות כיום בישראל הן "עושות שוק". כלומר, הן אמורות "להתכסות" בין הלקוחות: כנגד לקוח שרכש פוזיציית "שורט" על צמד מטבעות, החברה אמורה לגדר את עצמה דרך לקוח אחר שרכש פוזיציית "לונג" (פוזיציה הפוכה) על אותם מטבעות. בהיעדר פיקוח, עושי השוק יכולים להחליט "להשאיר את הכסף בבית" ולהמר שהלקוחות יפסידו את כספם. כך, החברה מרוויחה ממחיקת המשקיע, שכן הכסף שהפקיד לצורך קניית הפוזיציה נשאר בקופתה.
כאן משתלבות הטענות, בין השאר של רשות ניירות ערך, שהענף מתנהל תוך ניגוד עניינים מובנה בין החברות ללקוחותיהן וכי החברות נהנות מעודף מידע. בין השאר, נטען שבענף נהוג לתגמל סוכנים ומשווקים על בסיס הפסדי לקוחות. אחד הסעיפים בהצעת החוק של הרשות מסמיך את שר האוצר לקבוע תקנות ובהן "צמצום האינטרס הפוטנציאלי של חברות המפעילות זירות המסחר, או המשווקים מטעמן, בהפסדי לקוחות.
זאת, למשל, באמצעות מניעת תגמול משווקים הנקבע ביחס הפוך לרווחי המשקיעים". מודל תגמול נוסף הנפוץ בקרב חלק מחברות הפורקס הוא רווח לפי מחזורי המסחר של הלקוחות.
גורם המעורה בשוק הפורקס מעריך כי אחת ההשפעות הצפויות של החלת הרגולציה היא שינוי המודל העסקי של חברות רבות ממודל עושה שוק למודל ECN. במודל הזה חברת הפורקס משמשת כמעין ברוקראז' בין הלקוח למערכת הבין־בנקאית. במודל הזה החברה לא אמורה להשאיר את כספי הלקוחות אצלה, ולכן פוטנציאל ניגוד העניינים נמוך יותר.
טענות נוספות נוגעות לקורסים שמציעות חברות רבות למשקיעים חדשים. בחלק מהקורסים מבטיחות החברות ללמד את המשתתפים איך להרוויח כסף מהבית בלי לעבוד, או לפחות איך לארגן לעצמם "השלמת הכנסה". לעתים הקורסים ניתנים ללקוחות חדשים בחינם, ובלבד שיסחרו באמצעות החברה המציעה את הקורס. חלק מהחברות מציעות קורסים מקוונים דרך אתר האינטרנט שלהן. סוגיה זו עשויה לעורר שאלה נוספת בפני המחוקק: האם ניתן לקבוע סטנדרטים שלפיהם יוכשרו לקוחות לסחור במט"ח?
הסדרת הפיקוח
לדברי גורם בשוק הפורקס, "אחד הדברים החשובים ברגולציה של הרשות הוא הסדרת הפיקוח על התכנים השיווקיים של החברות. אם חברה נותנת לאדם תחושה שהוא יכול להפסיק לעבוד ולהתחיל לעשות כסף מהבית כסוחר מט"ח, החברה הזו טועה ומטעה".
מעבר לביקורת המופנית לעבר חברות הפורקס, צריך להדגיש שגם על המשקיעים שנכנסים לתחום המט"ח הקמעונאי מוטלת אחריות: עליהם לבדוק היטב מהו השוק שאליו הם נכנסים - על הסיכויים והסיכונים שלו - ומיהן החברות שדרכן הם מבקשים לסחור.
אוצר החכמה כתב:עוד כמה הערות על דברים שעלו בתוך דבריך.
שלא כפי שרמזת או חשבת, אני מעולם לא השקעתי מאומה בתחום ולכן לא הפסדתי וגם לא הרווחתי כלום. לעומת זאת ישבתי במסגרת התייעצות מסויימת בחברה שעוסקת או עסקה בתחום וקיבלתי הסברים על המערכת שלהם והטענה שהכל שקוף לעיני המשתמש ולכן אי אפשר לרמות אינה נראית לי. יש הרבה דרכים ביד החברות לעגל פינות ולהטעות.
מה שקראתי לזה ללא בסיס כלכלי לא התכוונתי לומר שהחברה היא ללא בסיס כלכלי. אלא שלהבדיל מהשקעות סבירות שבסיס הרווח שלהם הוא כלכלי, לדוגמה מי שמשקיע בנדל"ן מצפה לרווח על בסיס עליית מחירי דירות באותו איזור או יכולת השכרה. זה נקרא בסיס כלכלי שיכול להיות מוצדק או שגוי. אבל כאן בסיס הרווח הוא שאני הוא זה שיהיה לו מזל (או דבר יותר מגוחך, אני האברך הפיקח אכה את כל השוק ואנחש את המהלכים העתידים טוב מכולם) כך שמדובר בשכנוע אנשים לדמיין שירוויחו כסף מפעולה שהיא ללא בסיס כלכלי. החברות יש להם בסיס כלכלי רחב ולמה לא, הם תמיד מרוויחות.
הפעולה אינה מוגדרת כהימור מבחינת החוק כי הבסיס שלה הוא הערכה מציאותית ולא הטלת גורל (כמו בקזינו) וקנייה ולא קבלת תמורה כנגד ההימור (כמו במירוצי סוסים), אבל מה שכתב מאיר סובול בצדק, הוא שמבחינה מעשית מדובר בלקיחת סיכונים גדולים והסתמכות רבה על המזל ו"הסייעתא דשמיא" המדומה. כך שבהחלט מדובר בהטעיית אנשים החושבים שירוויחו ולא מבינים שאין לזה סיכוי. כך שאפילו אם מבחינה טכנית הלכתית נעשו קניינים באופן שאינו אסמכתא סרך גזל יש כאן תמיד.
מאיר סובל כתב:גם אני לא ניזון מאלו שהפסידו, ואף לא השקעתי מעולם בעצמי לא להרוויח ולא להפסיד.
אם כי בדקתי את הדברים מקרוב והייתי עד למסחר זה במשך תקופה מסויימת.
יותר נראה לי מהשירשור הכולל של האשכול ונוסח התגובות שהשואל הנכבד מאוד דפה, אינו מתעניין תמים כפי שאולי היה נראה בפתיחת האשכול אלא מקצוען בתחום זה מהצד השני של הקוביה שיש לו פניות אישיות ונגיעות של ממון למען המסחר הזה.
במחכ"ת אם טעיתי.
אוצר החכמה כתב:לעניין שאלת הרבית לא הבנתי. איפה יש אלמנט של הלוואה בכל התהליך? אתה מתכוון לתהליך המינוף?
גלגול (Roll over) זיכוי / חיוב ריבית יומית
גלגול (Roll over) זיכוי / חיוב ריבית יומית
עסקת ספוט מוגדרת כעסקת מסחר יומית, וכל עסקה שנמשכת מעל ליום עסקים מחויבת או מזוכה בריבית בהתאם להפרשי הריביות הקיימים בין המטבעות בהם אנו סוחרים. תהליך זה נקרא גם "גלגול פוזיציה".
התהליך הוא למעשה חיוב או זיכוי הלקוח בהפרשי הריביות בין המטבעות הנסחרים בהתאם לכיוון העסקה, והוא נקבע כאשר העסקאות "עוברות לילה".
לדוגמה: אם אנו פותחים פוזיציית GBP-JPY LONG שבה למעשה קונים פאונד ומוכרים יין-יפני. אם הריבית השנתית ביפן היא 0.5% והריבית השנתית בבריטניה היא 5.5% זה אומר שנזוכה בריבית שנתית של כ-5% כלומר 5% = 5.5-0.5 (בדרך גם הברוקר מרוויח מעט כך שבפועל נותר מעט פחות מ-5%). הדבר אומר שאם נחזיק בעסקה לפני ואחרי השעה 21:00GMT נקבל את הערך היחסי היומי לפי 5% שנתי. כאשר העסקה הפוכה - (Short GBP-JPY) נאלץ לשלם את החלק היחסי היומי.
מיותר לציין שהריבית המצויינת מוכפלת באופן אוטומטי בגודל הפוזיציה וכך ייתכן שסוחר עם שווי חשבון 10,000$ פותח פוזיציה כנ"ל במינוף 50,000 GBP והריבית אותה הוא מקבל (כ-5%) מחושבת ביחס לפוזיציה ולא ביחס לחשבון. לטבלת הריביות לחץ כאן.
ריבית גלגול היא הריבית שנגבית או משולמת בגין החזקת פוזיציה למשך הלילה. כל מטבע נושא ריבית ומאחר שבשוק הפורקס המסחר נעשה באמצעות צמדי מטבעות, כל העסקה כרוכה בפערים שבין הריביות של שני המטבעות. אם הריבית על המטבע שקנית גבוהה מהריבית על המטבע שאתה מוכר, הרי שאתה זכאי לגבות את הרווח בגין פער הריבית החיובי (גלגול חיובי). אם הריבית על המטבע שקנית נמוכה מהריבית על המטבע שמכרת, יהיה עליך לשלם בגין פער הריבית שעומד לרעתך (גלגול שלילי). ריבית גלגול עשויה להוות מרכיב משמעותי בעלויות או ברווחים של העסקה.
שומע ומוסיף כתב:האם יש מי שיודע מה הדין לגבי מסחר במט"ח דרך חברות מסחר (כגון: fxcm , ATRADE, Plus500), האם יש כאן חשש ריבית. מבירור ראשוני ומאד שטחי שערכתי, הבנתי שאין בזה חשש ריבית, ובנוסף לזה הבנתי שהחברות הם בבעלות גויים, אלא שיש להם סניפים ברחבי העולם כולל בישראל.
השאלות:
א. האם יש חשש ריבית במסחר כזה?
ב. האם אכן הסניף בארץ נחשב רק ידא אריכתא של החברה בחו"ל, או שהיא נחשבת כשותפה ואז יש בזה כבר חשש?
ג. האם יש לחלק בין מוצרים הנסחרים בחברות אלו (כגון: מט"ח, סחורות, מדדים, מניות, CFD), דהיינו שבמוצרים מסויימים יש חשש ובמוצרים אחרים אין חשש?
ד. האם יש חשש חילול שבת מצד מה שהמסחר עצמו מתנהל בליל שבת עד השעה 23:00 לערך, והאם יש חשש להשאיר פוזיציות פתוחות לתוך השבת?
ה. האם יש עוד איזה חשש הלכתי שלא פורט כאן?
ו. האם יש חברות בעייתיות מבחינה הלכתית וכאלו שלא?
אודה מאד לכל מי שיש לו ידע בעניין זה וישתף מידיעותיו בפורום זה, או שיודע להפנות למידע בנושא זה.
אבקש מאד לא לכתוב השערות, אלא רק ידיעות ברורות בנושא. (בנוסף לכך נא לא לתת מוסר על הסיכון הכספי ועל כך שכולם מפסידים שם וכו' וכו', לא זה הנושא, הנושא הוא בירור הלכתי גרידא בשאלות הנ"ל.)
תודה מראש לכל העוזרים והמסייעים!
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 362 אורחים